כף החיים/אורח חיים/רלא

כף החיים ‏ אורח חיים רלא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] הגה. וכשנעור משנתו א"צ לברך אלהי נשמה. האגור בסי' ג' כתב בשם ר"י משפירא שכאשר נעור משנתו של שינת היום צריך לברך אלהי נשמה וכ"כ בשה"ל בשם רבינו שמחה והר' אביגדור הכהן אלא שהב"י כתב דלא נהגו כן. וכ"פ הב"ח דא"צ לברך אלהי נשמה א"א אות א' וכ"נ לפי דברי המקו' שאין מקום לברכה זו ביום. וכן ברכת המפיל לפי דברי המקו' אין לה מקום לברכה ביום וכאשר יבואר לקמן סי' רל"ט אות ח' יעו"ש:

ב

ב) שם א"ל לברך אלהי נשמה. וכן א"צ לברך ברה"ת אפילו ישן על מטתו. ב"ח עט"ז א"א שם ועיין לעיל סימן מ"ה סעי' י"א ובדברינו לשם בס"ד ואי צריך נט"י עיין לעיל סי' ד' סעי' ט"ו ובדברינו לשם בס"ד:

ג

ג) שם בהגה. וי"א שיקרא קודם שישן ויהי נועם. משום סכנת המזיקין. מ"א סק"א ולא נהגו כן. לבוש. שכנה"ג א"א שם. והרו"ח אות א' כתב דיאמר פ' ראשונה של ק"ש יעו"ש. וכ"כ היפ"ל אות ב' ואין נוהגין כן ומיהו טוב לומר ויהי נועם וכו':

ד

ד) ולא יישן אחר אכילה מיד כמ"ש לעיל סימן ק"ע אות ע"ב יעו"ש. ולא יישן על מטה קצרה שמביאו לידי פודאגרא. כלבו סימן קי"ח. יפ"ל ח"ב בק"א אות א':

ה

ה) שם שאסור לישן ביום וכו'. כי השינה בלילה היא טובה ומוכרחת והשינה בימי החול טובה אל הרשעים ורעה אל הצדיקים זולתי אם יהיה איזה צדיק גמור גדול שבדורו וכו' אבל השינה ביום השבת היא טובה אל הצדיקים כי אין דבר רע שולט ביום השבת ואין חשש שיפסיד איזה עיבור נשמת צדיק ע"י השינה ואדרבא אפשר שירויח וימשיך עמו איזה עיבור נשמת צדיק ולכן נכון הדבר לישן ביום השבת אחר האכילה וכך היה נוהג האר"י ז"ל לישן ביום שבת אחר האכילה שיעור ב' וג' שעות כי אדרבא זהו מכלל עונג שבת. שער הכוו' דף ע"ד והטעם יותר מבואר בשה"מ פ' ואתחנן ובפע"ח שער ט"ז פ"א יעו"ש:

ו

ו) שם שאסור לישן ביום וכו'. דוקא כשישן בלילה כל צרכו אבל הניעור בלילה ועוסק בתורה מותר לישן ביום מעט והכל לפי מה שהוא אדם ומזג טבע הבריאות. וכן אם רוצה להיות נעור בלילה ועוסק בתורה ולישן ביום שקודם לו כדי שתהא דעתו צלולה לעסוק בתורה. בנין עולם בתשו' סימן א' יעו"ש ולכאורה דוגמא לזה הא דאיתא בעירובין ס"ה רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בלילה יעו"ש. פ"ת א"ח אות ב' והגם שכתבנו באות הקודם כי ע"י השינה ביום מסתלקת נשמת הצדיק המעוברת בו אפשר לומר כיון שהוא יישן לכבוד עסק התורה לא תסתלק ועוד אפשר לומר כיון שהוא יישן לכבוד עסק התורה זכות התורה תגין עליו והו"ל כמו היישן בשבת ואדרבא תתעבר בו נשמת הצדיק כדי לסייעו במצות:

ז

ז) שם לעבודת השי"ת. וקודם שיישן יאמר הרני מוכן ליישן כדי שתהא דעתי צלולה ומיושבת עלי לעבודת השי"ת. ובשבת יוסיף ומשום עונג שבת כמאמר רז"ל שינה בשבת תענוג ויה"ר מלפניך שתזכני שארויח בשינתי ולא אפסיד בה וברחמיך הרבים תחפוץ בנו ותרצנו ויהי נועם וכו' אך יאנוס עצמו שלא יישן כאשר יוכל דאית יומי דנינום טובה ויפה שעה אחת של תורה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב וזה כלל גדול בתורה. חס"ל אות ב':

ח

ח) שם כל מעשיך יהיו לשם שמים וכו'. פי' לא מיבעיא חפצי שמים אלא אפילו. מעשיך יהיו לשם יחוד קב"ה ושכינתיה וזהו לשם כמש"ה ויעש דוד שם וכתיב ואתה תשמע השמים. ברכ"י אות ב' וצריך שיאמר דבר זה או מצוה זו אני עושה לשם יחוד קב"ה ושכינתיה ואפילו בדברי העולם יאמר לשם ה' כדי שלא תשרה סט"א בשום מעשה ממעשיו הגשמיים ומועיל להצלחה באותו דבר שיעשה באומרו זה. סו"ב אות ג' ועי"ש שהאריך בענין זה. והב"ד מחב"ר אות א:

ט

ט) גם עיקר כל המדות טובות הוא שיתנהג האדם בשפלות ובענוה וביראת חטא על פניו בתכלית האחרון בג' מדות הנז' וגם יתרחק בתכלית האחרון מן הגאוה והכעס והקפדה וליצנות ולשה"ר ואפילו אם יש לו סיבה גדולה להקפיד לא יקפיד. שער רוה"ק דף ט' ע"ב ועיין להרש"ש ז"ל בס' נה"ש דף י"ז ע"ד שכתב דהמלבוש דכתנות אור נחלק לשנים חציו הפנימי טוב כלול מתרי"ג איברים ובהם תלוים כל פרטי מדות הטובות הנכללים בד' שרשים והם הענוה והשתיקה והמיאוס בתענוגי הגוף והשמחה התמידית בחלקו. ואלו הם הד' שרשים אלא שנפרטים בכל התרי"ג איברים. וחציו החיצון כלול מתרי"ג איברים שבהם תלויים כל פרטי מדות הרעות הנכללים בד' שרשים ד' אבות נזיקין והם הגאוה ושיחה בטילה ותאות התענוגים והעצבות ואלו הם ד' שרשים אלא שנפרטים בכל התרי"ג איברים יעו"ש:

י

י) שם שאפילו דברים של רשות וכו'. ואף אם יצטרך אדם לעבור על דעת קונו לצורך שעה כגון יעל עם סיסרא יכוין לעשות רצון אביו שבשמים וזה נקרא עבירה לשמה. ברכ"י אות ג' בשם הרשב"ץ בס' מגן אבות דף ל"א יעו"ש:

יא

יא) שם יהיו כולם לעבודת בוראך וכו'. ואם טוב לאדם לעסוק בתורה ולהרבות גבולו בתלמידים כל ימי השבוע וליהנות מאחרים או ליהנות מיגיע כפיו ולעסוק בתורה רק ביום השבת עיין שו"ת דב"ש סימן קל"ח שהעלה דיותר טוב לעסוק בתורה כל ימי השבוע וליהנות מאחרים מלעסוק רק ביום שבת וליהנות מיגיע כפיו יעו"ש. וכ"כ הרח"פ בס' נשמת כל חי ח"א סימן נ"ו אלא שכתב דה"ד היכא שאינו שואל בפיו יעו"ש והביאו בספרו רו"ח חי"ד סימן רמ"ו אות ג' יעו"ש:

יב

יב) שם בסוד ישרים וכו'. אינו משובח. ומ"מ טוב הוא דמתוך כך בא לשמה. מ"א סק"ב:

יג

יג) שם שיהיו לו בנים לעבודת וכו'. היינו שיהיו לו בנים עוסקים בתורה ומקיימי מצות כמ"ש לקמן סיטן ר"מ סעיף א' יעו"ש. ועיין לעיל סימן ר"ל אות ג':

יד

יד) שם וכן בשיחה וכו'. והשח שיחת חולין עובר בעשה אבל בעסקיו מותר. הר"י פ' היה קורא. ליקוטי פר"ח בסימן זה:

טו

טו) שם וכן בשיחה וכו'. וצריך האדם ליזהר בדיבורו כמו במעשיו. וגם אל יוציא דבר מגונה מפיו. יש"ש ב"ק פ"ד סימן י"א. כנה"ג. א"ר אות ב':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---