מאירי/חולין/נא/ב

מאירי חולין נא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בהמות שאדם מביא בבית המטבחיים והטבחים מפילין אותן לארץ ושוחטין אפי' מגבוה כמה אין שם חשש ריסוק כל שנעשה במתון ושלא בדרך כעס אלא כמכוין אורחותיו אף הבהמה אומדת עצמה ונועצת צפרניה בקרקע ונעזרת בעצמה ואינה מתרסקת ואפי' שמענוהו גונח לנפילתו כשר:

בתלמוד המערב העידו על אחד שנחבט בכח והפילוהו וגנח והתירוהו וברח לו בקלות כבתחלה ולשונם בזה ביומוי דר' פנחס חבטין תורא בחילא אמר לון בחייכון שרוניה שרו ליה וערק אמר ברוך שבחר בהם ובדבריהם דאמרין אילין דחבטין תורא בחילא לית ביה משום ריסוק איברים:

חשש ריסוק זה יש מי שמפרש שמחמת נקב הוא ואין זה כלום שאם כן אין בדיקה שאין בדיקה לכל האיברים שנקובתן במשהו אלא עיקר חששא זו שמא נתרסקו קצת איבריה עד שנכאבו ונשתנה מראיתן או שמא נקרעו:

נפולה זו ששחטה ביום נפילתה ר"ל שלא השהה אותה מעת לעת ולא הלכה ולא עמדה על רגליה טרפה ואין לה בדיקה אפי' לא נמצא בה שנוי מראה ולא קרע ולא נקב שלא נתגלה עדין שנוי שקבלה מחמת הנפילה והוא שאמרו במסכת בבא קמא ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה וטרפיה רב נחמן ושמא תאמר הואיל וכל שלא הלכה אע"פ ששהתה ועמדה צריכה בדיקה אף בלא שהתה ולא עמדה תבדק ואם אין שם ריסוק למה תאסר יש אומרים שאין טעם בטרפות והלכה למשה מסיני כך היא ולי יראה טעם לדבר שכל תוך מעת לעת בלא עמדה אין הריסוק ניכר עדין ומתוך כך אין בדיקה מועלת כלום אבל כל ששהתה ועמדה או עמדה כבר חזר הכובע במקומו וכל שיש שם ריסוק ניכר הוא באיזה מקום לא עמדה ולא הלכה אבל שהא אותה מעת לעת ושחטה צריכה בדיקה וכן כמה עד שתצא מספק טרפה ר"ל שנים עשר חדש או בנקבת בהמה עד שתלד ושל עוף עד שתוציא ביציה ותטעון טעינה שניה הא כל שתוך זמן זה אם שחטה צריכה בדיקה אם נמצא אחד מאיברים הפנימיים מרוסק או נקרע טרפה ואם לאו כשרה וכן צריכה בדיקה כנגד כל החלל אם נשתברה שם צלע או חוליא או נפסק חוט השדרה וכן בריאה ובני מעיין וכמו שאמרו אין ריאה לעוף ופרשו בה אין לו ריאה לא לינפל ולא ליחמר כלומר שאינה צריכה בדיקה הואיל וצלעות מגינות עליה אלמא דבריאה של בהמה צריך בדיקה אבל סימנין אין צריכין בדיקה קשים הם אצל נפילה נמצא בה אבר מרוסק אפי' הוא מאותם שאם ניטלו כשרה כגון הטחול וכליות וכבד טרפה שהריסוק ממית ביותר ויש חולקים בזו ואני מכריע בזו שאם נדרסה באבר ידוע והוא מאותם שאם ניטלו כשרה אף היא כשרה אבל אם נפלה שיש לחוש לריסוק שבכלה ומצינו אבר אחד מרוסק אפי' הוא מאותן שלא נפסלו בנטילה טרפה כך נראה לי ועקר:

נחבטה בראשה צריך בדיקת קרום של מוח אבל נפלה דרך גופה או נחבטה דרך גופה אע"פ שצריכה בדיקה בכל החלל אינה צריכה בדיקה בקרום ויש אומרים שצריכה וכן כתבו מגדולי המחברים:

עמדה על רגליה ולא שהתה מעת לעת ולא הלכה ושחטה צריכה בדיקה הלכה מהלך הרגיל כשרה לגמרי בלא בדיקה ולא כדברי האומר אחד זו ואחד זו צריכה בדיקה שאע"פ שבדברי תורה הלך אחר המחמיר מ"מ בזבחים פרק התערובות חלקו בה יחיד עם מרובים וזו היא דעת המרובים ואף בקצת גמרות נפסקה כן בהדיא בסוגיא זו ומה שהכשרנוה בלא בדיקה פירושה אפי' לא שהתה מעת לעת ואפי' לא הלכה אלא מלא קומתה ואין מדקדקים בפרכוסה כמסוכנת ויש חולקים בזו אבל מהלך שאינו רגיל כגון שהיא צולעת או פשטה רגלה לילך ולא הלכה אין זה הלוך כלל וכן בדין עמדה אם ננערה לעמוד ולא עמדה אין זה עמידה כלל ויש חולקין בזו להקל בפשטה ידה לעמוד אע"פ שלא עמדה ובעקרה רגליה לילך אע"פ שלא הלכה הואיל ונאמרה בסוגיא משמיה דרב ולא נמצא בה חולק ומ"מ בקצת גמרות נמצא והלכתא עמדה אינה צריכה לשהות הלכה אינה צריכה בדיקה אלמא דוקא עמדה והלכה ואע"פ שאינה מעקר הגמרא מ"מ כך נראה עקר שכל שלא הלכה לא יצאה מחשש פסיקת חוט השדרה או מחשש ריסוק ואף גדולי הפוסקים זו היא שיטתם וכן כתבו בתוספות:

עוף מתוך שהוא דבר חלוש רסוקו ממהר לבא מחמת דברים קלים לפיכך עוף שנפל דרך חבט על פני המים יש בו משום ריסוק איברים ואם שט על פני המים אף מלא קומתו הוכשר במה דברים אמורים ששט ממטה למעלה אבל מלמעלה למטה שמא המים מוליכין אותו ולא בכחו ואם הפיל לעומתו עץ או קש בתוך המים וקדם העוף בשיטתו את העץ או את הקש כשר ואינו צריך בדיקה הרי זה הלוך גמור הואיל וקדם את העץ אין כחו במים היו המים נקוים ואין שם מרוצת מים בין ששט מכאן בין ששט מכאן כשרה נפל העוף על גבי גלימא מתוחה על גבי יתדות אם כפולה היא אין שם חשש ריסוק ואם לאו חוששין לה נפל על גבי רשתות פרושות אם קשריו קרובים זה לזה עד שאין רגלו נכנסת באויר שביניהם חוששין לה ואם לאו אין חוששין לה נפל על חבילה קשורה של פשתן חוששין לה במה דברים אמורים בשנפלה על שטחה העליון אבל נפלה על צדדיה אין חוששין לה נפל על הפשתן עצמו שלא בחבילה אם הוא נידק וניפץ אין חוששין לה ואם לא ניפץ אע"פ שכבר נידק חוששין לה נעשה הפשתן אגדות קטנות ונתקבצו הרבה מהם במקום אחד ונפל העוף עליהם אפי' נידק וניפץ אם הם שזורין חוששין שזירות כקשרים הם נפל על נעורת הפשתן חוששין אבל על הדקתא הנופלת מן הנעורת אין חוששין לה מתפזרת היא בנפילת העוף ואין החבט מרובה נפל על חריות של דקל כל שלא נתקנו לעשות מהם סלים והוא הקרוי נבארא הואיל ואינן עומדות זו על זו בדבוק אין חוששין לה אבל אם נחלקו ונתקנו למלאכה והם הנקראות תמהתא הרי הן עומדות בסדור ובדבוק וחוששין לה נפל על אפר אם היא מרוקדת חוששין לה שחלקיה מתדבקין ואם אינה מרוקדת אין חלקיה מתקבצים זה עם זה ונעשה מקומה רך ומתפזר ואין חוששין לה נפל על אבק דרכים חוששין לה מפני שהאבנים מעורבים בו וכן חוששין לחול הגס אבל לא לחול הדק נפל על התבן אם עשה ממנה חבילה והוא הקרוי כאן ביזגא חוששין ואם לאו אין חוששין נפל על חטים ועל היוצא מהם או מכל תבואה שהוא ממין חטים והיוצא מהן חוששין מפני שחלקיהם מתקבצים זה עם זה ונעשה קשה אבל שעורים ומיניהם וכל מיני קטניות אין חוששין להם חוץ מרוביא וזרעונים אא"כ הם בכלי שדפני הכלי מעכבתן שלא להתפזר ונעשה מקומן קשה:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף