כף החיים/אורח חיים/תרפד

כף החיים ‏ אורח חיים תרפד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] קורין בקרבנות הנשיאים וכו'. ומפרש בפסיקתא משום שנשלם מלאכת המשכן בכ"ה כסליו. טור. והיינו דהקמת משה את המשכן לא היה עד ר"ח ניסן ואז הקריבו הנשיאים קרבנם ואנו קורין פ' הנשיאים בחנוכה אחר השלמת המשכן. ט"ז סק"א. ועיין לעיל סימן עת"ר אות י"ב:

ב

ב) שם. ומתחילין בברכת כהנים. ומנהג יפה הוא לפי שנעשה הנס ע"י כהנים. טור. לבוש. ט"ז סק"ב:

ג

ג) שם הגה. וי"א שמתחילין ביום כלות משה. שהוא התחלת ענין קרבן הנשיאים. לבוש. וכ"כ הכלבו בסדר קריאת התורה במועדים:

ד

ד) שם בהגה. וכן אנו נוהגין. היינו מנהג בני אשכנז אבל מנהג בני ספרד כדברי הש"ע שמתחילין ברכת כהנים:

ה

ה) שם. וקורא אותו עם כהן ולוי. כהן עד לפני המשכן ולוי לחנוכת המזבח. כ"כ הכלבו שם. וכ"כ הלבוש. וכן ראוי לנהוג. שכנה"ג בהגה"ט אות א' ברכ"י בשיו"ב או' א' סידור בי"ע או' א':

ו

ו) ומי שקורא לכהן ברכת כהנים לבד כתב מהר"ש אנגאזי בסוף ס' לחם סתרים דהוי בטועה בדבר משנה וכמעט דהוי ברכה לבטלה יעו"ש. וכ"כ הפר"ח אבל בשכנה"ג שם כתב להשיב על דברי מהר"ש אלגאזי הנז' דנהי דלכתחלה אין לנהוג כן מ"מ מאן דתני הכי לא משתבש לקרותו טועה בדבר משנה או שבירך ברכה לבטלה יעו"ש. וכ"כ הברכ"י או' א' דהעיקר כמ"ש השכנה"ג יעו"ש. וכ"כ בספרו מחב"ר או' א' בשם המאירי כי יש נוהגין לקרות הראשון בברכת כהנים לבד וע"כ חזר לכתוב דמ"ש השכנה"ג עיקר יעו"ש. וכ"ה דעת המאמ"ר או' א' יעו"ש. וא"כ כיון דכ"ה דעת כמה אחרונים ובפרט דק"ל סב"ל בודאי דבדיעבד יצאו ידי קריאה וא"צ לחזור ולקרוא שם הכהן עד המשכן אפי' בלא ברכה אלא הלוי יקרא משם ואילך עד לחנוכת המזבח:

ז

ז) במקום שנהגו ביום א' של חנוכה שלא לקרוא לכהן רק עד ואני אברכם יש לבטל מנהגם. דברי דוד סי' כ"ד. עיקרי הד"ט סי' ל"ה או' ל' מיהו בסי' בי"ע או' ב' כתב דאין להכריח לבני המקום שנהגו כך רק טוב להודיעם שיותר ראוי הוא המנהג לקרוא לכהן עד המשכן יעו"ש:

ח

ח) שם. ביום שני קורא כהן ביום השני וכו'. ואם טעו וקראו ביום ב' של חנוכה פ' נשיא ג' וכיוצא עלתה להם דאין קפידא בימים וזה פשוט וכ"כ משאת משה ודבר משה. ברכ"י אות ה' שו"ג אות ו' שערי אפרים שער ח' אות ע"ח. מ"ב אות ג' ואפי' הס"ת עדיין לפניו א"צ לחזור ולקרות הקריאה של אותו היום שהוא בו. אמל"י או' י"ב. לד"א סי' ט' אות י"ב. מיהו בשו"ת פני אהרן סי' י"ב כתב דכשהס"ת עדיין בבימה לפניו מוטב שיחזור ויקרא הקריאה של אותו היום בלא ברכה ואם הוליכו הס"ת להיכל דאינם יכולין עוד לקרות אפ"ה ליום מחרתו יקראו הקריאה של אותו היום ולא של יום שעבר יעו"ש:

ט

ט) שם הגה. וי"א שישראל קורא ביום שלאחריו וכו'. יש סמך למנהג זה מהא דתנן פ"ב דתענית אנשי מעמד היו קורין ביום הראשון בראשית ויהי רקיע. בשני יהי רקיע ויקוו המים וכן בכל יום ויום ועושין כן כדי לקרות לג' פסוקים מחודשים כיון דאפשר. פר"ח.

י

י) שם בהגה. דהיינו ביום הג' וכן בכל יום. ואף לפי מנהג זה ביום שבת לא יקראו אלא נשיא אחד השייך ליומו. צמח צדק מליבאוויץ בחלק א"ח סי' ס"ח. והב"ד השד"ח מע' חנוכה אות י"א. וכ"מ מדברי הלבוש. קיצור ש"ע סי' קל"ט אות כ"ד. וכן בר"ח שבחנוכה קורין להרביעי רק נשיא אחד לבד של אותו היום דהיינו יום הששי ואם ר"ח טבת שני ימים קורא ביום ב' דר"ח שהוא ז' לחנוכה נשיא השביעי לבד. מ"ב או' ו':

יא

יא) שם. ביום השמיני מתחילין ביום השמיני וכו'. דהיינו כהן עד מלאה קטרת. והלוי משלימו. וישראל קורא מביום התשיעי עד כן עשה את המנורה. ד"מ או' ב' בשם מנהגים. א"ר אות ד' שע"א שם אות ע"ט. קיצור ש"ע סי' קל"ט אות כ"ג. מ"ב אות ד' והיינו לפי המנהג שכתב מור"ם ז"ל בהגה שישראל קורא של מחר אבל לפי המנהג שכתב בש"ע שכל הג' עולים קורים בנשיא היום לכתחלה יש לקרות הג' בפ' ביום השמיני. חיים שאל ח"א ססי' ק' יעו"ש. וכ"כ השד"ח שם אות י"ב דלנוהגין כפסק הש"ע יש לקרות לכהן וללוי וביום השמיני כבשאר הימים ויחזור הישראל ויקרא וביום השמיני ומשם והלאה וכ"ה מורה ובא לכל שואל דבר זה יעו"ש:

יב

יב) שם. וגומרים כל הסדר וכו'. ואם סיים ביום התשיעי ובירך ברכה אחרונה יצא ומ"מ אם עדיין לא סילק הספר ונזכר יקרא השאר עד כן עשה את המנורה בלא ברכה. שע"א שם. ונראה דה"ה לפי המנהג שכתב בש"ע שכתבנו באות הקודם שהשלשה קורין ביום השמיני אם טעה הישראל ובירך ברכה אחרונה אחר שגמר קריאת וביום השמיני כמו בשאר הימים דיצא אלא דאם עדיין לא סילק הספר ונזכר יקרא השאר בלא ברכה כנז':

יג

יג) [סעיף ב'] באחד קורא בפ' השבוע וכו'. דהיינו הפרשה של אותו שבוע שבעה גברי במקום שאין קורין יותר ובשנייה קורין בנשיא השייך לאותי יום. ואם הוא יום ראשון דחנוכה מתחיל מויהי ביום כלות. לבוש. וזהו לפי מ"ש מור"ם בהגה שמתחילין ביום כלות אבל לפי מ"ש הש"ע שמתחילין בברכת כהנים ה"ה אם חל יום א' בשבת שמתחילין בברכת כהנים:

יד

יד) שם. ומפטיר רני ושמחי. על שם ראיתי והנה מנורת זהב כולה וכו' רש"י מגילה דף ל"א ע"א. ואין מזכירין דחנוכה בברכת ההפטרה שאין הפטרה באה בשביל חנוכה דהא אי לאו דשבת אין מפטירין בחנוכה. לבוש:

טו

טו) שם הגה. ואם חל חתונה בשבת זו מפטירין בשל חנוכה. דפרסומי ניסא עדיף ומקצת שוש אשיש וי"א במה דברים אמורים כשיש החתונה בשבת הראשונה דחנוכה אבל אם היתה חתונה בשבת שנייה דחנוכה מפטירין שוש אשיש הואיל וכבר הפטירו בחנוכה בשבת ראשונה. לבוש בסעי' ג' מ"א סק"א. אמנם הא"ר או' ז' כתב דמרמ"א משמע שאין מדלגין אלא קורין בשל חנוכה לחוד וכ"מ במט"מ וה"ה בשבת שנייה דלא כי"א שכתב הלבוש וכמדומה שכן נוהגין עכ"ל. ור"ל דאין מפטירין רק בחנוכה לחוד בין בשבת ראשונה בין בשבת שנייה. וכ"כ א"א או' ה' מ"ב או' ח' ועיין לעיל ססי' תכ"ח בהגה ובדברינו לשם או' נ"ג:

טז

טז) [סעיף ג'] מוציאין ג' ספרים וכו'. ואם אין שם אלא ב' ספרים קורין בראשון סדר השבוע ובשנייה ר"ח וחוזרין ולוקחין הראשון לעניינו של יום כמ"ש ההגה לעיל ססי' תרס"ט. פר"ח. שו"ג או' י"א:

יז

טוב) שם. וקורין ששה בפ' השבוע וכו'. וה"ה אם רצו לקרות ה' כל שקראו ז' בין הג' הספרים שפיר דמי. וה"ה אם רצו להוסיף ולקרות בספר ראשון טפי מז, שפיר דמי. פר"ח. מ"ב או' ט' ומ"ש הש"ע שקורין ששה בס' הראשון היינו למקומות שאין קוראין אלא ז' וכמ"ש הלבוש. ברכ"י סי' רפ"ב או' ג' יעו"ש. ועיין בדברינו לשם או' י"ט:

טוב) ואותם שקורין ז' בין שלשתן יזהרו שלא יפסיקו בקדיש אפי' בין ששי למפטיר כיון דגם הוא עלה למנין ז' ריב"ש סי' נ"ט. כנה"ג בהגה"ט. ועיין לקמן או' י"ט:

יח

חי) שם. ובשני קורא א' בשל ר"ח והא דמקדים ר"ח לחנוכה משום דתדיר קודם ואעפ"י שיש בשל חנוכה פרסומי ניסא לית לן בה כיון דעכ"פ יקראנה אח"כ כ"כ התו' ט"ז סר"ג. ועיין במנחות מ"ט ע"ב גבי תמידין ומוספין דמסיק דהא דתדיר קודם למצוה בעלמא יעו"ש:

יט

יט) שם. ומתחיל וביום השבת. כדין ר"ח שחל להיות בשבת והטעם מבואר לעיל סי' תכ"ה (או' ח') ומניחין ס"ת שלישית אצלה ואומרים חצי קדיש על שתיהן כדי שיעלה הקדיש גם על השלישית ואע"ג שעדיין לא קראו בה כמו שעושין בשאר יו"ט על אותה שקורין בה מוסף אבל הראשונה א"צ להניח אצלה דפשיטא שעולם הקדיש גם עליה שכבר קראו בה אע"ג שאינה מונחת אצלה. לבוש. וזהו לבני אשכנז שאין אומרים רק קדיש א' אבל לבני ספרד שאומרים שני קדישים כשיש שני ס"ת אומרים קדיש א' אחר ספר שני שהוא גמר הז' עולים וקדיש אחד אחר ס' שלישי שהוא המפטיר וכמ"ש לעיל סי' קמ"ז או' מ"ד ואו' מ"ה יעו"ש:

כ

ך) שם. ומפטיר רני ושמחי. ולא של ריח אע"ג שהיא תדירה הואיל וא"א לקיים שניהם ר"ח ופרסומי ניסא שאין מדלגין מנביא לנביא פרסומי ניסא עדיף. ועיד הואיל וסיימו בשל חנוכה בתורה קורין ג"כ בהפטרה למה שסיימו בו כי כ"ה המנהג לעולם ההפטרה היא מעניין מה שסיימו בו בתורה. לבוש:

כא

כא) ואם חל ר"ח בחול וכו' וסדר קריאת התורה בר"ח בחול מתחיל פ' התמיד צו. כהן עד רביעית ההין. לוי עד ונסכה. ישראל עד ונסכו. וד' בחנוכה. א"א או' ג' מ"ב או' י"ב:

כב

כב) שם. א"צ לקרות יותר. דאין משגיחין בחנוכה ור"ח עיקר. ב"י:

כג

כג) שם. אבל אם הוציאו ספר ב' משום פגמו צריך לקרות וכו'. ואין לומר שרביעי עצמו יקרא בשל חנוכה קודם שיחתום בס"ת הראשון בפ' ר"ח דהו"ל מדלג ואין מדלגין בתורה בשני ענינים (כמ"ש לעיל סי' קמ"ד) אלא מאחר שהד' התחיל לקרות בר"ח יחתום ויברך ויבא חמישי אחריו ויקרא בס"ת השנייה בשל חנוכה ומוטב שיבטל הא דאמרינן בר"ח ארבע אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ואל יפגם ס"ת. ב"י בשם שה"ל. מ"א סק"ד. מ"ב או' י"ד:

כד

כד) שם. צריך לקרות חמישי בשל חנוכה. ואם קראו ד' בר"ח ואמרו קדיש וחזר וקרא אח"כ בענין חנוכה א"צ לחזור ולומר קדיש. מהרי"ל בתשו' סי' קפ"ב. כנה"ג בהגה"ט. ט"ז סוף הסי' מ"א שם. פר"ח. א"ר או' ט' מ"ב או' ט"ז:

כה

כה) כתב הרד"א ר"ח וחנוכה קורין תחלה ברכי נפשי ואח"כ מזמור שיר חנוכת דתדיר קודם יעו"ש. ער"ה או' ד':

כו

כו) שם הגה. ואם טעה והתחיל לקרות בשל חנוכה צריך להפסיק וכו'. והט"ז סק"ד כתב דלאו דסמכה הגה זו אלא העיקר דבדיעבד קורא הכהן בשל חנוכה ואח"כ יקרא לאחרים בר"ח וכ"כ לו מהר"ר נפתלי כ"ץ בתשו' יעו"ש. וכ"כ בנתיב חיים. מיהו הא"ר או' ח' לחלק יצא דאם נזכר אחר שקרא ג' פסוקים בחנוכה הוי כדיעבד ויסיים ויקרא אח"כ בשל ר"ח ג' גברי ואם לאו פוסק ויקרא בשל ר"ח ואח"כ בשל חנוכה יעו"ש. אמנם המ"א ססי' ק"מ מסיק כדברי הט"ז דאם התחיל בשל חנוכה גומר ואח"כ קורא בשל ר"ח יעו"ש. וכן מסיק בס' בני יצחק סי' ט' וכן הסכים בס' בגדי ישע סק"ה. וכ"פ ח"א סי' קנ"ד או' מ"א. דה"ח בדין אם טעה בקריאה או' י"ד. קיצור ש"ע סי' קל"ט או' כ"ד. מ"ב או' י"ז. והתחלה נקרא משהתחיל לברך הברכה דהיינו שאמר ברוך אתה ה' אבל אם לא התחיל לברך אף שנזדמן בידם אותה שהוא מתוקן לחנוכה אין לו לחוש לזה לכ"ע ויגללוה ויקראו בס"ת אחרת שהוציאוה לשם ר"ח ואין כאן פגם לס"ת זו כיון שיקראו בה אח"כ. מ"ב בב"ה:

כז

כז) ובר"ח טבת שחל בשבת שצריך להוציא ג' ספרים ועניני חנוכה קורין בשלישית אם טעו וקראו בשני בשל חנוכה ובשלישית בשל ר"ח מ"מ קורין ההפטרה בשל חנוכה משום פרסומי ניסא ומ"מ בדיעבד אם קראו הפטרה של ר"ח השמים כסאי יצאו. ח"א שם מ"ב בב"ה:

כח

כח) מי שיש לו יארצייט בחנוכה לא יחשוב לפי ימי חנוכה אלא לפי ימי החדש שהרי לפעמים ר"ח טבת יום א' ולפעמים ב' ימים. ח"א שם או' מ"ב. מ"ב בב"ה. ועיין לעיל סי' תקס"ח או' ח"פ:

כט

כט) שם הגה. ואם צריך לברך על קריאת ר"ח עיין לעיל סי' ק"מ סעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---