משנה ברורה/אורח חיים/שלב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
שלא לילד הבהמה בשבת
(א) אין מילדין וכו'. פירוש (א) למשוך הולד מן הרחם דאיכא טרחא יתירא (ב) ועיין באחרונים שהסכימו דאף לסעודה [היינו שאוחז הולד שלא יפול לארץ ונותן לו דד לתוך פיו] אסור בשבת וכן כל צרכי לידה המבואר בסימן תקכ"ג ע"ש:
(ב) מפרכסין. פי' (ג) להסיר את הגלד:
(ג) אותה. את המכה:
(ד) בגמר מכה. שנתרפאה המכה וע"כ אין לטרוח בשביל בהמה כדי לענגה:
(ה) יכול להריצה וכו'. דאע"ג דזהו רפואה וברפואה לאדם גזרו משום שחיקת סממנים ברפואת בהמתו (ד) אין אדם בהול כ"כ שיבוא לשחוק סממנים (ה) וה"ה אם היא קרובה למיתה מחמת זה דאז בודאי בהול אפ"ה מותר דאי לא שרית ליה אתי לידי שחיקת סממנים ושאר מלאכה דאורייתא וכדלקמיה בסעיף ד':
(ו) כדי שתייגע. אבל אסור לעשות בשבילה שום מלאכה דאורייתא או דרבנן אפילו היא מתה וע"י א"י מותר לעשות (ו) כשהבהמה חולה [ח"א]:
(ז) יכול להעמידה. הכל כנ"ל בסק"ה:
(ח) ואם הוא ספק וכו'. דמתוך שאדם בהול על ממונו אי לא שרית ליה אתי למעבד בעצמו איסורא דאורייתא:
(ט) תמות. ועיין בחיי אדם שכתב דאפילו אם היא רק חולה בעלמא ג"כ מותר ע"י א"י כדי לרפאותה משום צער בע"ח אבל להקיז לסוס כדי שיאכל יותר בודאי אסור:
< הקודם · הבא >