לחם משנה/שבועות/יב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

לחם משנהTriangleArrow-Left.png שבועות TriangleArrow-Left.png יב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[edit]

אע"פ שלוקה הנשבע וכו'. בריש פרק שבועת הדיינין אמרו (דף ל"ט) וכל עבירות שבתורה לא נאמר בהן לא ינקה והא כתיב ונקה לא ינקה ותירצו ההוא מבעי ליה לכדרבי אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר אי אפשר לומר ונקה שכבר נאמר לא ינקה ואי אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר ונקה הא כיצד מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים ע"כ. משמע דהחומרא דאיתא בשבועת שוא הוי דאע"ג דעשה תשובה אינו מכפר לו כפרה גמורה וקשה דהא בריש הלכות תשובה כתב רבינו ז"ל דכריתות ומיתות ב"ד תשובה ויוה"כ תולין ועדיין אינם גומרים לו הכפרה עד שיבואו עליו יסורים וא"כ היכי קאמר דכל עבירות שבתורה מנקה לשבים. ועם מ"ש רבינו ז"ל ניחא דבכריתות ומיתות ב"ד אדם מת במיתת ב"ד ועשה תשובה ודאי דנתכפר לו כפרה גמורה כדכתב שם רבינו ז"ל בראש הפרק אבל היכא שלא מת במיתת ב"ד אז ודאי התשובה ויוה"כ תולין ויסורין גומרין הכפרה וא"כ ברייתא דר"א איירי בלקה דהוי כמו גבי מי שחייב מיתת ב"ד שקבל עונשו ומת במיתת ב"ד והתם מתכפר בתשובה והכא לא, אבל להראב"ד ז"ל בהשגות שנראה שמפרש דהך דקאמר בגמ' הכא דאינו מתכפר לשבים גבי שבועת שוא היינו היכא דלא לקה אבל אם לקה דודאי דבמקום מיתה עומדת ובתשובה מתכפר לו א"כ אפילו כריתות ומיתות ב"ד גם כן אינו מתכפר לו עד שיבואו עליו יסורין וזה נראה לי ודאי סיוע לפירוש רבינו ז"ל. וא"ת כיון דיש חילול השם למה כתב רבינו ז"ל עד שיתפרע דמשמע ביסורין מתכפר לו הא כתב רבינו ז"ל בפ"א מהל' תשובה דהיכא דאיכא חילול השם אינו מכפר אלא המיתה דוקא, וי"ל דכיון שלקה ומלקות במקום מיתה עומדת הוי כאילו מת ובפרעון יסורין שיבואו עליו יתכפר:

ט[edit]

השומע הזכרת השם מפי חבירו וכו' וצריך להתיר לו מיד כדי שלא יהיה מכשול לאחרים. קשה דבגמ' (נדרים דף ז':) אמרו על הא ש"מ אין בין נידוי להפרה כלום והקשו בתוס' ז"ל דהא אמרינן בפרק ואלו מגלחין דלאפקרותא עד דחיילא עליה שמתא תלתין יומין ותירצו התוס' שם. אבל הרי"ף ז"ל בפרק אלו מגלחין אית ליה דפליגי אהדדי ודחאה לההיא דפ' אלו מגלחין מכח ההיא דנדרים וכן דעת רבינו ז"ל בפ"ז מה' תלמוד תורה שכתב אין בין נידוי להפרה כלום אלא מנדין ומתירין ברגע אחד וכבר כתב הר"ן ז"ל כל זה בפ"ק דנדרים. וא"כ כיון דרבינו ז"ל נתן כאן טעם להתרה מיד מפני שלא יהיו במכשול א"כ השתא לא קשה כלל ההיא דואלו מגלחין ושפיר אתיא דשאני התם דיודיעו שהוא מנודה מפני שביזה תלמיד חכם וכ"ע פרשי מיניה וא"כ לא היה לרבינו ז"ל לדחות ההיא דפרק ואלו מגלחין כיון דנתן טעם זה כאן:

יב[edit]

אף על פי שמותר להשאל כו'. הראב"ד ז"ל כתב בהשגות דבנדר אינו כן אלא מצוה להשאל עליו, וכתב הרב כסף משנה ז"ל דצריך טעם למה. והדבר פשוט למאן דאמר דאיכא לאחמורי בשבועות יותר מנדרים דהא איכא מאן דאמר דנדרים מתירין בזמן הזה ולא שבועות דעונשם מרובה ועיניך תחזינה במרדכי פרק ג' דשבועות ובטור יורה דעה סימן ר"ל, ובבית יוסף ז"ל בסימן הנזכר: סליקו להו הלכות שבועות בס"ד

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף