כף החיים/אורח חיים/רלב

כף החיים ‏ אורח חיים רלב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אם השעה דחוקה וכו'. ומאד צריך ליזהר בה דא"ר חלבו א"ר הונא לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו וכו' ברכות ו' ע"ב. והטעם כתב הטור מפני שתפלת השחר זמנה ידוע בבקר בקומו ממטתו ויתפלל מיד קודם שיהא טרוד בעסקיו. וכן של ערב בלילה זמנה ידוע בבואו לביתו והוא פנוי מעסקיו אבל של מנחה שהיא באמצע היום בעוד שהוא טרוד בעסקיו צריך לשום אותה אל לבו ולפנות מכל עסקיו ולהתפלל אותה ואם עשה כן שכרו הרבה מאד עכ"ד:

ב

ב) ועיקר התפלה היא הכוונה כי עי"ז נמשך לו שפע וברכה כמ"ש בזוה"ק פ' פקודי דרל"ח וז"ל כל מאן דצלי צלותא וקשיר יחודא מסתכלין ביה אי איהו צלותא וקשורא כדקא יאות. ואי ההיא צלותא וההוא קשורא כדקא יאות כדין איתברך איהו בקדמיתא מאתר דכל ברכאן נפקין הה"ד והנה עשו אותה וגו' מיד ויברך אותם משה עכ"ל. ועוד עיין בזוה"ק פ' ויחי דף ר"ל ע"א שכתב וז"ל דבעי ב"נ לכוונה דעתיה בצלותא דמנחא בכולהו צלותא בעי ב"נ לכוונא דעתיה ובהאי צלותא יתיר מכולהו בגין דדינא שריא בעלמא ועל דא צלותא דמנחה יצחק תקין לה עכ"ל:

ג

ג) ומנהג האר"י ז"ל לתת צדקה גם במנחה קודם שיתחיל להתפלל והיה נותן ג' פרוטות כמ"ש בשער הכוו' דף נ"ב ע"א יעו"ש ויש ליתנה קודם הכנסו לבהכ"נ כדי שתעלה לו לשתים קודם הכנסו לבהכ"נ וקודם תפלה ע"ד שכתבנו לעיל סי' נ"א אות מ"ד יעו"ש ואם אינו מוצא באותה שעה עניים או גבאי מפרישה ומניחה אצלו ע"ד מ"ש בסימן הנז' אות מ"ה ועי"ש עוד מ"ש לכוין בעת נתינת הצדקה ובסימן קל"ב סוף אות ו' יעו"ש:

ד

ד) ומה שצריך לנהוג בעת הכנסו לבהכ"נ כבר כתבנו אותם לעיל סימן כ"ה אות כ"ג ואות כ"ד ואות כ"ה קחנו משם. וצריך להזהר במנחה ומעריב ג"כ להיות מיו"ד ראשונים בבהכ"נ ועכ"פ מי שלא יוכל להזהר בזה בשחרית יזהר במנחה. ש"ץ דקנ"ח ע"ג. ועיין לעיל סי' כ"ה אות ח"י:

ה

ה) גם היה האר"י ז"ל נזהר מאד להתפלל מנחה בטלית ותפילין ובראשונה היה נוהג להניח במנחה תפילין כס' ר"ת ואח"כ עשה זוג תפילין ע"ד שימושא רבא והיה מניחם בתפלת המנחה והיה נזהר מאד שלא להיות מעוטף בטלית ותפילין אחר שקיעת החמה ותיכף היה מסירם מעל ראשו. שער הכוו' שם. והב"ד לעיל סימן ל"ז אות יו"ד וסי' ח"י אות י"ב יעו"ש. גם צריך ליזהר שבעת העמידה של תפלת המנחה בלבד שתאסור ותחבק בידיך זו ע"ג זו יד ימנית על השמאלית וגם צריך שתעצים עיניך ותסגירם בעת עמידת תפלת מנחה בלבד. שער הכוו' שם. ועיין בדברינו לעיל סימן צ"ה אות ט' ואות יו"ד ודוק:

ו

ו) ותחלה יאמר למנצח על הגיתית לבני קורח מזמור עד סופו. ואח"כ פ' התמיד ופיטום הקט' מן אתה הוא וכו' עד וכשנים קדמוניות אשרי יושבי ביתך וכו' תהלה לדוד וכו' כמ"ש בסידורים. ואח"כ לשם יחוד וכו' הרני בא להתפלל תפלת מנחה שתיקן יצחק אע"ה לתקן את שורשה במקום עליון. ויהי נועם וכו' קדיש עמידה. חזרה. וידוי. נפ"א. קדיש תתק' למנצח בנגינות וכו' קדיש. יהא שלמא עלינו לשבח וכו' על כן נקוה לך וכו' עד אחד ושמו אחד. ואח"כ אומרים פסוק ויאמר אם שמוע וכו' ואל ישנה מזה הסדר ואפי' אם היה הזמן דחוק כי מעשה באחד ירא שמים שהיה פעה אחד הזמן דחוק ולא אמר למנצח ופ' התמיד וכו' אלא רק התחיל לומר לשם יחוד וכו' והתפלל י"ח ובאותה הלילה הוכיחו אותו בחלום לאמר מדוע העולם מתפללים תפלה שלמה ואתה חסרה וע"כ כל אדם יש ליזהר בזה. ועיין לקמן סימן רל"ד אות ג' ולעיל סימן קל"ב אות י"א ואות י"ג ואות י"ד ודע הסדר שכתבנו כאן:

ז

ז) מצוה להתפלל עם דמדומי חמה שנאמר ייראוך עם שמש ולפני יריח וכו' ברכות נ"ט ע"ב. והגם דאמרו שם בגמרא לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה דלמא מיטרפא ליה שעתא כתב ב"י בשם הגמ"י ה"מ מאן דמאחר טפי אבל קודם ביאת השמש מעט ש"ד והביא ראייה מירושלמי יעו"ש וכ"כ בשער הכוו' שם שהאר"י ז"ל היה נזהר מאד שלא לאומרה אלא סמוך לשקיעת החמה כנז' בגמ' על פסוק יראוך עם שמש עכ"ד:

ח

ח) שם אם השעה דחוקה יתפללו בלחש וכו'. דלית ליה לש"ץ למיחת ולאפיקנהו י"ח בקול רם לפי שמצות תפלה בלחש ולא נפקי י"ח בין יחיד בין צבור אלא בלחש ב"י בשם שה"ל. מ"א סק"א. והא דבסימן קכ"ד סעיף ב' משמע דיוצא ש"צ בתפלתו שבקול רם כתב המ"א דצ"ל דהתם א"א בענין אחר יעו"ש ועיין בדברינו לשם אות ח' ודוק:

ט

ט) שם אם השעה דחוקה יתפללו בלחש וכו'. והאר"י ז"ל היה נזהר מאד בתכלית שלא לאומרה בלא חזרה אלא בתחלה בלחש ואח"כ בקול רם כמו בתפלת שחרית ואף אם היה סמוך לשקיעת החמה מעט. ולא עוד אלא אפי' אם היה בע"ש קודם לשקיעת החמה היה אומרה בלחש ואח"כ בקול רם. שער הכוו' שם:

י

י) שם ואח"כ יאמר ש"ץ מגן ומחיה וכו' מיהו לפי דברי האר"י ז"ל שצריך להתפלל לחש וחזרה וידוע דתפלת לחש הוא בבחי' הבינה וחזרה בבחי' חכמה ולא יבא זה הבחי' כ"א ע"י י"ח ברכות לא אפשר להתפלל ג' ראשונות בלבד ואפשר דהוי ג"כ קרוב לברכה לבטלה לפי דברי המקו' אם לא יתפללו כל הי"ח ברכות בשלימות אלא אם לא נשאר זמן לומר חזרה יתחילו להתפלל הקהל והש"ץ ביחד והש"ץ יגביה קולו בג' ראשונות לבד כדי לומר קדושה ואח"כ יסיימו כולם בלחש הש"ץ עם הקהל וכמ"ש לעיל סימן קכ"ד אות ט' ואות יו"ד יעו"ש. ועד אימתי זמן תפלת המנחה יתבאר לקמן סימן רל"ג בס"ד:

יא

יא) סמוך לזמן התפלה לא יקח אדם ילד בחיקו שמא יטנף את בגדיו וא"ת יכבסם במים אעפ"כ לא ינקם כבתחלה ועיד שמא בעוד שיחפש אחר המים תעבור שעת התפלה או בין כך ובין כך יאמרו קדיש ולא יוכל לענות אמן או שמא יבכה הילד כאשר ירצה להניחו ויחמול עליו ולא יחוש על כבוד קונו ולא ילך כלל לבהכ"נ ס"ח סימן ח"י. והביאו מ"א סק"ג וא"ר אות א' וכתב שם הא"ר דסמוך היינו חצי שעה קודם זמן מנחה כדבסעיף ב' יעו"ש ועיין לקמן אות ט"ז:

יב

יב) ומנהג האר"י ז"ל שלא להתפלל תפלת מנחה עד שפורע שכר שכיר וכאשר לא היה בידו מעות לפרוע היה מתעכב להתפלל עד שלוקל בהלואה ופורע ואח"כ מתפלל והיה אומר איך אתפלל לפני השי"ת תפלת מנתה ובאה לידי מצוה גדולה כזאת ולא קיימתיה שעה"מ פ' כי תצא ועיין בזוה"ק פ' קדושים דפ"ד ע"ב שהחמיר מאד בזה יעו"ש וכן צריך ליזהר לשלם לכובסת חס"ל אות ד':

יג

יג) [סעיף ב'] לא ישב אדם וכו'. הכי איתא במתני' שבת ט' ע"ב ואמרו שם בגמ' הי' סמוך למנחה אילימא למנחה גדולה אמאי לא האיכא שהות ביום טובא וכו' לעולם סמוך למנחה גדולה ובתספורת בן אלעשה. ולא למרחץ לכולא מילתא דמרחץ ולא לבורסקי לבורסקי גדולה. ולא לאכול בסעידה גדולה ולא לדין בתחלת דין רב אחא בר יעקב אמר לעולם בתספורת דידן לכתחלה אמאי לא ישב גזירה שמא ישבר הזוג ולא למרחץ להזיע בעלמא ולכתחלה לא שמא יתעלף ולא לבורסקי לעייני בעלמא ולכתחלה לא דילמא חזי פסידא בזביניה ומטריד ולא לאכול בסעודה קטנה. ולכתחלה לא דלמא אתי לאמשוכי. ולא לדין בגמר דין. ולכתחלה לא דילמא חזי טעמא וסתר דינא ע"כ. ופסק רי"פ ורמב"ם כלישנא בתרא דהוא רב אחא בר יעקב והיינו דיעה שמביא כאן הש"ע והייני לחומרא. והתו' בשם ר"ת פסקו לקולא כתי' ראשון והיינו הוא שמביא רמ"א ט"ז סק"א:

יד

יד) שם לא ישב אדם להסתפר וכו'. שמא ישבר הזוג ויחזור אחר אחרת ויעבור המנחה. ואפשר שאם יש לו ב' או ג' זוגים שרי מ"א סק"ג מיהו הא"ר אות ג' כתב נראה דלא פליג רבנן וכ"כ א"א אות ג' נה"ש אות ב' אבל הברכ"י אות ד' כתב דיש להקל כס' מ"א יעו"ש:

טו

טו) שם להסתפר וכו'. והאר"י ז"ל היה נזהר מאד שלא לגלח ראשו אחר שעת המנחה גדולה ואפילו בע"ש לא היה מגלח אלא קודם חצות היום דוקא שעה"מ פ' קדושים וכתב מהר"י צמח בהגהו' כי מכאן משמע שאם יש לאדם סיבה לגלח בתוך השבוע שאינו חייב להמתין עד ע"ש והביאו הברכ"י אות ג' וכשאדם מסתפר יכוין לקיים מצות לא תקיפו פאת ראשיכם ולא תשחית וכו' והם שתי מצות בפאת הראש אחת מכאן ואחת מכאן וה' מצות בפאת הזקן כמ"ש בגמ' שחייב על כל אחת ואחת. וגם יכוין שהוא מספר שער ראשו להיותן דינין תקיפין. שעה"מ שם וכשהוא נותן שכר המגלח יכוין שהוא מקיים מצות ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש וכו' וכשהוא ע"ש או יו"ט יכוין שהוא מסתפר לכבוד שבת או יו"ט נמצא המגלח מקיים י"ד מצות ז' מצות ל"ת בפאות כנז' ועוד יש שנים שכתב בעל החינוך והם בחקותיהם לא תלכו ולא ילבש גבר וכו' הרי ט' ועשה ביומו תתן שכרו וב' ל"ת לא תבא עליו השמש ולא תלין כשנותן שכר המגלח ואם הוא עני יש עוד לאו אחד ולא יקרא עליך וכו' הרי ד' וט' הרי י"ג ומצות עשה דרבנן כשהוא מגלח לכבוד שבת או יו"ט הרי י"ד מצות:

טז

טז) שם סמוך למנחה היינו חצי שעה קודם זמן המנחה. ב"י מ"א סק"ד:

יז

טוב) שם עד שיתפלל וכו'. כתב מהרי"ל ה' פסח ונ"ל דה"ה מי שלא התפלל ערבית עם הצבור אסור במלאכה ובלימוד עד שיתפלל כדאמרינן פ"ק דברכות ואוכל קימעא וכו' אבל בשחרית כיון שהצבור מתפללין לא חיישינן שמא יפשע ומה"ט נהגו לאכול אחר זמן מנחה קטנה. ועוד דהשמש מזכיר וקורא לבהכ"נ אבל במקום שאין מנין אסור ללמוד בשחרית קודם שיתפלל עכ"ל וכ"ה לעיל סימן ע"ט סעיף ו' ודלא כמו שפי' הב"ח בסימן תל"א דברי מהרי"ו דדוקא מי שמתפלל בבהכ"נ ופעם אחת לא התפלל ערבית בבהכ"נ אז אסור ללמוד אבל מי שמתפלל לעולם בביתו מותר ללמוד דליתא. והא דאמרינן בברכות שלא יאמר אדם אוכל ואשתה תחלה ואח"כ אקרא ק"ש אלא נכנס לבה"מ וקורא ק"ש מיירי קודם זמנה דהיינו חצי שעה קודם הזמן דאסור באכילה ומותר בלימוד כדי שלא יהא יושב ובטל חצי שעה. וכ"כ תר"י ושל"א. אבל כשהגיע הזמן אסור ללמוד דק"ל כרש"י וכמ"ש סימן פ"ט סעיף ו' אא"כ במקום שיש צבור. מ"א סק"ח. ועיין לקמן סימן רל"ה סעיף ב':

טוב) וכתב הש"ץ דקכ"ט ע"ג דהת"ח שתורתם אומנתם ג"כ צריכין ליזהר חצי שעה קודם זמן תפלת המנחה שלא לעסוק בפלפול שלא יהא לבם טרוד בו אלא מתוך הלכה פסוקה ומיהו אם עסקו בפלפול והתחילו הצבור להתפלל יתפללו עמהם יעו"ש:

יח

חי) שם ולא לבורסקי. וה"ה לכל מלאכה או חשבון כיוצא בזה. מ"א סק"ו. ברכ"י בשיו"ב אות ב' חס"ל אות ז' וקצת מפרשים כתבו שלא נאסרה מלאכה בחול מזמן הסמוך למנחה גדולה אלא במלאכות שאין רגילות עשייתן לחצאין כגון תספורת וכו' אבל תפירה וכתיבה ושאר דברים שאדם רגיל להסתלק מהם לחצי שיעור מתחיל וכשיגיע זמן תפלה מפסיק. מאירי:

יט

יט) שם ואם התחיל וכו'. אפילו אחר מנחה גדולה אין מפסיקין ואפילו כשיגיע זמן מנחה קטנם אבל אם התחילו סמוך למנחה קטנה מפסיקין אפילו יש שהות. מ"א סק"ט:

