מאירי/חולין/יט/א

מאירי חולין יט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כבר ביארנו שאם שחט רוב סימן במקום שחיטה והגרים במיעוטה חוץ למקום שחיטה שכשרה וזהו ענין שחט שני שליש והגרים שליש אבל הגרים שליש ושחט שני שליש וכן הגרים שליש ושחט שליש ועמד וכן הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש הדבר במחלוקת בין מפרשים יש מי שמכשיר בכלן וכולל בענין זה שכל שנגמר רוב הקנה שהוא שעת יציאת החיות בשחיטה כשרה אע"פ שלא נשחט רובה וכל שנגמר בהגרמה כגון שחט שליש והגרים שליש ועמד או שחט שליש והגרים שליש ושחט שחיטתו פסולה וזהו כדעת רב הונא שאמר כי נפקא חיותא בשחיטה נפקא והם פוסקים כמותו ומדאמר ליה רב חסדא לא תהדר בך ויש פוסקים כרב יהודה דרובא בשחיטה הוא דבעינן ואין מקפידין על שתהא יציאת החיות ומשום דאמרה משמיה דרב וכן דר' אבא קאי כותיה ואם כן שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש כשרה אע"פ שיציאת החיות היה בהגרמה ויש פוסקים כשניהם לחומרא ומשום דתרויהו טעמיהו מסתבר לחומרא ר"ל דניבעי רובא בשחיטה ושעת יציאת החיות בשחיטה ומ"מ מכשירין בהגרים שליש ושחט שני שליש דהא הכא רב הונא ורב יהודה שוים בהיתרא דהא איכא רובא בשחיטה ושעת יציאת החיות בשחיטה אע"פ שבשעת יציאת החיות לא נשחט רובה שזו לא הוזקקה לא לרב הונא ולא לרב יהודה ולדעת קצת הכל פסול ומפני שהם פוסקים כלישנא קמא דרב הונא אמר רב אסי דכי נפקא חיותא בעינן רובא בשחיטה ואע"ג דאקשו ליה לימא מר איפכא לאו הכי מיסתבר דאי מודו רבנן בשחט שני שליש והגרים שליש היאך אמרו מלא החוט על פני כלה ואע"פ שיש דוחקים אותה לדעת רב חסדא דפלוגתא דמתני' כשהתחיל לשחוט למעלה מן הטבעת וסברי רבנן דמאחר שהגרים מעקרו כלל פסולה אבל כשלא הגרים אלא בסוף אף רבנן מודו מ"מ שנויא דחיקא היא ואם אנו מתרצים ליישוב הסוגיא לענין פסק מיהא אין לסמוך בה וסתמא דמתניתי' כלישנא קמא היא ולקמן נמי בסוגיית כשר למליקה אמרו לאייתויי שפוי ראשו וכדרב הונא דאמר הגרים שליש ושחט שני שליש טרפה אלמא הלכה כן ומהגרמה דידהו נשמע לדידן וכל שבשעת יציאת החיות והוא סוף שליש [שני] לא נשחט רובה טרפה ונמצא שאין כשר אלא בשחט שני שליש ועמד או שגמר בהגרמה וזה עיקר אלא שאף לשטה זו לדעתי כל שרובה בשחיטה כשרה כל שאין רובה בשחיטה טרפה וענין הדברים לדעתי שכל סוגיא זו אינה אלא לדעת המשנה שהיו מגרימין בכל שמן הטבעת ולמעלה וכל הכובע הוא מקום יציאת חיות כקנה עצמו ומתוך כך היו פוסלין ותולין הענין קצתם בהצרכה שיגמור רוב הקנה במקום כשר וזהו שחט שני שליש והגרים שליש או הגרים שליש ושחט שליש ועמד או סיים בהגרמה או הגרים שליש ושחט שני שליש אבל כל שבשעת גמר הרוב הוא במקום פסול כגון שחט שליש והגרים שליש ועמד או סיים בשחיטה או שחט שליש והגרים שני שליש טריפה וקצתם תולין הענין שישחט הרוב בשעת יציאת החיות דהיינו בסוף שליש שני ואין מכשירין אלא בשחט שני שליש ועמד או סיים בהגרמה כמו שכתבנו אבל עכשיו שאין הגרמה אלא משפוי כובע ולמעלה אין כאן מקום יציאת חיות כלל ליטרף הבהמה בכך ולא עוד אלא שאף שם גרגרת אין כאן אלא פיקה של גרגרת והכל תלוי בשחיטת הרוב הן בסוף שחיטה הן בתחלת שחיטה הן לסירוגין ואפילו שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש כשרה ששליש שהוא חוץ לכובע אינו מקום יציאת חיות כלל ומחתך בבשר הוא ואין לנו בו כלום והרי מ"מ נשחט רוב הקנה במקום יציאת חיות ובמקום כשר וזהו שגדולי הפוסקים לא הזקיקו עצמם לכתוב בסוגיא זו כלום ושמא תאמר שמא שהה בו הרי אין דין שהייה בקנה וכן הדין בהגרים שליש ושחט שני שליש אבל שחט שליש והגרים שני שליש או הגרים שליש ושחט שליש ועמד או שגמר בהגרמת שליש טרפה וזהו לדעתי עיקר הדברים:

הושט אין בו דינים אלו שאם הגרים בתחילת שחיטתו ושחט בתרבץ הושט משהו אע"פ שנכנס מיד למקום שחיטה ושחט הרי נקובת תרבץ הושט במשהו כמו שיתבאר וכבר נטרפה קודם שחיטה ועוף כתבו הגאונים שאין בו דין הגרמה כלל אף בקנה שלו שאין בו שפוי כובע ואף בתחילת הסימן אינו יכול לשחוט שתחלת סימניו נכנסין הרבה תוך פרקי הלחיים ואם כן כל הצואר של עוף כשר לשחיטה:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף