כף החיים/אורח חיים/תקעג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקעג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] הלכתא בטלה מגלת תענית וכו'. דשם כתוב כמה ימים בשנה שנעשו בהם נסים לאבותינו ועשאום חכמים כיו"ט שלא להתענות בהם וגם לפניהם ולאחריהם:

ב[עריכה]

ב) שם. וכל הימים הכתובים בה מותר להתענות בהם. מפני שנחלפו בעונותינו להרבה מאורעות שאירע בהם ובעלום והתירו להתענות בהם. לבוש:

ג[עריכה]

ג) שם. מותר להתענות בהם. מסתמיות דברי מרן ז"ל נראה שסובר כדברי הר"ן דאפי' צבור יכולין לגזור בהם תענית ודלא כהראב"ד וכבר כתב בב"י דמנהג העולם כדברי הר"ן. מאמ"ר או' א':

ד[עריכה]

ד) שם. חוץ מחנוכה ופורים וכו' מפני שנעשו בהם נסים גדולים ומפורסמים. לבוש:

ה[עריכה]

ה) שם. אבל לפניהם ולאחריהם מותר. ומה שיש חולקים בזה ית' לקמן רסי' תר"ע ורסי' תרפ"ו בס"ד:

ו[עריכה]

ו) שם. וכן שבתות ויו"ט וכו' עיין לעיל סי' תצ"ד סעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד:

ז[עריכה]

ז) שם הגה. מי שיש לו נשואין בחנוכה וכו' וכ"ש בפורים דכתיב בהו ימי משתה ושמחה וכ"כ ח"א כלל קל"ב או' מ"ג מ"ב או' ו' ועיין לקמן סי' תרצ"ו סעי' ח' ובדברינו לשם בס"ד:

ח[עריכה]

ח) שם בהגה. אין לו להתענות. וטעם תענית החתן מפני שבאותו יום מוחלין לו על כל עונותיו א"נ חיישינן שמא יהיה שכור בשעת קדושין ולפ"ז מי שמקבל קדושי בתו הקטנה צריך להתענות. מהר"ם מינץ סי' ק"ט. ונראה דהיא אינה מתענה אפי' לטעם הראשון דקטנה אין לה עונות. מ"א ריש הסי' א"ר או' א' שע"ת או' א'. ונראה דאפי' אלמון ואלמנה מתענין אף לטעם הראשון דהא נדרש במד"ר מפסוק וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת שנמחלו עונותיו וכתיב על נשיו לו לאשה הרי שהיה לו כבר נשים א"ר שם. שע"ת שם. וכ"כ האחרונים. ויבם ויבמה במקום שנוהגין יבום לטעם שכור א"צ להתענות דאפי' אנוס ושוגג קנה ולטעם מחילת עון י"ל מתענה. מש"ז או' א'. ועיין באה"ע סי' קס"ו סעי' ד' וסעי' ח'. ולפ"ז צריך להתודות ביום ההוא על כל עונותיו ולחזור בתשו' וכ"כ מ"ב או' ח' ועי"ש בתשו' מהר"ם מינץ הנז' נוסח הכתובה וסדר הקדושין וברכת נשואין יעו"ש:

ט[עריכה]

ט) וקטן בן י"ב שנים דתקינו ליה רבנן נשואין שנה או חצי שנה קודם זמן עיין אה"ע לטעם שמא יהיה שכור מתענה ולטעם עונות אין לו. והמקדש בלא חופה לטעם שכור מתענה ומחילת עון דוקא מי שנושא ע"י חופה. ומקדש ע"י שליח א"צ להתענות. ועיין אה"ע סי' ס"א בב"ש או' ו' לטעם מחילה ישלים ולטעם ב' א"צ ועיין סי' תקס"ב סעי' ב' בהגה די"ל דמ"מ קצת כפרה הוי ואין משלים דיו"ט שלו הוא יעו"ש א"א ריש הסי':

י[עריכה]

י) שם בהגה. אין לו להתענות. ובימים שאין מתענה החתן מ"מ יראה שלא ישתכר משום קדושין. מש"ז או' א' ועיין באה"ע סי' מ"ד סעי' ג' ועוד עיין באה"ע סי' ס"א בב"ש סק"ו שכתב דאף בימים שאין מתענין צריך ליזהר שלא יהיה רודף אחר מותרות מאכל ומשתה. והב"ד שע"ת או' א' כר"ש. רו"ח או' ג':

יא[עריכה]

יא) שם בהגה. אבל אם יש לו נשואין בניסן מתענה וכו' דאינו אלא מנהג. ב"ח. ונראה דה"ה ל"ג לעומר ומר"ח סיון עד שבועות ובימים שבין יוה"כ לסוכות אבל באסרו חג וט"ו באב וט"ו בשבט אינו מתענה כיון שנזכר בגמ' מ"א סק"א. א"ר או' ג' א"א או' א' ח"א כלל קל"ב או' מ"ג. מ"ב או' ז' ומ"ש המ"א דבאסרו חג אינו מתענה כתב בא"א שם דמסתם משמע בכל א"ח אף דפסח וסוכות אבל בסי' תכ"ט סק"ח צדד המ"א דא"ח שבועות מדינא הא א"ח פסח וסוכות מנהגא וא"כ י"ל מתענה כל"ג בעומר עכ"ל וח"א שם כתב דבא"ח של שבועות אינם מתענים אבל בא"ח של סוכות ושל פסח אינו אלא מנהג ואזלינן בתר המנהג עכ"ל ומיהו י"א דבכל ימים שא"א בהם תחנון אין מתענים. א"ר שם בשם נחלת שבעה. מ"ב שם. ולכן אזלינן בזה בתר מנהגא:

יב[עריכה]

יב) שם בהגה. אפי' בר"ח ניסן מפני שהוא אחד מן הימים וכו' ולפ"ז משמע דוקא בר"ח ניסן מפני שהוא אחד מימים שמתענים בהם אבל בשאר ר"ח אם יש לו נשואין אין לו להתענות. וכ"כ הלבוש. ט"ז סק"א. ח' אשם:

יג[עריכה]

יג) שם בהגה. אפי' בר"ח ניסן מפני שהוא א' מן הימים וכו' ולפ"ז אף בכ"ח כסליו שהוא ג"כ מן הימיה שמתענים בהם (כמ"ש סי' תק"ף) ג"כ מתענה בו ביום חופתו והא דלא הזכירו הרב לפי שאין רגילין (כמ"ש באה"ע סי' ס"ד) לעשות נישואין בסוף החדש. ב"ח. והביאו המ"א סק"ב וכתב דלפי מ"ש שם לא יתענה משום שיש חילופי נוסחאות. וכ"כ א"ר או' ד':

יד[עריכה]

יד) שם בהגה. אפי' בר"ח ניסן מפני שהוא וכו' ונראה דבר"ח אב יש ג"כ להתענות (עי' סי' תק"ף) אלא דלכתחלה אין נושאין בו. מ"א שם. א"ר שם. א"א או' ב' מ"ב או' ט' וא"צ למיתב תענית לתעניתו המתענה בחדשים אלו דהא ברשות קעביד. מ"א שם. א"א שם מ"ב שם. והנה"ש או' ב' כתב כיון דלהתענות ביום החופה אינו אלא מנהג ולא נזכר בגמ' כלל כל שלא נהג להתענות בימים הכתובים לקמן סי' תק"ף ראוי יותר שלא יתענה דאיסור תענית בר"ח נזכר בגמ' ומדברי הרמב"ם משמע דהוי דאו' עכ"ל ועיין עוד לעיל סי' תכ"ט או' ל"ד:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון