לחם משנה/נחלות/ז

לחם משנה ‏ נחלות ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אבל אם שמעו בו שמת וכו'. נראה דרבינו ז"ל מפרש דשמעו בו שמת שאמר בפ' המפקיד (דף ל"ח:) היינו בעד אחד ולא כפירוש האחר שכתבו התוס' ז"ל בפ' האשה שלום (דף קט"ז) דהוי בשני עדים וזה דקדק כאן שכתב ששמעו בו שמת אין היורשין נוחלין דהיינו בעד אחד ומאי דאמרינן בפ' המפקיד (דף ל"ח) דמורידין היינו לירד ולאכול. ומיהו מ"ש רבינו ז"ל למטה ואח"כ נשמע שמת אינו כמו הך שמעו דהכא דהוי בעד אחד דא"כ איך כתב למטה שאע"פ שאין משיאין את האשה הוא מפני איסור כרת הא על פי עד אחד משיאין אלא ודאי מ"ש למטה נשמע וכו' איירי ע"י קול ומכל מקום קשה מאין יצא לו כן:

ג

או שנדקר במלחמה וכו'. תימה דמשמע מדברי רבינו ז"ל דאם באו שני עדים והעידו שמת במלחמה שנאמין ולא אמרינן דאמרו בדדמי אע"ג דבעד אחד אמרי בדדמי וזה תימה שה"ה ז"ל כתב בפי"ג מהלכות גירושין בלשון המתחיל עד אחד שאמר ראיתיו וכו'. חולק על דברי הרב אלפס ז"ל וסובר דאפילו בתרי דהרי אמרינן בדדמי וכבר כתבתי שם מהיכן למד כן מדברי רבינו ז"ל וכי תימא הכא בעד אחד מיירי הא ליתא דבאו עדים קאמר ועוד דלנחלה תרי עדים בעינן ולא מצאתי תירוץ לקושיא זו אלא שנאמר בדוחק דאם אמרו מת במלחמה ודאי נאמנים ולא אמרינן דאמרו בדדמי אבל הכא שאני דאמרי שדקרוהו וכיון שהזכירו דקירה אפשר לומר דאמרי בדדמי דכיון שראו הדקירה חשבו שודאי מת וכדאמרינן בריש פרק האשה שלום זימנין דמחו ליה בגירא וכו':

ד

שבוי שנשבה וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל ולפי זה יש לדחוק הסוגיא והברייתא עצמה. הסוגיא ודאי דחוקה דרב ושמואל לא פליגי אלא לירד כאריס וברייתא איירי לירד לנחלה ואם כן היכי קאמר בגמ' דפלוגתא דרב ושמואל הוי בפלוגתא דברייתא הא אפי' מאן דאמר בברייתא אין מורידין אפשר דמודה לשמואל דמורידין לירד ולאכול. והברייתא ג"כ דחוקה דאיך יאמר רבי שמעון דהנטושין שלא שמעו בו שמת מורידין לנחלה. ומ"ש לתת טעם לרבינו ז"ל דמעלינן דרגא אחת משמעו ללא שמעו קשה א"כ גם יצא לדעת לא היה לנו להעלות אלא מדרגה אחת לרב כאן משמעו ללא שמעו וכיון דבלא שמעו אם ירד לאכול שלא על דעת למכור מסלקין כששמעו לא היה לו לרבינו לכתוב מורידין לכתחילה אלא שאם ירד אין מסלקין דכן עשו בנחלה שלא רצה לדלג אלא מדרגה אחת בשבוי והיכא דלא שמעו אם ירד מסלקין והיכא דשמעו אין מסלקין אבל מורידין לכתחלה לא. וי"ל דמ"מ ביצא לדעת נראה שדי שיהיה לא שמעו דשבוי כשמעו דיצא לדעת ואין להעלות מזה לזה כלל וכי היכי דשמעו דשבוי מורידין לכתחילה הכא נמי מורידין לכתחילה ואע"פ שבין שמעו ללא שמעו דיצא לדעת גופיה אנו מעלין ב' מדרגות מ"מ ניחא ליה בהכי דאין אנו מעלין בין שבוי ליצא לדעת אלא מדרגה אחת דשמעו דהכא כי לא שמעו דהתם וזהו שכתב ה"ה ז"ל דעת רבינו ז"ל שדין שמעו שמת כיוצא וכו' כ"כ לתרץ הקושיא הנזכרת כדכתיבנא ועוד מה הקשה שם אלא אנטושים אילימא לרבנן הא אמרי מוציאין אותם מידו ומאי קושיא הא דמוציאין משום דירד למכור ועוד קשה מאי דאמרי בסוף תקינו רבנן כי היכי דלא לפסדינהו הא כיון דירד למכור לא מפסיד להו ועוד אי שמואל כרשב"ג והלכה כשמואל א"כ לרשב"ג הנטושים כשבויים ואין מוציאין מידו אפי' לירד ולמכור ואיך כתב רבינו ז"ל דאינו אלא לירד ולאכול. ונראה ודאי דהברייתא איירי כולל בין לירד ולמכור בין לירד ולאכול ורישא גבי שבויים אפי' ירד למכור אינם מוציאין ובנטושין אפי' ירד לאכול מוציאין ומשום הכי נקט ברישא היורד גבי שבויים ולא מורידין דאיירי אפי' לירד ולמכור והשתא פריך שפיר דאי לרבנן הא אמרי מוציאין מידו דברייתא אפי' לירד ולאכול קאמר דמוציאין מידו ור"ש דקאמר דנטושין כשבויים לאו אכולא מלתא קאמר אלא לירד לאכול דוקא דמורידין לאכול בנטושין ומשום הכי תנא דשמין להם כאריס בנטושין דהוי לירד ולאכול ואתי שפיר דקאמר תקינו רבנן כי היכי דלא ניפסדינהו משום דלא הוי אלא לירד ולאכול ומ"מ דחוק פירוש זה בברייתא ובסוגיא ולכך דחאו ה"ה ז"ל:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף