רש"ש/חולין/יז/ב

רש"ש חולין יז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא סכין שיש בה פגימות הרבה תידון כמגירה כו'. ק"ל לשון הרבה דנקט דמסיפא דקתני אחת כו' מסוכסכת כשרה משמע דשתים פסולה. וכן בדין כיון דקורעת אפי' בירידתה (לפרש"י) ה"ל כאוגרת דאפי' באחת שאין לה אלא ב' עוקצין פסולה. והרבה משמעו יותר מב' כדאמרינן רבים שלשה:

שם א"ר ג' מדות בסכין אוגרת כו' שחיטתו פסולה כו'. לכאורה האיכא עוד. מסוכסכת דלא קאי ארישא. או אפי' ברישא והוליך והביא. או ביותר מאחת. ואין לומר דהג' מדות היינו כשר לכתחלה. כשר בדיעבד. פסול דיעבד. א"כ ליחשוב ד' דהא בהאחרונה איכא ב'. פסולה ומטמאה כנבלה. ופסולה וא"מ דהוא מגל קציר בהולכה דלקמן. וי"ל כיון דכולהו פסולות מחד טעמא נינהו חשיב להו בחד:

שם אר"ל ג' פגימות הן פגימת עצם בפסח. ועפרש"י. תמיהני על הרמב"ם שהשמיט ד"ז ולא ראיתי מי שהרגיש בזה. ואולי דחהו מהלכה מפני סתמא דגמרא דלעיל (יא) גבי ונתח אותה לנתחיה ולא נתחיה לנתחים. אמרי' ה"מ היכא דחתיך ליה לגמרי אבל היכא דלייף ל"ל בה. ומה לי נתיחה ומ"ל שבירה:

שם ורח"א אף פגימת סכין כו'. הן גדולי הפוסקים דחוהו מהלכה מהנך דלעיל דבדקו בשימשא במיא וכו'. אולם הרגישו דא"כ מ"ק ואידך כו'. נימא דגם הוא לא סבר כוותי' כמו הנך דלעיל. ואולי י"ל דר"ח לא כוון ג"כ אלא להא דתניא (זבחים פח) סכין שנפגם אין משחיזין את פגימתה וע"ש בפרש"י. ומאי דקאמר הכא בחולין לא קמיירי. היינו משום דסכין לא הוי כלי שרת כמש"כ התוס' לעיל (רד"ג). וכ"מ התם דתני קודם כלי קדש כו' נפגמו אין מתקנין אותן ואח"כ תני סכין שנפגם כו' בפ"ע מכלל דאינו נכלל בהקודם. ובמש"כ אולי י"ל קצת הסתירה בדברי הרמב"ם דבפ"א מהל' שחיטה פסק דפגימת סכין כ"ש. ובפ"א מהל' ביהב"ח הי"ד כתב כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה הציפורן כסכין של שחיטה. וכבר העיר בזה הפר"ח. ולפמש"כ י"ל דשם כוונתו על הא דזבחים והביאו בפ"א מהל' כה"מ הט"ו. ושם לא ביאר שיעור הפגימה שסמך א"ע על מש"כ בהל' ביהב"ח:

רש"י ד"ה סכין. וד"ה והוא דקיימא. צ"ל הד"א עד ונכנס לתוך הפגם ומה"ד מסוכסכת כשרה:

רש"י ד"ה מרוח אחת. אלא מסכסכת הציפורן והבשר. כצ"ל:

רש"י ד"ה כל היכא דאמר משמי' כו'. וכ"כ לקמן (קיג ב). וזה ה"ל להקדים לעיל על הא דא"ל ר"ה כו' לר"א אמרת לן משמי' דרבא כו':

רש"י ד"ה פגימת אוזן. וה"ה לשאר מומין של פגימה כו'. וכן הרע"ב בפ"ו דבכורות מ"ד כתב גבי פגימת חוטמו שהוא כדי שתחגור כו' וכ"מ מלשון הברייתא שם (לז ב) וכמה שיעור פגימה כו'. ומשמע דכללא כייל לכל הפגימות הנזכרים אצל מומין מדל"ק וכמה שיעור הפגימה או פגימת האוזן כדקתני שם באידך ברייתא גבי נקב וכמה נקיבת האוזן. אבל הרמב"ם בפ"ז מהל' ביאת המקדש ה"ד כתב מי שנפגם ריס מריסי עיניו בכ"ש. ועק"ל מה שהשמיט הא דפגימת מום בקדשים גבי נפגמה הערוה של נקבה בפ"ב מהל' איסורי מזבח ה"ד דאינו אלא בכדי חגירת ציפורן וצ"ע:

רש"י ד"ה פגימת מום. ואיצטריך כו' לאשמעינן כו'. הא דלא פי' כהא"נ שבתוס'. אולי דעתו כפי' הרא"ה דחגירת ציפורן אינה כדי לאגור בה הציפורן אלא פי' שתרגיש בה עי' בהגר"א סי' י"ח סק"ד:

תד"ה פגימת (בסופו). תמים לא משמע ממש בלא פגימה כו'. וכן לעיל (יא) ואי משום תמימה כו' היכא דלייף ל"ל בה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף