כף החיים/אורח חיים/תרפה

כף החיים ‏ אורח חיים תרפה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] ר"ח אדר הסמוך לניסן וכו'. והא דהוצרך לומר הסמוך לניסן ללמדנו דבשנת העיבור אין קורין באדר הראשון הסמוך לשבט אלא באדר שני הסמוך לניסן וכדאיתא במגילה דף ו' ע"ב יעו"ש. ועוד עיין הטעם לקמן רסי' תרצ"ז:

ב

ב) שם. ר"ח אדר וכו'. שחל להיות בשבת וכו' כלומר יום ב' של ר"ח שהוא אחד באדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת קורין בו ביום פ' שקלים וכו' כדתנן באחד באדר משמיעין על השקלים דהיינו שקורין בו ביום בפ' שקלים להשמיע בצבור כשחל בשבת. יפ"ל ח"ג או' א':

ג

ג) שם. קורין פ' שקלים וכו'. דאמר קרא זאת עולת חודש בחדשו אמרה תורה חדש והביא קרבן מתרומה חדשה וגמרינן בג"ש שחדש זה הוא ניסן וכיון שבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה קדמינן בא' באדר כי היכי דליתו שקלים למקדש. ואח"כ פ' זכור קודם קריאת המגילה בפורים כי היכי דלקדים זכירה לעשייה דכתיב נזכרים ונעשים ואח"כ פ' פרה כי היכי דלהזכיר אזהרת טמאים לפסח. ט"ז סק"א. ובתיקון יששכר דע"ב ע"ב כתב טעם אחר משם מ"ס לפי שצפה הקב"ה שעתיד המן לשקיל שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו. שו"ג או' א':

ד

ד) שם. קורין פ' שקלים וכו'. ואם טעו וקראו פ' שקלים בשבת שלפניו צריכים לחזור ולקרות עוד הפעם בפ' שקלים בשבת שהוא אחד באדר. יפ"ל שם. ועיין לקמן או' ו' ואו' כ"ג:

ה

ה) ואם שכחו הצביר בר"ח אדר לקרות פ' שקלים צריכים לחזיר ולהוציא ס"ת ולקרות הפרשה. מהר"י שבאבי הב"ד הגו"ר חא"ח כלל א' סי' ל"ו והסכים עמו מהר"א הלוי סי' ל"ז. י"א בהגה"ט. אך אם כבר בא זמן המנחה אין לה עוד תשלומין. יוסף אומץ סי' ז"ך:

ו

ו) אם טעו וקראו סדר הפרשיות באדר ראשון צריכים לחזור ולקרותן באדר ב' כדאיתא במגילה דף ו' ע"ב דהלכתא כרשב"ג יעו"ש וכ"פ הטור בסי' תרפ"ח והוא ע"פ הגהת בד"ה שכתוב שם בב"י. וכ"כ בד"מ וב"ח שם. א"ר בסי' זה סוף או' כ"א. אמל"י במשפט אם נפל טעות או' י"ד. לד"א סי' ט' או' י"ד. שע"א שער ח' או' צ"ו:

ז

ז) אם בשבת אחד מד' פרשיות אלו טעו ושכחו שצריך לקרות למפטיר הפ' של חובת היום למפטיר וקראו למפטיר כדרך כל שבתות השנה ואח"כ נזכרו צריך להוציא ס"ת ולקרות הפ' שהיא לחובת היום אעפ"י שמתחלה לא הוציאו רק ס"ת א' ואין כאן משום פגמו של ספר השני ואפי' אם כבר אמר ההפטרה של סדר השבוע בברכותיה צריך להוציא אחרת ויקרא עולה א' ויאמר סתם יעמוד פב"פ ולא יאמר מפטיר ויקרא עמו מענינו של יום ואחר ברכה אחרונה יאמר קדיש ויגביה הס"ת ויקרא ההפטרה בנביאים בלא ברכה לפניה ולאחריה. שע"א שם או' צ"ב. מ"ב או' ב':

ח

ח) ואם נזכר מיד אחר שבירך ברכה אחרונה על התורה אעפ"י כן לא יגלול בספר הזה לקרות בפ' מענין היום רק יוציא אחרת ויניח אצל הראשונה ויאמר קדיש ואח"כ יקרא לעולה אחר שיפטיר מענינו של יום בברכותיה ואם אין שם אחר שיודע להפטיר לא יוציאו אחרת רק יגלול ספר זה למקום הקריאה ואז רשאי עולה זה לברך ולקרות ואין קורין אותו שנית בשמו. שע"א שם או' צ"ג מ"ב שם:

ט

ט) ואם לא נזכר עד שהתחיל לומר הברכה שעל ההפטרה וכבר אמר השם אז יגמור הברכה ויקרא קצת פסוקים מהפטרת השבוע ולא יברך ברכת ההפטרה שלאחריה ויוציא ס"ת ויקרא עולה אחד שיקרא הפ' מענין היום ואחר ברכה אחרונה יאמר קדיש ויגביה הס"ת ויגלול ואז יאמר ההפטרה בנביאים בלא ברכה לפניה ואחר גמר ההפטרה יאמר ברכת ההפטרה שלאחריה. שע"א שם אוי צ"ד. מ"ב שם:

י

י) אם אירע אונס לציבור שלא יכלו לקרות הפ' מענינו של יום אין משלימין אותם בשבת אחרת אף אם היא של הפסקה או פנייה. שע"א שם או' צ"ה. מ"ב שם. מיהו בפ' פרה קורין אותה בשבת שאחריה אם לא קראוה בזמנה כמ"ש לעיל סי' קמ"ו או' עי"ב ולקמן או' כ"ב יעו"ש:

יא

יא) שם. ומפטיר ויכרות יהוידע. וכ"כ הכלבו סי' ך' בסדר קריאת התורה במועדים. והטור כתב בן שבע שנים. וכ"כ הלבוש וכ"ה מנהג בני אשכנז כדברי הטיר והלביש להתחיל בן שבע שנים וכו' אבל מנהג בני ספרד כדברי הש"ע להתחיל ויכרות יהוידע וכו':

יב

יב) שם. ומפטיר ויכרות יהוידע. שהיא מדברת מענין השקלים ואין מפטירין בשל ר"ח אע"ג שהוא תדירה משום דמשקלים סליקי בתורה ומפטירין בה. לבוש. מ"ב או' ג':

יג

יג) שם. ומוציאין ג' ספרים וכו'. עיין לעיל בסי' הקודם סעי' ג' ובדברנו לשם וה"ה לכאן:

יד

יד) שם. ובשלישי קורא מפטיר בפ' שקלים. ואם טעה וקרא בשקלים תחלה והתחיל לקרות יסיים והמפטיר יקרא בר"ח ויקרא הפטרת ר"ח השמים כסאי. נוב"י מה"ת סי' י"א. ח"א כלל קנ"ד או' מ"א. כר"ש. שע"א שם או' פ"ב. רו"ח או' ב' מ"ב או' ה':

טו

טו) וכן הדין בשבת פ' החדש כשחל ר"ח ניסן בשבת שמוציאין שלשה ספרים אם טעה והתחיל לקרות בפרשת החודש קודם ר"ח שגומר ואח"כ יקרא המפטיר בפרשת ר"ח ויקרא הפטרת שבת ור"ח שהיא השמים כסאי. שע"א שם או' צ"א. מ"ב שם:

טז

טז) [סעיף ב'] בשבת שנייה מוציאין ב' ספרים וכו'. ואף אם פורים בשבת לבני כרכים. רלנ"ח סי' ל"ב. כנה"ג בהגה"ט. וכ"כ לקמן סי' תרפ"ח או' ל"ג:

יז

טוב) שם. ומפטיר פקדתי את וכו'. כ"ה בטור וכ"כ הרמב"ם פי"ג מה' תפלה ה' ך' ובלבוש כתב ויאמר שמואל וכו':

יח

חי) שם. ומפטיר פקדתי וכו'. שהוא מענק זה. לבוש:

יט

יט) [סעיף ג'] ובשני קורא פ' פרה. ובש"ס ירושלמי גרסינן א"ר חמא בדין הוא שיקדים החודש לפ' פרה שהרי בא' בניסן הוקם המשכן ושני לו נשרפה פרה ומפני מה הקדימוה שהוא טהרתן של ישראל. רש"י מגילה כ"ט ע"א. וכתב הר"ן וכיון שכן אין ראיי להפסיק בין פרה להחדש כדי שלא תקדים כ"כ מאחר שהיתה ראויה להיות מאיחרת עכ"ל וכ"כ הרמב"ם פי"ג מה' תפלה ה' כ"א דבין שלישית לרביעית אין מפסיקין:

כ

ך) שם. ובשני קורא פ' פרה. עד והנפש הנוגעת תטמא עד הערב כי כל הפרשה מענין היום. כלבו סי' ך' בסדר קריאת התורה במועדים. לבוש. שו"ג או' ד' יפ"ל ח"ב או' ב' מ"ב או' יו"ד:

כא

כא) שם הגה. ועיין לעיל ס' קל"ז סעי' ה' ר"ל דשם מבואר אם טעה ולא סיים כל הפרשה דצריך לחזור יעו"ש ובדברינו לשם בס"ד:

כב

כב) ואם שכחו ולא קראו פ' פרה בשבת פרה כתב ב"ד סי' ק"ו שבשבת הבאה שהיא שבת החדש יקראו אותה יעו"ש וכ"כ לעיל סי' קמ"ו או' טו"ב. ועיין לעיל או' יו"ד:

כג

כג) ואם קראו פ' פרה בהפסקה בשבוע שלפניה דעת השו"ג או' א' במחו' שא"צ לקרותה בשבת הבאה אלא שכתב אבל בני הישיבה אמרו שיחזור ויקרא כיון שהפסיקה הלכתא כריש לקיש מה שקרא שלא בזמנה הו"ל כמאן דליתיה וכ"כ בדבר משה סי' מ"ט יעו"ש וכ"כ לעיל או' ד' ובסי' קמ"ו או' טו"ב:

כד

כד) [סעיף ד'] ובשני החדש הזה לכם. עד בכל מושבותיכם תאכלו מצות. כלבו סי' ך' בסדר קריאת התורה במועדים. לבוש:

כה

כה) ואם חל ר"ח ניסן להיות בשבת מוציאין ג' ס"ת וקורין באחד ו' בסדר השבוע והז' קורא בשני פ' ר"ח ובשלישי קירא המפטיר פ' החדש הזה ומפטיר ביחזקאל בראשון באחד לחודש עד בבקר עולת תמיד. כלבו שם. ועיין לעיל או' ט"ו ועוד עיין לעיל סי' תרפ"ד סעי' ג' ובדברינו לשם וה"ה לכאן:

כו

כו) [סעיף ה'] חל ר"ח אדר וכו'. היינו יום ב' דר"ח כמ"ש הלבוש וכ"כ לעיל או' ב' יעו"ש:

כז

כז) [סעיף ו'] וימים שראוי לקבוע בהם ר"ח אדר וכו'. ועיין עוד מזה לעיל סי' תכ"ח ובדברינו לשם בס"ד:

כח

כח) [סעיף ז'] י"א שפ' זכור ופ' פרה אדומה חייבים לקרותם מדאו' כ"כ ב"י בשם התו' ר"פ היה קורא. מיהו בתו' שלפנינו ליתא לא בברכות ולא במגילה י"ז ב' וכן באשר"י פ"ו דברכות ליתא אלא זכור ונסחא משובשת נזדמנה לי. ביאורי הגר"א. וכ"ה דעת הפר"ח בסי' קמ"ו דפ' פרה אינה מדאו' יעו"ש. וכן בשל"ה האריך לצדד שפ' פרה אינה דאו' וכ"כ הב"ח וכ"מ בתשו' מהרי"ל סי' קפ"ב וקס"ז שלא הזכיר אלא פ' זכור. ובתה"ד סי' ק"ח כתב דבאשר"י פ"ו דברכות כתב דעשה דאו' לקרות פ' זכור בעשרה. ובתו' שנ"ץ כתבו דאין שום קריאה דאו' רק פ' זכור. ובתו' הקצרות בברכות פ"ב פי' זכור ופ' פרה חייבין לקרותן מה"ת וכו' וכן בסמ"ק כתב מ"ע זכור את אשר עשה וכו' וא"כ צריך ליזהר יותר שישמעו קריאת פ' זכור בעשרה ממקרא מגילה בזמנה אלא שהעולם לא זהירי בהכי עכ"ל ולי נראה ליישב מנהג העולם דאטו מי כתיב בתורה שיקראו דוקא בשבת זה אלא שחכמים תיקנו בשבת זו הואיל ושכיחי רבים בבהכ"נ וסמוך לפורים כדי לסמוך מעשה עמלק למעשה המן כמ"ש הלבוש וא"כ כששומע בפורים פ' ויבא עמלק נמי זוכר מעשה עמלק ויוצא י"ח וכ"ה ברא"ם סי' ב' מ"א עי"ש. וכתב הברכ"י או' ג' דלכל הדברות ולכל האמירות פ' שקלים והחדש לאו דאו' וכ"כ בספרו מחב"ר סי' קמ"ו או' א' יעו"ש והב"ד אנן לעיל סי' קמ"ו או' טו"ב יעו"ש:

כט

כט) שם. חייבים לקרותם מדאו' והטעם למה שאין מברכין על מ"ע דזכר עמלק כתבו המפ' לפי שעל השחתה אין מברכין ואפי' אהשחתה דאוה"ע מדקחזינן דאמר הקב"ה מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה. יפ"ל ח"ג או' ג':

ל

ל) נשים אין חייבין לשמוע פ' זכור כמ"ש ה' למודי ה' דף ע"ד יעו"ש. ער"ה או' ב' אבל בעיקר המצוה לזכור מעשה עמלק חייבים שהרי היא מצוה שלא הזמן גרמא ונשים חייבות ומה שקורין אותה קודם פורים אינו אלא תקנת חכמים כנז"ל וגם אם באים לשמוע יש להם שכר שהרי אפי' מצוה שאין אדם חייב בה אם עושה אותה יש לו שכר אלא שאינו כמו שכר המצוה ועושה כמ"ש לעיל סי' תקפ"ט אות כ"ג יעו"ש:

לא

לא) כתב רש"ל דממ"ש בתה"ד סי' ק"ח דצריך טפי שישמע קריאת פ' זכור בצבור ממקרא מגילה יראה להדיא שאין הקטן עולה למפטיר בפ' זכור ואעפ"י שהש"ץ קורא בתורה ואף בפ' פרה ראוי להזהר מאחר שבאותם תו' יראה שאף פ' פרה דאו' יעו"ש והב"ד הב"ח וכתב דאינו נכון דבקטן היודע למי מברכין ודאי שרי אעפ"י שהקטן קורא בקול רם דהא קטן עולה למנין ז' וקריאת ס"ת בכל שבת היא דאו' מוידבר משה את מועדי ה' כדאמרינן בירו' ואפי' בקטן שאינו יודע למי מברכין לא ידעתי למה לא יצאו השומעים בקריאת הש"ץ פרשת זכור מן הס"ת יעו"ש. והט"ז סק"ב כתב דבקטן שאין יודע למי מברכין אין יוצאין ידי הברכה על ידו ואין יוצאין ידי קריאה בלא ברכה אבל ביודע למי מברכין נראה דשפיר יוצאין יעו"ש. ולענין דינא כבר כתבנו לעיל סימן רפ"ב אות מ' יעו"ש ומיהו מ"ש הב"ח דקריאת הס"ת בכל שבת דאו' כבר תמה עליו הברכ"י בסי' קל"ה או' א' יעו"ש:

לב

לב) בני אדם שהתפללו בבית האבל ואח"כ באו עשרה מבית האבל לבהכ"נ והיציאו ס"ת ובא א' וקרא פ' החדש ובירך לפניה ולאחריה והחזירו הס"ת ויצאו מבהכ"נ לאו שפיר עביד חדא דהני דלא שמעי קריאת התורה באותה שבת כלל מאי אולמיה דפ' החדש מתקנת נביאים לקרות בשבת בפ' השבוע ותו דהשתא היכן מצינו שיקרא חד גברא בס"ת וכיון שבבהכ"נ ההוא קראו שם ז' בסדר היום ופרשת החדש והפטרה כדת מה לעשות הני דאתו השתא שהתפללו כבר מי התיר להם שיעשו מילתא חדתא כי האי וקרוב שיהיה ברכת העולה בס"ת ברכה לבטלה דלא תיקון אלא ז' גברי בסדר היום והחדש. ברכ"י אות ג' ועי"ש באורך:

לג

לג) שם. חייבים לקראם מדאו' דכתיב זכור את אשר עשה וכו'. ואמרינן בגמ' (מגילה י"ח ע"א) זכור יכול בלב כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור בפה ור"ל זכור בפה מ"ש בספר וכמ"ש ר' חננאל על הגמ' שם. ולכן צריך הקורא והשומעים לכוין שהם מקיימים מ"ע דאורייתא וגם צריך הקורא לכוין להוציאם י"ח בקריאם זו וגם הם יכוונו לצאת בקריאתו:

לג) ומנהג בית אל יכב"ץ ההולכים על פי דברי האר"י ז"ל העולה מפטיר לקרות פ' זכור לומר לשם יחוד קודם שיאמר ברכו את ה' וכו' וגם הקהל אומרים עמו וזהו הנוסחא:

לג) לשם יחוד קבה"ו וכו' הנה אנחנו באים לקיים מ"ע זכור את אשר עשה לך עמלק זכור בפה לתקן את שורשה במקום עליון ולעורר מלאכי מרום למרכבות העליונות המופקדים במצות פרשה זאת לנקום נקמת ה' מאת זרעו של עמלק וגם הערב רב מההוא זרעא בישא ועתה שלח העוז עוז בגבורתך במלאכיך להעלות ולהזכיר עון אבותיו אל ה' ויהיו נגד ה' תמיד ויכרת מארץ זכרם עד בלתי השאיר לו שריד אך אלהים ימחץ ראש אויביו קדקוד אדם בליעל סר צלם מעליהם בצבא המרום להעביר גלולים מן הארץ וממשלת זדון מן הארץ כאמור מפי כבודך ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת והיה ה' למלך על כל הארץ וכו' ויהי נועם וכו':

לג) לשבת שקלים

לג) לשם יחוד קבה"ו וכו' הנה אנחנו באים לקרות (או לשמוע) פרשת שקלים לעורר שקל הקודש פלס ומוזני משפט לה' ולהכניע מוזני מרמה בגבול הרשעה הנצב כאריה יכסוף לטרוף וככפיר יושב במסתרים ובסגולת קריאה נאמנה זאת קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך תמחה את זכר עמלק כְּמוׁץ יְסוׁעֵר מִגוׁרֶן וּכְעָשָן מֵאַרוּבָּה, וברצונך תשוב ותרחם עלינו ותרום ותגביה קרננו למעלה ע"י משה עבדך כמו שהבטחתנו כי תשא את ראש בני ישראל וכו' ובחסדך תבנה בית המעוז ב"ב לאשר ולקיים מצות שקלים בפועל. ויהי נועם וכו':

לג) לשבת פרה

לג) לשם יחוד קבה"ו וכו' הנה אנחני באים לקרות (או לשמוע) פרשת פרה אדומה לתקן את שורש מצוה זו במקום עליון. ויהי נועם וכו':

לד

לד) שם. לפיכך בני הישובים שאין להם מנין וכו'. יושבי הכפרים הרחוקים מקהלת ישראל ואין לאל ידם לבא פעמים ואם יבואו בשבת זכור לא יוכלו לבא בפורים מוטב שילכו לבהכ"נ לשמוע בצבור פ' זכור בשבת שלפני פירים דאולי יוכלו לבא לבהכ"נ גם בפורים ואם יהיה בלתי אפשר הלא יכולים לקרות המגילה לעצמם דמגילה בזמנה לכ"ע מותר לקרותה ביחיד כמבואר בפ"ק דמגילה דף ה' ע"א. עולת שמואל סי' ר"ט. כר"ש. ועי"ש מ"ש על דברי מ"א הנז"ל באו' כ"ח דיוצא בפ' ויבא עמלק דאיני אלא ליישב המנהג אבל לדידן דמקדמינן פ' זכור בודאי אל יפרוש מן הציבור בפ' זכור בשבת ולהיות בצבור בפורים כי מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה יעו"ש:

לה

לה) שם הגה. ואם א"א להם לבא מ"מ יזהרו לקרותם וכו'. ר"ל אם יש להם יקראו אותם בס"ת אלא בלא ברכה כגין שאין מנין ואם אין להם ס"ת יקראו אותם בחומש של דפוס:

לו

לו) כתב מהרי"ל בכל ד' פרשיות אין מזכירין נשמות ואומרין צו"ץ. ד"מ מ"א. ובק"ק פראג מזכירין נשמות ואומרים אב הרחמים זולת בבהכ"נ אלטינייא נוהגין כמהרי"ל. בגדי ישע. וא"כ נהרא נהרא ופשטיה:

לז

לז) יש מקומות שנוהגין בשנת העיבור לקבוע תענית בכל יום ה' לפרשיות שובבי"ם ת"ת לבוש. ונתן טעמים בזה יעו"ש. וי"א גם פ' ויקהל ופקודי ואומרים שומר ישראל וכו' מ"א. וכבר נודע שמנהג תעניות אלו לתיקון הקרי וכיוצא כמפורסם בספרי מוסר וקבלה. וצריך להתענות פ"ד תעניות רצופים וישלימם בהפסקות קטנות כנודע. ואם הוא חלוש לפחות יתענה מ' יום רצופים ואם לאו לא עשה כלום לפרט תיקין זה. וכתב מהרח"ו זצ"ל שאפי' עשה תעניות כיום כפיר אינו נחשב כ"א ליום א' דוקא וזה כתוב מכ"י מהר"ש ויטל בן הרב מהרח"ו זצ"ל ודלא כמי שכתב להיפך. גם לא נזכר בדברי מהרח"ו כ"א הפסקות ב' ימים שעולה ז"ך והפסקת ג' ימים שעולה מ' ותו לא. ומנהג תעניות אלו בכל השנים אלא שבשנה מעוברת מתקן יותר כמ"ש מהרח"ו זצ"ל ובימים אלו הוא תיקון גדול לקדש עצמו במותר לי. ברכ"י או' א' וכבר נת זה לעיל סי' תקס"ח או' ס"ג וסי' ר"מ או ו' יעוש"ב. וגם הנשים יש להם לעשות תיקון זה אם אפשר כמ"ש בשו"ת באר מים חיים בשם הזוה"ק והאר"י ז"ל יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---