כ

כ) שם ואם התחיל באחת מכל אנו וכו'. פי' אפילו בתספורת בן אלעשה. וה"ה בסעודה גדולה ותחלת דין. וכולה מילתא דמרחץ אלא דבסעודה גדולה נראה דאפילו התחיל מפסיק מטעם שכרות והיינו כשיגיע זמן מנחה קטנה ואעפ"י שיש שהות ביום אח"כ להתפלל ט"ז סק"ב. מיהו הא"ר אות ג' כתב דאפילו בסעודה גדולה אין מפסיקין יעו"ש. והברכ"י אות ז' בשם הרשב"א כתב דבסעודה גדולה אף אם התיר חגורו מפסיק דשכיחא שכרות אבל אם התחיל לאכול בין למנחה בין לתפלת ערבית אינו מפסיק אבל לק"ש דאורייתא מפסיק יעו"ש ועיין לקמן אות כ"ח וסימן רל"ה סעיף ב':

כא

כא) שם אינו מפסיק וכו'. וכל הפטור ומפסיק נקרא הדיוט מ"א סק"ט ועיין לקמן סימן תרל"ט סעיף ז' בהגה וכל היכא דאמרינן שא"צ להפסיק כל שיש שהות היינו אפילו אם לא התפלל אח"כ אלא ביחיד ושלא בשעה שהצבור מתפללין א"ר אות ה':

כב

כב) שם אבל אם אין שהות וכו'. אפילו התחיל בהיתר מפסיק. מ"א סק"י. א"א אות יו"ד:

כג

כג) שם צריך להפסיק מיד אפילו עוד היום גדול כל שיודע שתמשך סעודתו עד שתחשך צריך להפסיק מיד. מ"א ס"ק י"א חס"ל אות ח' והיינו בהגיע זמן מנחה קטנה חס"ל שם ועיין לקמן אות

כד

כד) שם משיטול ידיו. ומי שרגיל להתיר איזורו בשעת אכילה משיתיר איזורו אפילו קודם נטילה. טור מ"א ס"ק י"ב:

כה

כה) שם הגה. ויש חולקין וכו'. הוא דעת ר"ת דפסק כלישנא קמא שכתבנו לעיל אות י"ג יעו"ש. ולדידהו תספורת דידן נמי שרי. ומרחץ דוקא כולה מילתא דמרחץ אבל להזיע בעלמא שרי. ובורסקי דוקא בורסקי גדולה. ודין דוקא תחלת דין אסור. ומ"מ הם מודים דאם התחילו סמוך למנחה קטנה מפסיקין אפילו סעודה קטנה. מ"א ס"ק י"ג:

כו

כו) שם בהגה. נישואין וכו'. וה"ה סעודת אירוסין דבכל מקום שאוכלין שם קובץ מרבים נקרא סעודה גדולה. עו"ת אות ב':

כז

כז) שם בהגה. וי"א דאפילו בסעודה גדולה וכו'. ולדידהו סמוך למנחה קטנה אסור אפילו סעודה קטנה ואם התחילו אין מפסיקין אפילו מסעודה גדולה. מ"א ס"ק ט"ו:

כח

כח) שם בהגה. ובסעודה קטנה סמוך למנחה קטנה ומ"מ כשהגיע מ"ק מודה דאסור. מיהו במרדכי מיקל גם בזה וכתב דאין איסור אלא בסעודה גדולה וסעודה גדולה סמוך למנחה קטנה דהיינו שעה עשירית לכ"ע אסור ואין להקל בזה. וכ"כ הב"ח. וכ"ה באגודה דאין לסמוך בסעודה גדולה על קריאת בהכ"נ. ומ"מ בתחלת דין ואינך מילי סומכין על קריאת בהכ"נ דלא ממשכי כולי האי ועוד דאמרינן בגמ' לא שכיחי שכרות א"כ פשיטא דבסעודה דשכיח שכרות אסור להתחיל דבשכור לא מהני קריאת בהכ"נ. מ"א ס"ק ט"ו. ועיין לקמן אות ל':

כט

כט) כתב מהרי"ל ריש ה' שבת הא דאנו נוהגין בע"ש דרוחצין ומגלחין סמוך למנחה סמכינן על מה שיש לנו שעה קבועה לתפלת המנחה בכל יום ע"כ. ויראה פירושו שיש שעה קבועה למנחה סמוך לערבית ולא יפשע אבל הב"ח פי' דיש לנו שעה קבועה שקורין העם לבהכ"נ ולא חיישינן שמא יפשע כדרך שכתב מהרי"ל שכנה"ג בהגב"י אות ד':

ל

ל) וכתב עוד מהרי"ל נהגו התר לסעודה לאחר שהגיע זמן מנחה קטנה. ונראה דר"ל ביחיד הסועד ומותר דכיון דאיכא שמש קבוע לצבור שהשמש קורא לבהכ"נ לא חיישינן שמא יפשע אבל רבים שנכנסו לסעודת ברית מילה וכיוצא בו אפילו סמוך למנחה איסור עבדי כ"ש כשהגיע זמן מנחה קטנה ואעפ"י שר"ש בר ברוך מקל בזה יחיד הוא נגד כל הגדולים האוסרים ומנהג גרועים הוא שמקילים בזה. ב"ח. וכן המנהג להתפלל מנחה כשהגיע זמן מנחה קטנה קודם שישבו לאכול סעודת ברית מילה או נישואין וכיוצא בה. וכתב בס' באר שבע דקכ"א סימן י"א דזה מנהג נכון שכנה"ג שם אות ה'. אמנם הא"ר אות ד' תמה על דברי שכנה"ג הנז' דמוכח מב"ש הנז' דאף סמוך למנחה גדולה אסור וכתב שכ"פ בתשו' ראב"ח סימן מ"ח. וכן נהג זקנו הגאון יעו"ש. וכ"פ החס"ל אות ז' דאפילו סמוך למנחה גדולה אסור לאכול בסעודה גדולה יעו"ש. וכן המנהג פה עה"ק ירושת"ו שאין יושבין לאכול בסעודה גדולה כגון של נישואין וכדומה אפילו סמוך למנחה גדולה עד שמתפללין מנחה קודם:

לא

לא) ואם המסובין כבר התפללו מנחה ולא הצבור אין להתפלל ביחיד כדי לילך בסעודת מצוה כמ"ש לעיל סימן ץ' אות ס"ז יעו"ש:

לב

לב) וכתב שם ב"ש כשיש חתונה בשבת ולא יצאו מבהכ"נ עד אחר חצות יתפללו מנחה בצבור ואח"כ יאכלו דסעודת נישואין הוי ס"ג אבל סעודת שבת בביתו לא מיקרי ס"ג. מ"א ס"ק ט"ז. א"ר אות ד' אמנם לפי דברי האר"י ז"ל שסעודת שחרית של שבת זמנה דוקא קודם חצות וסעודה שלישית אחר תפלת מנחה צריך להזדרז ולגמור מוסף קודם בכדי שיקיימו גם סעודת שחרית קודם חצות כדי לקיים מצות סעודות שבת כתקנן:

לג

לג) שם בהגה. והשעה עוברת וכו'. משמע דאם יש שהות להתפלל אח"כ אין מפסיקין. וכ"פ הב"ח ותשו' ראב"ח שם אבל הט"ז סק"ד ומ"א ס"ק ט"ז פירשו דברי מור"ם ז"ל דאפילו עוד היום גדול צריך להפסיק אם יודע שתמשוך סעודתו עד שתחשך יעו"ש. א"ר אות ו':

לד

לד) [סעיף ג'] לאכול פת כביצה וכו'. דוקא ולא יותר. ונראה דלשתיה נמי יותר מכביצה אסור. מ"א ס"ק י"ז. ועיין בכ"מ פ"ו מה"ת סוף דין ד' שכתב לדעת הרמב"ם דאכילת פירות כביצה הוי טעימה אבל יותר מכביצה או כזית מפת אכילת עראי מיקרי ואסור יעו"ש. אמנם מנהג העולם כדברי מור"ם ז"ל דאפילו סעודה קטנה עושין סמוך למנחה קטנה מפני שסומכין על מה שיש זמן קבוע לתפלת מנחה להלוך לבהכ"נ ולא חיישינן דלמא יפשע ולא ילך להתפלל. ומ"מ המחמיר כדעת הש"ע תע"ב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---