מאירי/חולין/יז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאירי TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png יז TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מאירי
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סכין שיש בה פגימות הרבה ואפי' מסוכסכות ואפי' באותו הצד שאין אצבע הבודק מתעכב בהן פסולה כמו שביארנו במשנה שמא החזיר ידו מעט ונבל ושאין בה אלא פגימה אחת במקום אחד אע"פ שיש הרבה בסכין במפוזר הואיל ובהחזרת ידו מעט אינו פוגע באחרת אם הם מסוכסכות כשרה בדיעבד ובלבד ששחט בדרך שלא יהא הבשר מתעכב בהם ר"ל שאם עוקצי הפגימות בחלק העליון מן הסכין ורואין זנב הסכין כשרה בהוליך ולא הביא ואם הם בחלק תחתון מן הסכין ורואים ראש הסכין כשרה בהביא ולא הוליך ואפי' בדרך זה לכתחלה לא ישחוט ואם היו אוגרות והם שהבשר מתעכב בהן בין בהולכה בין בהובאה אפי' אין שם אלא אחת שחיטתו פסולה אלא אם כן עשה בה סימן ונשתייר שיעור מסימן ולהלן כמו שביארנו ועל זו אמרו כמגירה שנינו כלומר שהיא עשויה כפגימת המגרה שאדם מוצא מורשא בין בהולכה בין בהובאה:

עולה ויורד והוא אוגרת שהוחלקו שני העוקצין במשחזת ונשאר מקומן נמוך אלא שהכל חלק ואין שם עכוב בשר כלל שוחטין בו לכתחלה יש מי שאינו מתיר אף בדיעבד במסוכסכת אלא בשעומדת הפגימה בראש הסכין ממש ואין זה כלום לא הוזכר עליה ראש הסכין אלא לומר שתהא בחלק העליון מן הסכין ובהולכה והוא הדין אם היתה בחלק התחתון ובהבאה על הדרך שביארנו וכן יש שאין מתירין אלא באחת וכסתם השמועה שאמרה ושאין בה אלא פגימה אחת ולדבריהם אין לה הכשר אלא בארבעה דברים והם שלא תהא שם אלא אחת ושתהא מרוח אחת ושתהא בראש הסכין ויוליך ולא יביא או בזנבו ויביא ולא יוליך ואין הדברים כלום אלא כמו שכתבנו:

ולענין ביאור מה שאמר מאי שנא משתי רוחות וכו' גדולי הרבנים מפרשים שכל מורשה קורעת הסימן כל שהיא פוגעת בו אף בדרך שאין הסימן מתעכב בו כגון אם העוקץ בצד הראש ופונה לצד הזנב והוא מוליך ואינו מביא ומתוך כך שאל מאי שנא משתי רוחות דמורשא קמא מחליש עור ובשר בירידתו ממנו ובתרא בזע הסימן ומחליש דקאמר פירושו לשון חתוך כמו ויחלוש יהושע מרוח אחת נמי חורפא דסכינא מחליש ר"ל חדוד הסכין שעל העוקץ חותך העור והבשר ומורשא בזע הסימן והעמידה בקיימא ארישא דסכינא ונמצא שמורשא לא עשתה אלא חתוך העור וחזר והקשה סוף סוף כי אתיא בזעא והעמידה גם כן בהוליך ולא הביא ובתוספות מוחין בפירושיהם שאם כן עור שכבר נחתך עורו ואין בו אלא שחיטת סימן לבד או שהיה חצי קנה פגום וגמרו אף במסוכסכת פסולה וזו מנין והרי סתם נאמרה ועוד אם רישא דסכינא דוקא נמצאת אוגרת פסולה אף כשהיא בראש הסכין ממש והיאך אפשר שעוקץ ראשון ועומד ממש בראש הסכין יקרע עור ובשר לשעתו עד שהסמוך לו יקרע הסימן ועוד אם כל זמן שהיא באמצע הסכין פוסלה אמאי נקט סכין שיש בה פגימות הרבה אף באחת כן שהרי רוב פגימות באמצע הן ומתוך כך הם חולקין לומר שאין פגימה קורעת לא עור ולא סימן אלא מן הצד שהוא מתאחז בו והם מפרשים מורשא קמא מחליש הסימן אע"פ שאינה קורעתו כלומר מכינתן לחברתה ליקרע בנקל מרוח אחת נמי חורפא דסכינא שבהולכה מחליש ומרשא בזע דרך הבאתו כשמתאחז בו ואוקמא בקיימא ארישא דסכינא שבחזרתו אינו פוגע בה והקשה סוף סוף בהבאתו פוגע בה על כל פנים שהרי הסכין קצר דמסתמא אשיעור מצומצם קיימינן דהיינו מלא צואר לבד ופירשה בהוליך ולא הביא וכגון שיש בו שיעור שני צוארים וחוזרין ומקשים לעצמם אחר שכן מה אנו צריכים לרישא דסכינא וכשתירץ לו דקיימא ארישא דסכינא הוה ליה לתרוצי שהוליך ולא הביא ודיו ומתוך כך הם גורסים אלא בהוליך ולא הביא כלומר ואין אנו צריכים שתהא בראש הסכין ומביאים ראיה ממה שאמרו בסמוך אמרת לו מסוכסכת פסולה והא אמר רבא כשרה ותירץ כאן שהוליך ולא הביא כאן שהוליך והביא ולא הזכיר בה רישא דסכינא כלל ואף קצת מפרשים כתבו שזו היא גירסת גדולי המחברים שלא הביאו ענין רישא דסכינא כלל ואף גדולי הפוסקים לא מצאנוהו ברוב הלכותיהם אלא שבהלכות ספרדיות מדוייקות מצאנוה בהגהה ומ"מ הפירוש רחוק מאחר שאמר מרוח אחת נמי חורפא דסכינא מחליש ופי' בהולכתו ומורשא דסכינא בזע בהובאתו מה תועיל בה כשתירץ דקיימא ארישא דסכינא ומאן לימא לן שבחזרתו לא יגע ואפי' בסכין ארוך ועוד מאי האי דקאמר סוף סוף וכו' וכי רוב סכינים כשיעור מלא צואר מצומצם הם אלא שעקר הדברים כשטתנו דלאו רישא דסכינא ממש אלא שעוקץ הפגימה לצד ראש הסכין ורואה פני הבית יד ואף לגדולי הדור מצאתיה כן והענין הוא שהיה סבור עליו שיכשיר את המסוכסכת אף בצד שהסימן מתאחז בו והקשה שתי רוחות אמאי לא דמורשא קמא מחליש פי' הסימן וכשיטת התוספות מרוח אחת נמי חורפא דסכינא מחליש אף עור ובשר ומורשא בזע כשיתעכב בו הסימן והוא יעבירנו בכח ופירשה דקיימא ארישא דסכינא כלומר שהעוקץ בצד הראש ופונה אל הזנב ואין הסימן מתעכב בו דרך הולכה והקשה סוף סוף בהבאתו יקרע ופרשה בהוליך ולא הביא ובהפך אם העוקץ בצד הזנב ופונה כלפי הראש שכשרה בהביא ולא הוליך אלא שדרך השוחט להוליך תחלה ומה שאמר בסמוך כאן שהוליך והביא כאן שהוליך ולא הביא שהזכיר דקיימא ארישא דסכינא לא הוצרך ומאחר שאמר הוליך ולא הביא הדבר מובן שהפגימה היא בענין זה:

