דרישה/אורח חיים/קמט

דרישה ‏ אורח חיים קמט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

פרש"י איכא פתחא אחריני כו' כבר כתבתי בפרישה דברי ב"י וכתב עוד שרבינו הגדול מהרי"א ז"ל פי' כן בתחלה ואח"כ כתב שיש לדקדק בלשון המחבר למה הביא כאן כלל לשון הגאון שאמר הוסיף שמואל כי בזמן שמוציאין אותו מב"ה שהרי אין חילוק בין פירש"י לפי' הגאון אלא בפי' דברי ריב"ל ומה לו להביא כל לשון הגאון וג"כ ממה שהביא פירש"י על איכא פתחא אחרינא וליכא פתחא אחרינא שזהו ג"כ לפי' הגאון כמו שפירשתי וג"כ מלשון הגאון שאמר עד שינטל ס"ת להצניעו פשיטא שלהצניעו לוקחין אותו ולפיכך נראה לפרש דעד שינטל ס"ת להצניעו לדעת הגאון ר"ל עד שיביאו אותו להיכל שזהו פירוש עד שינטל כלומר עד שיביאו אותו להצניעו והדעת מחייב זה שהרי מה כבוד עושה לס"ת אם מניחים אותו ביד החזן כשמוליך אותו להצניע ועדיין לא הצניע אדרבה זה מורה ביזוי יותר כשמניחין אותו ביד החזן מכשמניחין אותו בתיבה והנה לפי זה דקדק יפה במה שאמר והוסיף שמואל שהנה לזה הפי' ריב"ל מחמיר הרבה שאומר שאין הציבור רשאין לצאת עד שיצניע ס"ת והנה לפי זה שמואל שאומר עד שיצא היה נראה שמיקל ולפיכך אמר שאין הדבר כך אלא ששמואל מוסיף הוא שהנה ריב"ל לא איירי אלא שאין הציבור רשאין לצאת עד שיצניעו פי' בין כשיצניעו ס"ת בב"ה בין כשיוציאו אותו להצניעו אינם רשאים ללכת לביתם עד שיצניעו ס"ת אבל בקדימה ואיחור לא איירי שנראה שאפילו שיצאו לפני ס"ת אין בזה קפידא לפיכך בא שמואל והוסיף שצריך ג"כ להקדימו וללכת אחריו וזהו שאמר אינם רשאין לצאת עד שיצאו וילכו אחריו ויעשו לו הידור שהרי בכאן כלל הדין הראשון והתוס' שלו והנה לזה הדרך יש עוד חילוק בין פירש"י ובין פי' הגאון שלדעת רש"י מאמר משינטל אינו אלא הנטילה לבד ולדעת הגאון כולל הנטילה וההצנעה עכ"ל ב"י. ויותר נ"ל כמ"ש מהרי"א בתחלה וכאשר פירשתי בפרישה ומה שחזר מהרי"א מפשט זה מכח קושיות הנ"ל נלע"ד דלא קשה מידי משום דרש"י פי' מ"ש בגמרא ולא פליגי כו' דר"ל ריב"ל איירי בשני פתחים כו' ומזה הפי' יש לדקדק הא אם הצניעו בב"ה עצמו אין צריך הידור כלל וכמ"ש בפרישה לכן כתב רבינו דהגאון לא פירש דאדריב"ל קאי הא דאמרינן בגמרא הא דאיכא פתחא אחרינא דזה אינו דריב"ל איירי בכל מקום אפילו כשמצניעין אותו בב"ה אפילו הכי צריך לעשות לה הידור ול"מ היכא שמצניעין אותו מיד אחר שסיים כמו שמסיק רבינו מנהג קצת מקומות דזה פשיטא דצריך להמתין מעט לעשות לה הידור אלא אפילו במקומות שאין מצניעין אותו אלא אחר גמר תפילתן אפ"ה אסור לצאת עד שינטל כו' והא דקאמר עד שינטל לחוד ולא קאמר רבותא דאסור לצאת עד גם שיצא ס"ת תחלה היינו נמי מטעם שכתב דריב"ל בכל מקום קאמר דבכל מקום על כל פנים צריך לפחות הידור זה ולפעמים יותר והיינו דקאמר והוסיף שמואל בזמן כו' ר"ל אל תטעה בדברי ריב"ל לומר אין צריך יותר כי לפעמים צריך וריב"ל דיבר מהכלל ושמואל מהפרט ומ"ש בגמרא ול"פ לא קאי אלא אדברי שמואל שלא תאמר ששמואל פליג אריב"ל דריב"ל גם כן איירי כשמצניעין הס"ת חוץ לב"ה מש"ה קאמר ולא פליגי דשמואל איירי בהוספתו בדליכא פתחא אחרינא אבל בדאיכא פתחא אחרינא מודה וכדמסיק וריב"ל איירי בכל מקום דהיינו גם בדאיכא פתחא אחרינא ממש או שמצניעין אותה בב"ה דהיינו כפתחא אחרינא וזהו שסיים והא בדאיכא פתחא אחרינא ר"ל גם בדאיכא פתחא אחרינא כן הוא האמת אבל הגאון כדי לברר פירושו לא כתב הא בדאיכא פתחא אחרינא אדריב"ל וכאילו שניהם אדברי שמואל קאי והיא היא וע"ד שפירשתי ולפי זה יתיישב גם קושיית מהרי"א שהוצרך לכתוב פירש"י על הא דאיכא פתחא אחרינא דאילו לפירש"י ריב"ל איירי דוקא בפתחא אחרינא ולפי' הגאון איירי בכל מקום גם לפי' הגאון עיקר מ"ש ולא פליגי אתי לאשמועינן דשמואל לא אתי לאפלוגי אלא