מאירי/חולין/טז/ב

מאירי חולין טז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כשם שהתרנו לכתחלה לשחוט בצור ובקנה כך מתירין בקרומית של קנה ומ"מ דוקא בקרומית חזקה הנעשית באגמים ונקראת בלשון תלמוד סימוניא דאגמא אבל קרומית של שאר קנה קלה היא ליפגם ואין סומכין על שחיטתה אף בדיעבד וכן הזהירו עליה שלא למול בה ושלא לחתוך בה בשר ושלא לחצוץ בה שנים ושלא לקנח בה פי המכה שמא ישאר ממנה בתוכן מעט ויגרום לו היזק:

כבר ביארנו שהשחיטה צריך שתהא באה מכח אדם מעתה השוחט במוכני של מים והוא גלגל של עץ המסבב את הרחים ונעץ בו את הסכין ושחט דרך סבובו אם בכח ראשון היה והוא בסבובו הראשון תיכף שהדריך אדם את המים עליו כח אדם הוא וכשרה מכח ראשון ואילך אין סיבובו אלא מכח המים ופסולה עשה כן בגלגל יוצרים שמגלגלים אותו ביד או ברגל וכן בגלגל רחים של יד אפי' סבב הרבה סבובים בהנעה אחת ושחט דרך סבובו אף באחרונה שבהן כלן כח אדם הם וכשרה בדיעבד ולכתחלה מיהא אסור שהרי לא אמרו אלא השוחט וכן במוכני של מים לא ישחוט לכתחלה אף בכח ראשון וגדולי הדור מתירין במוכני של יוצרים לכתחלה ומשום דבלישנא בתרא איתוקמו תרויהו בדמיא ולא הוזכר בה דפחרא כלל ואמר השוחט דמשמע דוקא בשל מים ובכח ראשון וכן נראה לי הטעם דדל לישנא מהכא בשל מים לכתחלה אמאי גזירה כח ראשון אטו שני ואלו בשל יוצרים כלהו כח אדם נינהו ודפחרא אטו דמיא לא גזרינן דחששא רחוקה היא מאחר שביארנו במוכני של מים שסבובו הראשון כח אדם הוא מי שקשר את חבירו באותו מוכני והדריך עליו מרוצת המים ומת בסבוב הראשון הרי זה נהרג עליו ואם לא מת בכח ראשון כבר פסקו חציו של זה ולא המיתו בידים וגרמא בעלמא הוא:

המשנה הששית והכונה להשלים בה מה שהתחיל לבאר בשלפניה והוא שאמר הכל שוחטין ולעולם שוחטין ובכל שוחטין חוץ ממגל קציר והשנים והצפרן והמגרה מפני שהן חונקין השוחט במגל קציר בדרך הליכתה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין ואם הוחלקו שניה הרי היא כסכין אמר הר"מ פי' מה שאמר הכל שוחטין ואפי' ישראל משומד יש בו תנאים ואחר כך שחיטתו כשרה האחד שלא יהא עובד ע"ז לפי שאמרו משומד לע"ז משומד לכל התורה כלה והשני שלא יחלל שבת בפרהסיא שהעושה כן הרי הוא כגוי לכל דבר ואינו מין והמינים אצל החכמים הם פריצי ישראל ובאומות העולם קורין לפריציהם בסמוך ואומרים מיני הגוים והנה העם שטח הסכלות עין שכלם והחשיכו מאורם וחלקו על הדת ועל הנביאים ע"ה בסכלותם ומכזיבים הנביאים במה שאינם יודעים בו מאומה ועוזבים הדתות ונוהגים בם קלות ראש והכת הזאת הוא כת ישוע ודואג ואחיתופל וגחזי ואלישע אחר והדומה להם ודע שהאיש שהוא מן הכת הזאת שרואים אותו עובר על מצוה מן המצות דרך קלות לא שיגיענו באותו מעשה דרך תאוה הוא והדומים לו אסור לאכל משחיטתו וכן אמרו תנו רבנן שחיטת מין לע"ז פתו פת כותי יינו יין נסך וספריו ספרי קוסמים ופירותיו טבלים ובניו ממזרים ומתנאי המשומד גם כן שמותר לאכל משחיטתו הוא שלא יהא צדוקי ולא יהא ביתוסי והם שני הכתות שהתחילו להכחיש בדברי הקבלה כמו שביארתי באבות עד ששב האמת אצלם שקר ונתיבי האור חשך ואפלה בארץ נכוחות יעול והם שקורין אותם אנשי דורנו היום מינים בשם מוחלט ואינם מינים על האמת אבל דינם ליהרג כדין המינים ר"ל שמותר להרגם היום בזמן הגלות לפי שהם מבוא למינות האמתי ודע שמסורת בידינו מאבותינו בקבלת רבים שזמננו זה זמן הגלות שאין בו דיני נפשות ודין זה אינו אלא בישראל שעבר עבירת מיתה אבל המינים והצדוקים כפי רוב רעותם הורגים אותם לכתחלה כדי שלא יפסידו את ישראל ויאבדו האמונה וכבר יצא מזה ההלכה למעשה באנשים הרבה בארצות המערב וגם כן מן המקובל בידינו והמפורסם לעשות על פיו שהאיש העושה עברה שחייבים עליה מיתת בית דין הואיל ואין אנו יכולים היום לדון דיני נפשות מחרימין אותו חרם עולם בספר תורה אחר שמלקין אותו ואין מתירין אותו לעולם ואחזור אל כונתי כשיהיה אדם מישראל נקי מכל אלה ויהיה משומד לעברה אחת או לעברות הרבה זולתי אלו כפי הנאתו ותאותו והוא מזיד ומודה שהוא מורד ועבר מותר לאכל משחיטתו ומה שאמר לעולם שוחטין ביום ובלילה ומה שאמר בכל שוחטין ואפי' בזכוכית ובדומה לו ומה שאמר השנים אם היו שנים מחוברין אבל בשן אחד מותר לשחוט בו וכן בצפורן חתוכה מופרשת מן היד מותר לשחוט בו ומה שאמר בית הלל מכשירין ר"ל אינה מטמאה כנבלה אבל באסור אכילה אין חולק עליו:

אמר המאירי הכל שוחטין והעלו בפירושה בגמרא לרבות את המשומד ועל הדרך שהתבאר ולעולם שוחטין פירשו בגמרא בין ביום בין בלילה ובאבוקה כנגדו ואע"פ שכבר התבאר כל זה אין ענינים אלו באין בכאן אלא אגב גררא ועיקר המשנה הוא מה שאמר בכל שוחטין ר"ל בין בצור בין בזכוכית בין בקנה ועל הדרך שהתבאר חוץ ממגל קציר והמגרה והשנים והצפורן מפני שהם חונקין ואף בדיעבד שחיטתו פסולה וכן הלכה אלא שיש בענין זה תנאים בשנים וצפורן וזה שלא נאסר בשנים אלא בשתים דבוקות זו בזו מפני שיש פגימה ביניהם וחונקת והוא הדין לפסול באחת אם היא מחוברת ולא מטעם חנק אלא מטעם מחובר אבל בשן אחת תלושה שוחטין לכתחלה ואע"פ שאין בה חוץ לצואר כמלא צואר הרי אין אנו צריכים לשיעור זה אלא לשוחט בהולכה בלבד או בהובאה בלבד אבל שוחט בהולכה והובאה אפי' בכל שהו וכבר ביארנו בשן המחוברת בלחי הואיל והלחי נעקר מן הבהמה שמותר לשחוט בה וכן פסול הנאמר בצפורן דוקא במחוברת ולא מפני חנק אלא מפני חבורה הא בצפורן תלושה שוחטין בה ועל דרך האמור בשן ופסול שתי צפרנים דבוקות אין כאן על הדרך האמור בשתי שניים דבוקות שאי אפשר לשתי (שניים) [צפרנים] תלושות שיעמדו מחוברות כמו שהענין בשנים אם כן לא נאמר מפני שהם חונקין על הצפורן כלל אלא על השאר אבל מגל קציר ומגרה אין בה תנאי להכשיר כלל וענין מגל קציר הוא מגל שקוצרין בו והיא כלה פגימות אלא שכלן משופעות ונוטות לצד אחד והם מסוכסכות ופוסלין שחיטתה אף בדיעבד ואפי' שחט בהולכה לבד אע"פ שעוקצי הפגימות פונים כלם לצד הבית יד ונמצא שאין קורעות בהולכה הואיל ויש בה הרבה פגימות ביחד ושהוא לעלם על צורה זו שמא פשע והחזיר ידו מעט ונבל אבל סכין אחר אע"פ שיש בה פגימות הרבה במפוזר אחת הנה ואחת הנה הואיל והן מסוכסכות ועוקציהן פונים לצד אחד כשרה בדיעבד ובלבד בהוליך ולא הביא אם העוקצים פונים לצד הבית יד או הביא ולא הוליך אם פונים לצד הראש כמו שיתבאר ומגרה הוא גם כן מלא פגימות וכלן אוגרות והוא הנקרא בלשון מקרא משור ופסולה אפי' שחט בהולכה לבד או בהובאה לבד שהרי אף בפגימה אחת יש שם שתי מורשות ואי אפשר שלא יפגע באחת השוחט במגל קציר דרך הולכה לבד אע"פ שהוחלט הדבר לאסור אכילה אין הדבר פשוט ליעשות נבלה בכך לטמא אלא בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין והלכה כבית הלל ואינה נבלה ומ"מ במגרה ומגל קציר דרך הבאה נבלה ומטמאה במשא ואם הוחלקו שניה ר"ל העוקצין שבה במשחזת אע"פ שנשאר מקומן נמוך הרי הוא כסכין ומותר לשחוט בה לכתחלה:

וזהו ביאור המשנה וכלה על הצד שביארנוה הלכה פסוקה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן שחיטת העוף אף הוא מן התורה שנאמר וזבחת עליו מבקרך וכו' וכתוב כאשר יאכל את הצבי ואת האיל וגו' מלמד שחיה כבהמה וכתי' ציד חיה או עוף ושפך וגו' מלמד ששפיכת דמו כשפיכת דם חיה:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף