לבושי שרד/אורח חיים/קמט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים קמט

מג"א סק"א עיין ס"ס כ"ה. דשם מבואר שיש מקום שנוהגין כך ומיירי הכא בכה"ג דאל"כ הא אסור לצאת קודם קדושת ובא לציון כמבואר בסי' קל"ב ס"ב:

ט"ז סק"א בטור הביא. ל' הטור גרסינן בגמרא אריב"ל אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ס"ת ושמואל אמר עד שיצא ולא פליגי הא דאיכא פתח' אחרינא הא דליכא פתחא אחרינא. אמר רבא בר אהינא אסברה לי אחרי ה' תלכו פירש"י איכא פתחא אחרינא משינטל ס"ת לצאת דרך פתחו הרוצה לצאת בפתח יוצא אפי' לא יצא ס"ת ליכא פתחא אחרינא נכון הוא שיצא ס"ת ולא יצא אדם לפני ס"ת. וגאון פי' דהא דאמר ריב"ל בכל מקום קאמר שאין צבור רשאין לצאת עד שנוטל ס"ת להצניעו והוסיף שמואל כי בזמן שמוציאין אותו מבה"כ להוציאו אין רשאין לצאת עד שיצא ס"ת וילכו אחריו ויעשו לו הידור משום אחרי ה' תלכו הלכך ליעכב' ס"ת עד דנפיק והוא אחור"י ולא נפיק מקמ"י ואי איכא פתחא אחרינא רשאין וכו' הוא ל' הטור. והמובן ממנו בפלוגתא רש"י וגאון כך הוא דלרש"י ריב"ל ושמואל לא מיירי רק כשמוציאין הס"ת מבה"כ לבית אחר וקאמר ריב"ל דמיד כשנטל הש"ץ הס"ת רשאין הצבור לצאת אף שלא הוציאו עדיין ומיירי בפתחא אחרינא ושמואל אמר היכא דליכא פתחא אחרינא לא סגי במה שנטל ש"צ הס"ת אלא צריך דוקא שיוציאנו מבה"כ אבל במקומות שמצניעין הס"ת בב"ה לא מיירי כלל ריב"ל ושמואל ורשאין לצאת כל זמן שירצה: כ"ז הוא לרש"י אבל הגאון פי' דריב"ל בכל מקום קאמר ר"ל אף כשמצניעין בבה"כ ובהא פליג ארש"י הא לכל שאר הדברים גאון ורש"י שוים כך מובן לכאורה בדברי הטור. וכתב הב"י שמהרי"א לא רצה לפרש כך דאם כן מה האריך הטור להביא כל ל' גאון רק ראש דבריו דריב"ל בכל מקום קאמר וכל לשונו במ"ש והוסיף שמואל כו' עד סופו מיותר כיון דכך הוא גם לרש"י לכן פי' מהרי"א דהגאון פליג עוד ארש"י וס"ל דהא דאמר ריב"ל עד שינטל היינו עד שהצניעו הס"ת במקומו בין בב"ה בין בבית אחר וא"כ הוי משמע דשמואל מקיל דמיד כשיצא הס"ת רשאין לצאת לביתם לכן הוצרך לכתוב והוסיף שמואל לומר דמחמיר הוא ואופן החומרא כך הוא דריב"ל מיירי מהליכת צבור לביתם דאסור עד שיצניעו אבל אופן יציאת הצבור מבה"כ לא מיירי כלל ושמואל הוסיף דגם אסור לצאת מבה"כ קודם הס"ת אף אם ימתינו בחוץ לא ילכו לביתם עד שיצניעו אפ"ה הוצאה גופה יש בה איסור משום שצריך לעשות הידור לס"ת מחמת אחרי ה' תלכו הלכך לעכבי עד דנפיק ס"ת והוא אחור"י וזהו הסידור ותיבות אין רשאין לצאת שכ' טור בדברי שמואל אין פירושו לצאת לביתם אלא לצאת ולהמתין בחוץ עד שיצניעו ואהא אמר דאי איכא פתחא אחרינא שרי לצאת קודם הס"ת ולהמתין בחוץ אבל הליכה לביתם אסור עד שיצניעו כך היא פי' מהרי"א ומובן דברי הט"ז:

שם מהר"י חביב. החביב כ' דמ"ש גאון ויעשו לו הידור זה ההידור היא דבר נוסף על ההליכה אחר"י והיינו שצריך ללותה עד המקום שמצניעין אותה ממילא לענין לו"י אין לחלק בין איכא פתחא אחרינא או ליכא פתחא אחרינא דסוף סוף צריך ללות הס"ת להדרה לכן פי' החביב דבאמת כך היא דמ"ש הגאון הלכך לעכב"י כו' ר"ל אף באיכא פתחא אחרינא ומיירי לענין לו"י שאף שיוצא בפתח האחר קודם יציאת ס"ת מכל מקום מחויב להמתין שם עד שיצא הס"ת וילוה אותה רק שאח"כ כ' גאון ולא נפיק מקמ"י ר"ל שלא יצא מב"ה קודם הס"ת ע"ז כ' הגאון ואי איכא פתחא אחרינא שרי דאלו לענין הידור הצריך לס"ת והיינו לוי"י מה יש לחלק להקל מחמת פתח א' וק"ל:

שם לריב"ל מותר הקשה על מה שחידש החביב דאפי' איכא פתחא אחרינא מ"מ צריך לו"י וזה סותר להש"ס דהא קאמר ולא פליגי דר"ל דאע"ג דריב"ל לא הזכיר כלל הידור ולא תלי רק בשינטל או מיד כשינטל או עד שיצניעו כדברי מהרי"א (כי דברי החביב אין מוכרעין ויוכל לסבור או כפי' הא' שכתבתי באות א' או כפי' מהרי"א כי החביב לא חידש רק ענין הלו"י וק"ל) ושמואל הזכיר ענין ההידור אפ"ה לא פליגי כי ריב"ל מיירי ביש פתחא אחרינא הרי דביש פתחא אחרינא לא בעי הידור וזהו שכתב הט"ז אחר כך ולפי פי' מהר"י חביב כו' ר"ל דאלו להחביב דאפי' ביש פ"א צריך לוי עכצ"ל דהריב"ל דלא הזכיר לוי"י לא מיירי רק באין מוציאין ואם כן איך מוקים לה הש"ס ביש פתחא אחרינא: עוד אפשר דהט"ז ס"ל בשיטת חביב דריב"ל אמר עד שינטל היינו מיד שנטלו אף שלא הצניעו שמואל הוסיף דבמוציאין לבית אחר מוכרח להמתין על ההצנעה משום שצריך לוי"י מחמת קרא דאחרי ה' תלכו אבל מענין היציאה מב"ה אם קודם ס"ת או אחריה מזה לא דיבר שמואל כי מצד איסור יציאה קודם הס"ת לא נמשך הכרח להמתין על ההצנעה רק מצד הלוי"י נמשך זה ממילא לא דיבר שמואל רק מן הלוי"י והגאון הוסיף מלבו לכתוב ולא נפיק מקמ"י דהיינו היציאה קודם הס"ת וע"ז כתב היתר ביש פתחא אחרינא אבל לר"י עכ"פ צריך וע"ז הקשה ט"ז דא"כ איך מוקי לדריב"ל ביש פ"א אכתי איך מתיר ריב"ל בשינטל הלא צריך להמתין על ההצנעה וא"כ ריב"ל לא מיירי רק באין מוציאין כן נ"ל ול' הט"ז סובל יותר בפירוש זה ודוק והבן:

שם הס"ת ולכ"ע. ר"ל אפי' לפי' מהרי"א קשה למה הוצרך לאוקמי ביש פתחא אחרינא כדי דלא תקשי למה לא הזכיר ריב"ל ענין הוצאה מב"ה הא בלא"ה לק"מ משום דמיירי בין במוציאין בין באין מוציאין ולא מיירי רק בענין ההליכה לביתו ולא דיבר כלום מענין היציאה כאשר ביארתי באות א' והיינו כיון דמיירי אף באין מוציאין משא"כ שמואל לא מיירי במוציאין ומ"ש הט"ז דריב"ל מיירי באין מוציאין ר"ל גם באין מוציאין דא"ל דמיירי רק באין מוציאין דבמהר"א מבואר בהדיא דמיירי גם במוציאין ואם בא הט"ז להקשות על הש"ס ל"ל לאוקמי דריב"ל גם במוציאין וביש פתחא אחרינא נוקמי' רק באין מוציאין זה אינו קושיא כלל כי שני מימרו' דריב"ל סמוכים שם דהיינו מימרא שלסי' זו ומימרא של סי' הקודם ושם מיירי במוציאין אע"כ כוונת הט"ז כמו שפירשתי:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.