להוסיף ומיירי בדליכא פתחא אחרינא ומודה בדאיכא פתחא אחרינא ומ"ש הא דאיכא פתחא אחרינא לאו דוקא ומה שהקשה למה הוצרך רבינו להעתיק דברי הגאון מ"ש והוסיף שמואל אדרבה זה עיקר הפי' שמפני שרצה לפרש מ"ש בגמרא ולא פליגי הא דאיכא פתחא אחרינא כו' קאי הכל אדברי שמואל וזה לא יתפרש אלא א"כ לפרש תחלה ונאמר ששמואל בא להוסיף וכאילו אמר בדאיכא פתחא אחרינא דוקא כדקאמר ובליכא פתחא אחרינא צריך נמי עד שיצאו וזהו שאמר הא בדאיכא פתחא אחרינא והא בדליכא פתחא אחרינא ומ"ש משינטל להצניעו אין זה דקדוק כלל דלשון הגאון כך הוא ואדרבה מדכתב להצניעו משמע אפילו עדיין לא הצניעו יכול לצאת ועוד לפי פי' מהרי"א בתרא קשה למה הוצרך רבינו להאריך בהעתקות דברי הגאון דלא הל"ל אלא והגאון פי' דריב"ל ס"ל שלא יצאו עד שיצניעו ושמואל מוסיף בזמן כו' ולמה לו לכתוב בכל מקום כו' גם ל' להצניעו דחוק לפירושו גם קשה מ"ש בסוף אדברי שמואל ואי איכא פתחא אחרינא רשאין דאין זה ענין לדברי שמואל גם קשה דעיקר חסר מן הספר בדברי ריב"ל ודברי שמואל לפירושו ודאי לא מסברא נאמר כן כיון דהס"ת מצניעין דרך משל במערב בית הכנסת וקצת העם מקומן ברוח שכנגדו למזרח בהכ"נ וטרחא גדולה הוא להו לטפל וללכת אחרי הס"ת מהלך רב למערב ללא צורך ומיהו מל' דברי הגאון שהביא הרי"ף פרק הקורא את המגילה עומד דף שע"ד וז"ל פי' הגאון ששאלתם מאי דאמר ר' תנחום אמר ריב"ל מאי שינטל ומאי שיצא דברים הללו שאמר שמואל במקום שאין מניחין ס"ת בבהכ"נ אלא מצד בהכ"נ או שיש עמו במבוי בית ששומרים ספרי תורה ור' תנחום אמר ריב"ל בכ"מ קאמר כשש"ץ אומר עושה שלום אחר גמירת התפלה אין הציבור רשאין לצאת עד שינטל ס"ת להצניעו והוסיף שמואל כי במקום כו' עכ"ל נתיישבו קושיות הללו שהקשיתי לעיל אדברי מהררי"א האחרונים דהגאון כתב פי' תשובה על שאלה ששאלוהו מאי שינטל ומאי שיצא כו' ולא שאלוהו פי' הגמרא שאמרו ול"פ הא דאיכא פתחא אחרינא וכפירש"י והוי פשוט להו שינטל דקאמר עכ"פ לא סגי ליה בנטילה ויניח הס"ת ביד החזן אלא ודאי אי איירי בנטילה שנטלו להצניעו ודאי צריכין להמתין ג"כ שיוציאו הס"ת ויצניעו אותו במקומו וא"כ למה קאמר שמואל עד שיצא הא ריב"ל נמי ס"ל עד שיצא והיו מסתפקין מכח קושיא זו אם פי' משינטל אינו ר"ל שינטל להצניעו אלא ר"ל שינטל להגביה מעל השלחן להראותו לעם קודם גלילה כמו שאנו נוהגין וס"ל דאח"כ מיד יכולין ללכת לביתם כיון דאיכא פתחא אחרינא והשתא א"ש הא דקאמר שמואל עד שיצא ר"ל שינטל להצניעו ועד שיצא יש לו פי' אחר ואותן לא ידעו מהו הפי' האחר וזהו ששאלו מהו שינטל ומהו שיצא והשיב הגאון דפי' שינטל הוא כמו שסברו הם דהיינו שינטל להצניעו בתר תפלה ולא כדי להראות לעם והא דקאמר שינטל ולא שיצא משום דבכל מקום קאמר לאפוקי שמואל שאיירי בהוצאה לבד שבא להוסיף שבזמן שמוציאין צריך להמתין עד שיצא ומשום כדי שלא תקשה עדיין מאי הוספה היא זו כיון דריב"ל מצריך להמתין עד שיצניעו ובכל מקום איירי א"כ כשמצניעין אותן חוץ לב"ה הרי ג"כ ס"ל דצריך להמתין עד שיוציאו ועדיף מיניה דהיינו עד שיצניעו במקומו לכך השיב להם שפי' עד שיצא אינו כפשוטו אלא ר"ל עד שיצא הס"ת ראשונה והוא אחריו. וא"ל היאך נסתפקו ולא ידעו פי' זה א"כ היאך הבינו דברי בר אהינא דאמר אחרי ה' אלהיכם תלכו שי"ל דהוא סבר דר"ל בעכבן עד שיצא הס"ת בין לפניהם ובין לאחריהם זהו מקרי אחר ה' וכו' פי' שיעשה לו הידור ולא ילכו אחרי דעתם מיד מבהכ"נ א"נ י"ל שלא ילכו עד שילווהו לבהכ"נ ולא איירי כלל שהס"ת תצא תחלה והשתא א"ש מה שהוצרך רבינו להביא כל דברי הגאון אלא שקשה כיון שלא כתב השאלה לא הוצרך לכתוב ג"כ התשובה אלא שתאמר שלא היה רוצה לשנות את לשון הגאון ולפי מה שכתב' ראשונה אתי שפיר ודו"ק:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.