סכין שאין בה פגימות אלא שחדה נחוד כעין זקן השבולת ונקראת בלשון תלמוד דמיא לסאסא שחיטתו כשרה אע"פ שמ"מ מעין פגימות הן הרי אין אוגרות כלום:

חייב אדם להראות סכינו לחכם קודם שישחוט ואע"פ שלא אמרוה אלא לכבוד חכם כמו שביארנו גדר גדול גדרו בה וכל טבח שלא הראה סכינו לחכם במקום שאפשר לו ושחט בודקין סכינו אחריו אם נמצאת סכינו יפה מנדין אותו ומעבירין אותו שלא ימכור בשר עוד ומאבדין בשר זה הימנו ושלא ימכרנה אף לגוים וקצת קדמונינו כתבו שלא נאמר דבר זה אלא לטבח השוחט למכור לאחרים מפני שמכשיל את הרבים ומ"מ חכם שמחל על כבודו והרשהו רשאי השוחט לשחוט שלא בבדיקתו אחר שאינה אלא משום כבודו וכבר נהגו חכמים שלפנינו למחול על כבודם בענין זה מכל וכל נמצאת סכינו יפה ואעפ"כ הפריז החכם על מדותיו והעבירו העברתו העברה ואפי' היה הטבת צריך הרבה לכך אין ראוי לשאר החכמים או החברים להחזירו שלא ברשותו וזהו שאמרו ההוא טבחא דלא סר סכיניה קמיה דר' אבא שמתיה ואעבריה ואכריז אבשריה דטרפה היא כלומר שימכרנה לגוים ולא לישראל איקלעו מר זוטרא ורב אשי לקמיה ר"ל לקמיה דר' אבא ואמר להו ליעיינו רבנן במליה כלומר אם תמצאו לו זכות להחזירו דתלו ביה טיפלן כלומר שיש לו טפול והוא צריך להם הרבה בדקה רב אשי לסכיניה ונמצאת יפה ואכשריה אמר ליה מר זוטרא ולא ניחוש לסבא אמר ליה שליחותיה קא עבדינן כלומר שכבר חזר עלינו לידע אם נמצא לו זכות ואין צריך לחזור ולימלך בו וקצת גאונים כתבו שכל שהראהו לחכם אין צריך לחזור ולהראות אפי' לכמה שחיטות ולכמה ימים אא"כ נשתמש בו לדברים אחרים בנתים:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף