מאירי/חולין/לב/ב

מאירי חולין לב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זהו ביאור המשנה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

פסוקת הגרגרת שאמרו שהיא נבלה כשם שאין בה הפרש בין שחט ולבסוף פסק בין פסק ולבסוף שחט כמו שהתבאר במשנה כך אין בה הפרש בין ששחט במקום חתך לשחט שלא במקום חתך:

חיי הריאה תלויים בקנה וחיותו של ושט תלוי בבני מעיים שחט את הקנה בבהמה וניקבה הריאה אחר כן קודם שישחוט את הושט או שחט את הושט וניקבו אחר כן בני מעין קודם שישחוט את הקנה כשרה הואיל ונשחט הקנה אין עוד טרפות בריאה והרי היא כמונחת בסל וכן הואיל ונשחט הושט אין עוד טרפות בבני מעין אבל נשחט הקנה וניקבו הדקין קודם שישחוט את הושט או נשחט הושט וניקבה הריאה קודם שישחוט את הקנה טרפה שיש טרפות לחצי חיות הואיל ולא נשחט הדבר שחיות האבר הנטרף תלוי בו:

זו היא שטתנו והרבה חולקים בה מהם לאסור בכלם ומהם להתיר אף מזו לזו והריני מודיעך בקצרה מה שהמחלוקות תלויים בו והוא שאנו מפרשים בסוגיא זו אמר ריש לקיש שחט את הקנה וכו' ואמר רבה לא אמר ריש לקיש אלא בריאה אבל בני מעין לא כלומר אם ניקבו בני מעין בשחיטת הקנה לא הא בני מעין בשחיטת הושט כשרה שבני מעין אצל הושט כריאה אצל הקנה ולא בא רבה למעט אלא שלא להכשיר של זה בזה ר"ל שלא להכשיר נקיבת מעין בשחיטת הקנה ולא נקיבת ריאה בשחיטת הושט דיש טרפות לחצי חיות ואותביה ר' זירא מה לי ריאה וכו' דמאחר שנשחט הקנה אף ניקבו בני מעין ראוי להכשיר דאין טרפות לחצי חיות והדר ביה ר' זירא מדבעי בשחט את הקנה וניקבו בני מעין אם שחיטת סימן ראשון מצטרף לשחיטת השני לטהרו מידי נבלה מי אמרינן הואיל וראשון בא להכשר אכילה ושני אינו בא להיתר אכילה דהא יש טרפות לחצי חיות לא מצטרף והויא לה נבלה או דילמא זה להכשר וזה לטהרה ומצטרף ולא הויא נבלה אלמא פשיטא ליה דלאכילה אסור דיש טרפות לחצי חיות כרבה ושני ליה דלעולם לא הדר ביה דהוא מכשיר אף מזו לזו אלא דלדבריו דרבה קאמר כלומר לדידך דאמרת שמזו לזו פסולה מי מצטרף וכו' אלמא ר' זירא מיקל יותר מרבה והלכה כרבה ולהחמיר אלא שיש פוסקים כר' זירא להקל וממה שטרח רב אחא להעמיד את דבריו ואי אפשר לפרש בדבריו אבל בני מעין לא אף בשחיטת הושט שהרי באו בריאה מטעם כמנחא בדיקולא דמיא וודאי אף הדקין בשחיטת הושט ראוי לומר כן והוא שלמדו מדבריו שמזמנין ישראל על בני מעיין אבל לא גוי שמאחר שלדעתו כל שנשחטו הסימנין ריאה ובני מעיין כמאן דמנחו בדיקולא דמיין הרי הן לאחר שחיטת הסימנין כאלו הם בסל והרי הם כאלו פרשו משם קודם יציאת נפש ולישראל דבשחיטה תליא מילתא והויין להו אבר מן החי ותניא דלא כותיה:

זו היא שטתנו ומ"מ יש אומרים שזה שאמר רב אחא לעולם לא הדר ביה ור' זירא לדבריו דרבה קאמר אינו מוסב על שאלת צירוף הסימנין לטהרה מידי נבלה אלא לדבריו הראשונים כלומר זה שאמר ר' זירא מה לי ריאה וכו' לדבריו דרבה קאמר כלומר אחר שר' שמעון מכשיר בריאה למה לא יכשיר אף במעין וליה לא סביר ליה אף להתיר את הריאה בשחיטת הקנה ונמצא ר' זירא מחמיר ופוסקים כמותו וזה שאמר לדבריו דרבה ולא אמר לדבריו דריש לקיש מפני שהוא סובר עליו שיכשיר אף הדקין בשחיטת הקנה כלומר למה אתה מפרש דבריו כך ומ"מ לדידיה חיי ריאה תלויים אף בושט וחיי הדקין אף בקנה וגדולי המפרשים מוסיפין עוד לומר שאף ריש לקיש איפשר דהדר ביה מדאוקים מתניתין דאלו טרפות דמנה בהדיהו פסוקת הגרגרת בשחט שלא במקום חתך דהוה ליה כדבר אחר גורם ואי כמנחא בדיקולא דמיא לא תועיל שחיטתה אלמא קשיא מדידיה אדידיה ועל כל פנים צריך לחזור באחת מהן ולא ידעינן בהי מיניהו הדר ומחמירין בה לאסור הכל וזהו לדעתם שגדולי הפוסקים לא הביאוה אלא שמ"מ מדדייק רב אחא ממלתיה דריש לקיש ואמר שמע מינה מדריש לקיש מזמנין גוי וכן שרבה טרח לפרש דבריו נראין הדברים שהלכה כמותו ומ"מ ניקב קרום של מוח או נולד לה טרפות אחר בין סימן לסימן טרפה אלא שיש מפרשים בדבריו של רבה אבל בבני מעין לא אמר אפי' בשחיטת הושט ומפני שאין חיי הדקים תלויים בושט ושחיי הריאה תלויים בקנה ופוסקים כריש לקיש ולדעת זה ועיקר הדברים כמו שכתבנו:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף