לבושי שרד/אורח חיים/קפד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים קפד

מג"א סק"א דמפינה לפינה. אע"ג דהתם לענין דיעבד מיירי דאם שינה מקומו א"צ לחזור ולברך אם הוא מפינה לפינה בחדר אחד או ברואה מקומו אפילו אינו בחדר אחד כמו שביארנו שם אות ב' ס"ל להמ"א דכיון דחשבינן להא כחד מקום שרי אפילו לכתחילה לברך שם אבל בדעתו לברך לא כ' המ"א רק באפשר משום דמקע"ח אין ראיה דהתם הי' דעתו לאכול מש"ה מהני אבל דעתו לברך בחדר אחר י"ל דלא מהני כיון דהיה דעתו לעשות שלא כדין דהא צריך לברך במקומו לכן לא סמך המ"א בזה אלא בדחק שהמקום אינו נקי וק"ל:

סק"ג דזהו להפוסקים. היינו דעת תוספות ורא"ש שברמ"א שם ס"ב שפסק כרב חסדא ופסקו ג"כ דשינוי מקום אינו רק בהיסח הדעת ואינו זוקק רק לברכה ראשונה על מה שרוצ' לאכול אח"כ אבל אינו זוקקו לברך בהמ"ז על מה שכבר אכל לכן אם יש לו פת א"צ לחזור למקומו. אבל להרמב"ם שם שהוא דעת המחבר שם דשינוי מקום מצריכו לברך בהמ"ז ואסור לו לאכול קודם בהמ"ז אפי' אם יברך ברכה ראשונה וכיון שמברך בהמ"ז צריך לחזור למקומו:

שם כיון דיצא בשוגג ומיירי המחבר לשיטת הרא"ש כאן בסעיף א' דבשוגג ג"כ יחזור למקומו ואהא קאמר דאם יש לו פת א"צ לחזור אפי' לשיטת הרמב"ם שבקע"ח משום דכל שהלך בשוגג לא הסיח דעתו מהסעודה כ"כ מש"ה א"צ בהמ"ז. והוקשה להמ"א על תי' זה דא"כ למה כ' הב"י בקע"ח על דברי הטור כאן (שכ' דין דכאן ס"ב) דזהו להפוסקים בקע"ח דלא כרמב"ם דשם והרי אף להרמב"ם איתא כן מש"ה תירץ בדרך אחר ויבואר בסמוך:

שם ויברך מקודם גם לתירוץ זה מיירי הכא בשוגג דלהרמב"ם מברך במקום שנזכר ולהרא"ש יחזור ואהא קאמר המחבר דאם יש לו פת יש לו עצה שלא יחזור ויוצא לכ"ע והיינו שמברך כאן בהמ"ז נמצא כבר יצא דעת הרמב"ם דבקע"ח מצריכו בהמ"ז וכאן התיר לברך במקומו בשוגג רק להרא"ש לא יצא דהא אסור לברך כאן אפי' בשוגג מש"ה יאכל אח"כ פת ומברך אם כן יצא גם להרא"ש דהא לדידיה בקע"ח לא היה צריך לברך תחלה בהמ"ז ממילא כשאוכל כאן פת ומברך קאי בהמ"ז זו גם למה שאכל במקום הראשון וכ"ת דאכתי לא יצא להרא"ש דבירך בהמ"ז בראשונ' לבטלה להא לא חייש המחבר כיון דכבר הכריע בקע"ח כרמב"ם נמצא אין הברכה לבטלה. אלא לפי שבדין זה לא הכריע דשמא כהרא"ש דגם בשוגג צריך לחזור מש"ה אם אין לו פת צריך לחזור ולצאת דעת הרא"ש דכאן אבל כשיש לו פת דאז יוצא גם דעת הרא"ש לכן א"צ לחזו' ומובן דגם בתירוץ זה מיירי דוקא בשוגג וכמ"ש דאלו במזיד אינו יוצא דעת הרמב"ם דבקע"ח מצריכו בהמ"ז וכן הכריע שם המחבר א"כ לכ"ע (בכאן בסימן נה צריך לחזור והרב פ"מ כתב דתירץ זה גם במזיד והוא שגיאה כדאמרן ולתירוץ זה תו לא קשיא מה שהוקשה למ"א על תי' הראשון למה מוקי הב"י בקע"ח דברי הטור דכאן דלא כרמב"ם דשם משום דבטור א"א לפרש פי' זה שפירש כאן במחבר דהא הטור בקע"ח לא הכריע כהרמב"ם אדרבה הכריע כהרא"ש וא"כ אם יברך בהמ"ז כאן קודם שיאכל הוי ברכה לבטלה לכן פי' כפשוטו דדברי הטור לשטתו דפוסק בקע"ח כהרא"ש ולא חש כלל לדעת הרמב"ם דשם ודו"ק:

מג"א סק"ד כאן כזית. קשה למאי דפי' המ"א בס"ק הקודם דיוצא ממ"נ א"כ בפחות מכזית איך יברך בהמ"ז שנית על פחות מכזית ותו דגם להרא"ש הוי ברכה לבטלה דאע"ג דלדידיה לא היה צריך לברך בהמ"ז בראשונה מ"מ כשבירך נסתלק אכילה ראשונה ואיך מברך על פחות מכזית אף דלהרא"ש יש ליישב קצת מ"מ לרמב"ם ודאי לא יצא. וראיתי שהקשה כך הפרי מגדים ולק"מ דהביא זאת בשם הל"ח ואיהו לא (סמך) אסיק כלל אדעתיה ממ"נ זה שבמ"א ס"ק הקודם אלא כ' דברו ע"פ הב"י בקע"ח דזה הסעי' הוא להפוסקים בקע"ח דלא כהרמב"ם ממילא שפיר כתב אפי' פחות מכזית והעתיק המ"א דברי הל"ח לדינא לדידן דקי"ל בקע"ח דלא כהרמב"ם דאז דין דסעיף זה כפשוטו בלי ממ"נ וק"ל:

שם ועמ"ש סימן ר'. הראה למ"א שם סק"כ דדוקא פת בעינן ולא פרפר' וכיסנין.

מ"א ססק"ט ושהה בנתיים. פי' אף שלא הסיח דעתו דכיון שנתעכל אזלא אכילה ראשונה וברכתה משא"כ תחלה כתב המ"א דדוקא אם הסיח דעתו מברך המוציא תחלה משום דשם מסופק אם נתעכל וכל ספק בברכת המוציא לקולא בסימן קס"ז ס"ט:

ט"ז רסק"ב אין לו תאוה לא חשבינן ליה כצ"ל:

שם דשיעוריה כל זמן שאינו רעב כצ"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.