כף החיים/אורח חיים/שלב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שלב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] אין מילדין וכו' דאיכא טרחא יתירה. רש"י ואין בה סכנה. לבוש. משמע הא איכא סכנה שרי. ולמ"ד יש בלידה איסורא דאו' שעוקר דבר מגידולו כמ"ש במש"ז או' א' אסור. א"א או' ב' וע"כ יש להחמיר ואין להתיר כ"א ע"י עכו"ם כמ"ש לקמן או' ג' יעו"ש:

ב[עריכה]

ב) שם. אין מילדין וכו'. בטור כתב אבל מסעדין אותה לאחוז בולד שלא יפול לארץ ונופח לו בחוטמו וכו' אבל בב"י תמה עליו כיון דכתב הרא"ש דר"י נסתפק בהא דקתני מתני' אבל מסעדין איו"ט דוקא קאי או דלמא אפי' בשבת שרי וא"כ כיון דר"י מספקא ליה האיך כתבה הטור לענין שבת יעו"ש ועיין באחרונים מה שתירצו דברי הטור. ומ"מ דעת רש"י ז"ל שפי' במשנה אבל מסעדין ביו"ט משמע אבל בשבת יש לאסור. וכ"כ בהדי"א בפי' ר"ח וכ"נ דעת הש"ע שלא העתיק כאן דברי הטור אלא לקמן בסי' תקכ"ג לגבי יו"ט משמע דס"ל דבשבת יש להחמיר. וכ"ה דעת המ"א סק"א. וכ"כ א"ר או' א' דהמי"ט ואחרונים הסכימו דכל צרכי לידה דסי' תקכ"ג אין עושין בשבת ואפי' לסעדה אסור וכ"ה בראב"ן סי' שע"ה עכ"ל. וכ"כ הר"ז או' א' ח"א כלל נ"ט או' י"ג, וכ"ה דעת האחרונים:

ג[עריכה]

ג) שם אין מילדין וכו'. ואם היא מבכרת שיש חשש סכנה או אפי' אינה מבכרת שלפעמים ימצא שילידתה קשה ויש חשש סכנה יש להתיר ע"י עכו"ם משום דיש לחוש למ"ד יש בלידה איסור תורה כמ"ש לעיל או' א' אבל ע"י עכו"ם שרי כמ"ש לקמן סעי' ד':

ד[עריכה]

ד) [סעיף ב'] אין מפרכין פי' אין מעבירין. טור לעיל סי' שכ"ח:

ה[עריכה]

ה) שם. ואין סכין אותה בשמן. שאסור לטרוח בשביל בהמה, ר"ז או' ב':

ו[עריכה]

ו) שם. והנ"מ בגמר מכה. פי' שנתרפית המכה. רש"י:

ז[עריכה]

ז) שם. משום תענוג. אין לשפוך מים קרים על בהמתו על כל גופה כדי לקררה אעפ"י שאינו מדיח גופה וכריסה ע"י שפשוף. בית יהודה סי' ג':

ח[עריכה]

ח) [סעיף ג'] אם אכלה כרשינין הרבה וכו'. וע"י אכילה מרובה אחזה חולי שקורין מינייזונ"א וצריכה להשתלשל ולהוציא רעי. רש"י:

ט[עריכה]

ט) שם. יכול להריצה בחצר כדי שתיגע ותתרפה, כצ"ל בה"א והוא לשון ריפוי שיהיו מיעיה רפויים בשילשול ומוציאה רעי. רש"י תו"ש או' ב':

י[עריכה]

י) שם. יכול להריצה וכו'. דלא גזרו משום שחיקת סמנין ברפואת בהמתו דאין אדם בהול כ"כ על רפואת בהמתו דליתי לידי שחיקת סמנים ב"ח. ט"ז סק"ב אבל רטיה אסור להשים על בהמה בשבת דאיכא ממרח כבסי' שכ"ח בט"ז ס"ק ח"י יעו"ש. מש"ז או' ב' ומשמע דלבהמה עושין כל רפואה אף ע"י סמנים היכא דלא שייך מירוח וצ"ע. מש"ז או' ג' ועיין לקמן או' י"ב וי"ג:

יא[עריכה]

יא) אסור למשוח בהמה בשבת בדעגאח"ן או שפיגינא"ר לרפואה. תשו' דברי נחמיה חא"ח סי' כ"ב. פת"ע:

יב[עריכה]

יב) שם. יכול להריצה וכו'. אבל אסור לעשות בשביל בהמה שום מלאכה דאו' או דרבנן אפי' היא מתה אבל מותר לומר לעכו"ם לעשות לה רפואות כשהיא חולה. ח"א כלל נ"ט או' א' ועיין לקמן או' י"ד:

יג[עריכה]

יג) [סעיף ד'] יכול להעמידה במים וכו'. דלא גזרינן משום שחיקת סמנים ברפואת בהמה. אבל בעל התרומה ס"ל דהליכה בחצר דוקא התירו דלא ניכר כ"כ משום רפואה אבל העמדת בהמה במים מוכחא מילתא טפי משום רפואה ואסור וכן פסקו סמ"ג וסמ"ק ונראה דיש לכל אחד להחמיר בפלוגתא דרבוותא ובש"ע דפסק לקולא היינו להורות לאחרים. ב"ח:

יד[עריכה]

יד) שם. שאם לא יקיזו לה דם תמות וכו'. משמע שאם אינו מתירא שתמות אסור וצ"ע שהרי מותר לומר לעכו"ם לחלוב ובודאי משום זה לא תמות אלא שיש לה צער כדאיתא בסי' ש"ה וא"כ מ"ש הקזה שהרי יש בחלב ההוא איסור מה"ת וא"כ ה"נ אם הבהמה מצטערה וצריך להקזה מותר וצ"ל דבאמת אם חושש לחולי נמי מותר ולא ממעט אלא מה שלפעמים מקיזין לסוס כדי שתאכל בטוב אעפ"י שהיא בריאה דזה אסור. ח"א ונ"א כלל נ"ט או' א':

טו[עריכה]

טו) שם. מותר לומר לומר לעכו"ם וכו'. והטעם במרדכי משום דאם לא נתיר לו ע"י עכו"ם יעשה בעצמו. ט"ז סק"ג. מ"א סק"ג. א"ר או' ב' ועי"ש מ"ש על סיום דברי הט"ז ומה שתירץ פרמ"ג יעו"ש:

טז[עריכה]

טז) שם. מותר לומר לעכו"ם וכו'. עיין בשו"ת מהר"ם שיק תא"ח סי' קנ"ד באווזא אחת נסתכנה ע"י הלעטה בש"ק אי רשאי לצוות לעכו"ם לנתור כדי שיוכל למכרה לעכו"ם שאין העכו"ם קונים אם מתה קודם נחירה ויש הפסד ממון וכתב שם להקל לומר כל שינחור אינו מפסיד או לקרות לעכו"ם והוא בעצמו יבין מה לעשות אבל לצוות לעכו"ם לנחור אסור יעו"ש. וכ"כ בס' בית אפרים אמנם בס' דברי יוסף ח"ב על יו"ד סי' ס"ה ובסימני ספרו סי' תל"ט השיב על דבריהם והוכיח דשרי וכתב דבאווזות בנ"ד יש עוד לומר דהוה הפ"מ ועוד דגוי הנוחר אינו עושה רק ספק מלאכה יעו"ש. א"ח או' ג'.


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון