לחם משנה/תפילה/ד

לחם משנה ‏ תפילה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

חמשה דברים מעכבים את התפלה אע"פ שהגיע זמנה כו'. פרק היה קורא (ברכות דף ט"ו.) והני מילי לקריאת שמע אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה והני מילי לקמיה אבל לאחריו אפילו מיל וכו' ונראה מיל חוזר יותר ממיל אינו חוזר:

ד

כל הטמאים וכו'. מבואר בסוגיא פרק מי שמתו (ברכות דף כ"ב:) ונתבארו הדברים יפה בב"י בטור א"ח:

ו

וכן זב שראה קרי וכו'. משמשת וראתה דם לא הזכיר כאן רבינו ז"ל וקצת קשה דהוה ליה לאשמועינן טפי במשמשת וראתה דם דמעיקרא בת טבילה היא כדאמרו בגמרא וכל שכן בשאר ואי אית ביה מנהג היה לו להזכירה למעלה בד"א בבריא או משמשת וראתה דם נדה. ונ"ל דכיון דהם שוים לרבנן זב שראה דם ונדה שפלטה וכו' נקט תרתי מינייהו וה"ה לאחריתי דאין בה מנהג:

וכן זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע אין בהן מנהג אלא מקנחין עצמן ורוחצין ידיהן ומתפללין וכו'. נראה דהאי דקאמר אין בהם מנהג וכו' ר"ל שלא נהגו בכך אבל ודאי אי נהגו לא הוי מנהג בטל דהא מן הדין לרבנן דקי"ל כוותייהו מעיקרא הוה צריך וכיון דאחמור אחר התקנה לא הוי מנהג בטל:

אבל בחולה שראה קרי וכו'. שנראה דאפי' נהגו לרחוץ הוי מנהג בטל ומפני כך כתב רבינו ז"ל אבל חולה שראה קרי לאונסו פטור מן הרחיצה ואין בזה מנהג וכו' שהיה די לומר אבל חולה שראה קרי לאונסו אין בזה מנהג כמ"ש גבי זב ונדה וכו' אין בזה מנהג אלא קאמר פטור מן הרחיצה להודיע לנו שכיון שהוא פטור מן הדין אפי' קודם התקנה אין בזה מנהג ואע"פ שנהגו הוא מנהג בטל:

ז

כיסוי הערוה כיצד וכו'. פרק מי שמתו (ברכות דף כ"ד: כ"ה.) איתא היתה טלית של בגד של עור ושל שק חגורה על מתניו מותר לקרות קריאת שמע אבל לתפלה עד שיכסה את לבו וכו' ומשמע ליה לרבינו דה"ק אבל לתפלה אינו מותר לכתחלה כמו בק"ש עד שיכסה את לבו אבל בדיעבד יצא דלא מחמרינן כולי האי בתפלה:

ח

טהרת מקום התפלה וכו'. הוציא זה רבינו ז"ל ממה שאמרו פרק מי שמתו (ברכות דף כ"ו.) על ענין הרחקה מן הצואה א"ר הונא לא שנו וכו' שם וכן לתפלה:

ט

המתפלל ומצא צואה וכו'. שם פרק מי שמתו (ברכות דף כ"ב:) היה מתפלל ומצא צואה במקומו וכו' אמר רבא וכו' ואמרו שם אלא אמר רבא הואיל וחטא אע"פ שהתפלל תפלתו תועבה. וכתבו התוס' (שם ד"ה והא) פר"י ודוקא במקום שהי' יכול להסתפק ולתלות שיש שם צואה ע"כ וכן דעת רבינו ז"ל שכתב הואיל וחטא מפני שלא בדק וכו':

גדולי החכמים וכו'. פרק הדר (עירובין דף ס"ה):

י

דברים החופזים אותו וכו'. בפרק מי שמתו (ברכות דף כ"ג) ברייתא הנצרך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה ואמרו שם לא שנו אלא כשאין יכול לשהות בעצמו אבל אם יכול לשהות בעצמו תפלתו תפלה, ומשמע ליה לרבינו ז"ל מדקאמר תפלתו תפלה משמע לכתחילה אין מתפלל:

יא

מי שגיהק ופיהק ונתעטש בתפלתו אם לרצונו הרי זה מגונה וכו'. האי עיטוש שכתב רבינו ז"ל נראה שהוא עיטוש מלמעלה דלהאי קרי עיטוש מדכתב בתר הכי יצא ממנו רוח מלמטה משמע דלא קרי עיטוש מלמטה ונראה ודאי דלא גריס רבינו בגמרא בפרק מי שמתו (ברכות דף כד:) מגהק ומפהק לא קשיא כאן לאונסו וכו' מתעטש אמתעטש נמי לא קשיא כאן מלמעלה כאן מלמטה כגירסת רש"י ז"ל שכתב ה"ג אלא עיטוש אעיטוש וכו' משום דמשמע ליה דעיטוש לעולם לא הוי אלא לאונסו אבל גירסת רבינו ז"ל היא בשלמא מגהק ומפהק ומתעטש לא קשיא כאן לאונסו כאן לרצונו אלא רק ארק קשיא ולפי זה אידי ואידי בעיטוש מלמעלה ולהכי חילק בעיטוש בין לאונסו בין לרצונו דאם היה גורס כגי' רש"י ז"ל אין חילוק במתעטש בין אונסו לרצונו וכו' וכי תימא כל עיטוש הוי לאונסו מ"מ קרי לרצונו כיון שלא בדק עצמו קודם ולזה כתב רבינו ז"ל ואם בדק גופו קודם שיתפלל וכו' אבל רש"י ז"ל לא קרי לרצונו מפני שלא בדק ולאונסו מפני הבדיקה דמשמע ליה דבגיהוק ופיהוק ועיטוש לא שייך בדיקה קודם אלא קרי לרצונו מפני שיוכל באותה העת לסובלו ושלא לעשותו ולאונסו שאינו יכול לסובלו. ולכל הפירושים קשה מאי דאמרו בגמ' אלא רק ארק קשיא דלפירוש רש"י ז"ל גם ברק איכא לחלק בין לרצונו ולאונסו שכשיכול לסבול הרקיקה מקרי לרצונו ואם אינו יכול לסבול מקרי לאונסו כמו שכתב הטור ז"ל בא"ח בסי' פ"ז ואסור לו לרוק אם אפשר ואם אי אפשר לו שלא לרוק וכו' משמע דיש לחלק ברקיקה בין אפשר דהיינו לרצונו ללא אפשר דהיינו לאונסו וגם לפי' רבינו ז"ל קשה דגם ברקיקה יש לחלק בין לאונסו ולרצונו שהיה לו לבדוק עצמו קודם ולהסיר כל דבר הטורדו שהוא הרקיקה בפיו והיה לו לרוק. מיהו לפי' רבינו י"ל דברקיקה אינו מועיל בדיקה ודאי דאפילו אם יסיר קודם תפלה מיד הוא בא לו רקיקה אחרת אע"פ שמ"מ יש לחלק לענין הרוק שהיתה בפיו קודם שהתחיל להתפלל דאז נקרא לרצונו מאחר שלא הסירו ולענין הרוק שבא לו אח"כ נקרא לאונסו מ"מ כיון דאינו מועיל בדיקה לענין הרוק הבא כמו בגיהוק ופיהוק ועיטוש להכי לא שני ליה הגמ' כדשני ליה התם אבל לפי' רש"י ז"ל למ"ש הטור קשה וצ"ע. וענין ממשמש בבגדו שהזכירו שם לא הזכיר רבינו ולא ידעתיו:

יצא ממנו רוח. שם ר' אבא משתמיט מיניה דרב יהודה וכו' אמר איזיל ואשמע אשכחיה לתנא וכו' איכא דאמרי היה עומד וכו':

יג

היה עומד בתפלה וכו'. בברייתא שם (דף כ"ב ב') והטעם שפסק כאן בתפלה שהה כדי לגמור את כולה חוזר ובק"ש פסק אינו חוזר הלך אחר שיטת רבו הרי"ף ז"ל ועיין בב"י סי' ס"ה:

יד

וכן המשתין וכו'. במגילה פ' בני העיר (מגילה דף כ"ו:):

טו

כוונת הלב כיצד. בס"פ תפלת השחר (ברכות דף ל':) משמע הכי דאמר שם ודילמא מעיקרא לא כוין דעתיה ולבסוף כוין דעתיה כלומר ומש"ה חזר והתפלל. וענין הכוונה משמע בסוף פ' אין עומדין (ברכות דף ל"ד:) דלעיכובא לא בעי שכן אמרו שם ואם יכול לכוין וכו' יכוין באחת מהם ולא ידעתי למה לא הזכירו רבינו ז"ל:

מצא דעתו וכו' לפיכך הבא מן הדרך וכו'. כל זה נתבאר בעירובין פרק הדר (עירובין דף ס"ה:):

טז

לפיכך צריך לישב מעט וכו'. שם בפ' תפלת השחר משנה (דף כ"ח:) ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים כו' ופירשו בגמ' (דף כ"ט:) מאי קבע א"ר יעקב בר אידי א"ר אושעיא כל שדומה עליו כמשוי ורבנן אמרי כל שאינו אומרה בלשון תחנונים ופסק רבינו ז"ל כתרווייהו וזהו שאומר ואח"כ יתפלל בנחת ובתחנונים דהיינו כרבנן ולא יעשה תפלתו כמשוי דהיינו כר' אושעיא. ועוד אמרו שם רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו כל שאינו יכול לחדש וכו' ולא פסק רבינו הכי משום דאמרו שם א"ר זירא אנא יכילנא לחדושי בה מילתא ומסתפינא דילמא מטרידנא:

חסידים הראשונים וכו'. ריש פ' אין עומדין (ברכות דף ל"ב:) ולדידן צריך לשהות מעט כמ"ש רבינו ז"ל דכיון שהם היו שוהים שעה אחת די לנו שנלמוד מהם לזמן מועט:

יז

שכור אל יתפלל וכו'. זה מבואר בעירובין פרק הדר (עירובין דף ס"ד.)

ומ"ש אע"פ כן הואיל ושתה רביעית יין וכו'. שם אמר רב יהודה אמר שמואל שתה רביעית יין אל יורה והוזכרה בתוספתא גירסא אחרת שהיא אל יתפלל ונראה שזו גירסתו של רבינו ז"ל:

יח

וכן אין עומדין וכו'. משנה ר"פ אין עומדין ושם ברייתא (ל"א:) אין עומדין לא מתוך דין ולא מתוך הלכה אלא מתוך הלכה פסוקה:

יט

תפלות הפרקים כגון תפלת מוסף ראש חדש וכו'. מ"ש רבינו שצריך להסדיר תפלתו יצא לו ממ"ש בראש השנה בסוף מכילתין (דף ל"ה:) שאני רב יהודה כיון דמתלתין יומין לתלתין יומין מצלי כפרקים דמי. ועיין בב"י טא"ח סימן ק"י:

היה מהלך במקום סכנה וכו'. בפ' תפלת השחר (ברכות דף כ"ט:) תנו רבנן המהלך במקום גדודי חיות ולסטים מתפלל תפלה קצרה וכו':

ומתפלל אותה וכו'. שם (דף ל') מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף