מחצית השקל/אורח חיים/רלב

מחצית השקל ‏ אורח חיים רלב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) כתב מגן אברהם תימה כו' שהקריבו מנחה אחר תמיד של בין הערבים. עד כאן ל' התו' פ' ע"פ דף ק"ז ע"א. וזה לשונו וי"ל דאמרי' פ"ק דברכות הוי זהיר בתפלת המנח' שאף אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה ושמא בשעת הקרבת המנח' נענה שאז היה שעת רצון עכ"ל: ור"ל דהש"ס מביא ראיה ליזהר בתפלת מנח' דכן מצינו באלי' והי' בקבל' ביד חכמי הש"ס שאליהו נענה בשעת הקרבת המנחה וע"כ אז הוא עת רצון וא"כ ראוי להתפלל מנחה ג"כ בשעה ההוא ולכן נקרא מנחה. ובירושלמי כו' בזמן הקרבת קטורת והקטורת נעשה בין תמיד למנחה עכ"פ מוכח דלכתחלה אין להתפלל מנחה משש ומחצה דאז זמן שחיטת התמיד. ושזה סייעתא לדעת רמב"ם וכן פסק הרב"י בר"ס רל"ג לאפוקי מהרא"ש וטור שם דס"ל דאדרבא לכתחלה מצות' בזמן מנחה גדולה ע"ש. ודע דבש"ס דילן חולק בזה על הירוש' ומוקי קרא דתכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב קאי על ערבית דכן אמר ר"י בברכות דף ו' ע"ב דגם בתפלת ערבית יהיה אדם זהיר ואייתי ראיה מקרא הנ"ל דתכון תפלתי קטורת כו':

(ס"ק א) יתפללו כו' וצ"ע דבסי' קכ"ד כו' שכ' שנכנס לבה"כ ומצא שכבר התפללו צבור בלחש וצריך מיד לירד לפני התיב' ירד לפני התיב' ויתפלל בקול רם וא"צ לחזור ולהתפלל:

דהתם א"א בענין אחר דהא צריך לירד מיד לפני התיבה כיון שכבר התפלל בקול רם ע"י הדחק לא הוצרכוהו לחזור ולהתפלל בלחש:

(ב) (סק"ב) הש"ץ כו ליכא י' דצייתי. ר"ל דהא הש"ץ אם היה מתפלל יחידי היה אומר בש"ת ולא ברכה בפני עצמו אלא משום שהוא תפלת צבור אומר עננו ברכה בפ"ע. וכיון דליכ' י' דצייתי מקרי תפלת יחיד:

ודעת רמ"א ול"ח לעיל אם אפשר ימתינו הקהל ולא יתחילו להתפלל עד שגמר הש"ץ האל הקדוש ואם אי אפשר שהשעה דחוקה ביותר יעשה כמ"ש כאן שיתחילו מיד עם הש"ץ ויתפללו עם הש"ץ מלה במלה עד אחר האל הקדוש. וטוב שיהי' עכ"פ שיענה אמן על ברכות הש"ץ ע"ש:

(ג) (ס"ק ג) להסתפר כו' הוצרכתי להביא דברי הש"ס כדי שיובנו דברי מ"א ואף שבט"ז הביאו מ"מ כדי להקל. איתא בשבת דף ט' ע"ב לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס למרחץ ולא לבורסקי ולא לדון ולא לאכול ואם התחילו אין מפסיקים. מפסיקים לקרות ק"ש ופריך האי סמוך למנחה אילימא למנחה גדולה אמאי לא האיכא שהות טובא אלא סמוך למנחה קטנ' אמאי קתני אם התחילו אין מפסיקים והאמר ריב"ל כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לאדם שיטעום כלל קודם שיתפלל תפלת מנחה. (ומשמע לי' דתרתי אסר ריב"ל אפי' טעימא בעלמא. וגם אפי' התחיל מפסיק וכ' התוס' דגם ההפסק נשמע מדאסר לטעום והב"ח כ' דדייק ההפסק' מתיבת כלו"ם ע"ש) ומשני סתם ש"ס לעולם סמוך למנחה גדולה ומיירי בסעודה גדולה ותספורת ר"ל של בן אלעשה שהיה צריך אומנות יתירה כלהו כמ"ש מ"א ס"ק י"ג ולכן אע"ג דאיכא שהות ביום אסור וראב"י אמר לעולם סמוך למנחה גדולה ואפי' סעודה קטנה ותספורת דידן וכן כלם ואפ"ה אסור כמ"ש הטעם פה בש"ע ויש בזה ד' שיטות בין הפוסקים דעה א' הוא דעת הרי"ף ורמב"ם וכוותייהו פסק הרב"י ופסקו כראב"י כיון שסידר הש"ס תירוצו לבסוף ולכן כ' דאפי' סעודה קטנה סמוך למ"ג אסור ואם התחילו אין מפסיקים דבי' איירי מתניתין אבל התחיל סמוך למנחה קטנה אפי' סעודה קטנה צריך להפסיק דנשאר סברת המקשן דפריך אי סמוך למ"ק אמאי קתני אי התחילו א"מ והאמר ריב"ל כו' והמקשן אכתי לא אסיק דמיירי בסעוד' גדולה ואפ"ה דייק מריב"ל דצריך להפסיק וכ"מ לשון ריב"ל ושאר ג' הדעות יתבארו אחת אל אחת. ואפשר דאם י"ל ב' כו' דכה"ג צ"ל שמא ישברו כלם ואעפ"כ כתבו מ"א בלשון אפשר די"ל דאפי' כה"ג אסו' משום לא פלוג וכן פסק באמת בספר א"ר לאסור בכל ענין משום ל"פ:

(ח) (ס"ק ח) סעודה כו' כ' מהרי"ו כו' מי שלא התפלל ערבית כו' ר"ל אע"ג דמתני' דשבת לא אסר בפירוש אלא סמיך למנח' אע"פ כן גם סמוך למעריב אסור. כדאמרי' פ"ק דברכות דף ד' ע"ב הא דאמרי רבנן דזמן ק"ש של ערבית עד חצות מודים לר"ג דזמנה עד שיענה ע"ה ואמרי עד חצות להרחיק אדם מהעבירה כדי שלא יבא אדם מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואחר כך אקרא ק"ש ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה אבל אדם בא מן השדה ונכנס לבה"כ אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה וקורא ק"ש ומתפלל ואוכל עכ"ל הגמרא הרי דאפילו בערבית אסרו האכילה וס"ל למהרי"ו דה"ה דיש לאסור המלאכה והלימוד דחד טעמא היא ומה שכתב בברייתא אם היה רגיל לקרות קורא יתבאר להבא: אבל בשחרית כיון שהצבור מתפללים כו' שכן הי' דרכם בשחרית היו מתפללים בצבור אבל לא במנחה ובמעריב לכן בשחרית כיון שדרכם להתפלל בבה"כ בצבור יעשה כהרגלו לילך לבית הכנסת ול"ח שמא יפשע:

ומה"ט נהגו לאכול אחר זמן מ"ק אע"ג דמדיי הש"ס אסור מ"מ כיון דעכשיו נוהגים להתפלל מנחה בצבור שרי דל"ל שמא יפשע:

אבל במקום שאין שם מנין ודרכם להתפלל יחידי אסור ללמוד בשחרית וכ"ש מנחה:

דעיניך רואות דלית' דהא סיים במקום שאין שם מנין משמע דבכל פעם מתפללים יחידי אפ"ה אוסר:

והא דאמרינן בברכות שלא יאמר כו' נכנס לבה"מ אם רגיל לקרות קורא כו' דמשמע דלימוד מותר והתם ע"כ מיירי שאינו מתפלל בציבור וכדמשמע לשון הברייתא וקורא ק"ש כו' דהא מהרי"ו מייתי מיניה ראיה לאסור המלאכה סמוך לערבית ובמקום שמתפללים בצבור הלא מתיר מהרי"ו אפי' לאכול. ולמה אסרה הברייתא לאכל קימעא כו' אע"כ דמהרי"ו ס"ל דמיירי במקום שאין מנין:

שלא יהיה יושב ובטל כו' מ"מ דייק מהרי"ו דבהגיע הזמן אפי' לימוד אסור דמסברא ס"ל דאכילה ומלאכה ולימוד שוין וכיון דאסרה ברייתא האכילה מחשש שמא יפשע א"כ מסברא יש לאסור גם מלאכה ולימוד ואפי' חצי שעה קודם כדמיירי הברייתא וניהו דלימוד התירו בבריי' שלא יהיה יושב ובטל אע"ג דאכיל' ומלאכ' אסורים. מ"מ שמעינן בהגיע זמן אפילו לימוד אסור דהא גם בלימוד א"ל שמא יפשע וכיון שהגיע זמן דליכא משום שלא יהיה יושב ובטל דהא יכול לקרות ק"ש ולחזור ללימודו א"כ ממילא גם הלימוד אסור:

דקי"ל כרש"י. זה הוסיף מ"א להביא סייעתא למהרי"ו דאהא דאמרינן פ"ק דברכות דף ה' ע"ב תניא אבא בנימין או' על ב' דברים הייתי מצטער (ר"ל שדחק עצמו לעשות כן) כו' ועל תפלתי שתהיה סמוך למטתי ר"ל כשעמד ממטתו בשחר לא עשה שום דבר עד שהתפלל ופירש"י דאפילו ללמוד אסור אם לא במקום שמתפללים בציבור דל"ל שמא יפשע והתוס' חולקים ומתירים הלימוד וקי"ל לעיל סי' ש"ט כרש"י:

(ט) (סק"ט) ואם כו' אפי' אחר מנחה גדולה ר"ל דלא תימא מ"ש בש"ע אפי' התחיל באיסור ר"ל תוך חצי שעה הסמוכה למנחה קמ"ל אפי' התחיל אחר שכבר הגיע זמן מ"ג אפ"ה אין מפסיקים דמתני' בשבת סתמא קתני ואם התחילו א"מ:

ואם התחילו סמוך למ"ק (ואפי' סעודה קטנה) מפסיקים כבר כתבתי לעיל טעמו בזה:

עיין בח"מ סי' ה' סעיף ד' בהג"הת רמ"א וסמ"ע שם דגם בדין קי"ל הכי דאפי' התחיל בגמר דין סמוך למ"ק מפסיקים אע"ג דזה דוק' לדעת הרב"י דפסק כהרי"ף ורמב"ם. ורמ"א כ' למט' בהג"ה דנוהגים כהטור בשם ר"י דסעודה קטנה סמוך למ"ק אפילו לכתחלה מותר וכ"ש גמר דין וכן ראיתי שנתעורר בזה שם בס' או"ת. ע"כ צ"ל דהא סיים כאן דלא סמכינן על הטור בשם ר"י כ"א בצירוף דקוראים לבה"כ וא"כ י"ל דשם בח"מ מיירי מצד הדין במקום שאין קוראין אבל במקום שקוראים באמת גם בדין שרי:

והא חתן כו' ע"ל סי' ע' סעיף ג':

אחת ועסי' ס"ג סעיף ב' ובמ"א שם כצ"ל:

(יא) (ס"ק י"א) להפסיק כו' וכ"מ ברש"י בסוכה דף ל"ח דתנן התם מי שבא בדרך ואין בידו לולב ליטול כשבא לביתו נוטלו על שלחנו. ופריך למימרא דמפסיק והתנן במנחה ואם התחילו אין מפסיקים ומה קשיא לולב דאורייתא ומנחה דרבנן ואמר דע"כ מתני' דלולב מיירי בי"ט שני שהוא חה"מ מדקתני מי שהיה בא בדרך ובי"ט שני גם לולב דרבנן ומתרץ רב ספרא מנחה מיירי בדאיכא שהות ומתני' דלולב מיירי בדליכא שהות וכתב רש"י וז"ל בד"ה הא דאיכא כו' ומתניתין דהכא בליכא שהות שתמשוך סעודתו עד שתחשך עכ"ל ומתני' דלולב קתני נוטלו על שלחנו לא נטלו שחרית יטול בין הערבים אלמא דרישא דקתני ונוטלו על שלחנו מיירי בשחרית ואפ"ה כיון שיודע שתמשוך סעודתו צריך להפסיק:

(יב) (ס"ק יב) משיטול כו' משיתיר אזורו כ"ה בג' דשבת דף ט':

(יג) (ס"ק יג) דס"ק מותר כו' הוא דעת ר"ת דפסק כתי' ראשון דהוא סתמא דהש"ס דמוקי למתני' סמוך למנחה גדולה ודוקא סעודה גדולה וה"ה אינך שהוזכרו במשנה דוקא בענין שכתב מ"א שממשיכים זמן מרובה:

ומ"מ הם מודים כו' מפסיקים אפילו ס"ק וכמש"ל לדעת הרי"ף דבזה נשאר סברת המקשן דקי"ל בהא כריב"ל דאפילו סעודה קטנה סמוך למ"ק צריך להפסיק:

(יד) (ס"ק יד) וי"א דאפי' כו' ולדידהו כו' זה דעת בעל המאור שכתב כיון דבמסכת ברכות פסקינן דלא כריב"ל דאוסר הטעימה ה"ה דלא קי"ל כוותיה במאי דס"ל דצריך להפסיק וא"כ ממילא מפרשינן המשנה כפשטא סמוך למנחה קטנה ואין חילוק בין סעודה גדולה לקטנה כסברת המקשן דלא אסיק לחלק וכיון דהמשנה מיירי סמוך למנחה קטנה ואפ"ה קתני אין מפסיקין דלא כריב"ל וא"כ ה"ה ס"ג אין מפסיקים וסמוך למנחה גדולה הכל שרי אפי' סעודה גדולה דהא מתניתין לא מיירי אלא סמוך למ"ק ובין ס"ג לס"ק אין חילוק לדידי' כנ"ל:

(טו) (ס"ק טו) סמוך למ"ק מצויין בטעות וקאי על י"א השני שהוא דעת הטור בשם ר"י והוא דעה רביעית דס"ל כר"ת דקיי"ל כתי' א' דהוא סתם ש"ס דמוקי למתני' בסעודה גדולה סמוך למ"ג ודין מנחה קטנה לא הוזכר במשנה אלא בדברי ריב"ל שאמר כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור כו' וס"ל להר"י דקי"ל לענין הפסקה כריב"ל אלא דריב"ל לא מיירי אלא בהתחיל אחר שהגיע זמן המנחה דכן משמע מלשונו שאמר כיון שהגיע זמן ת"ה כו' אבל סמוך למנחה קטנה מותר להתחיל סעודה קטנה והא דלא אוקי הש"ס המשנה סמוך למנחה קטנה ומתני' דקתני אין מפסיקים מיירי בהתחיל סמוך למנחה דמודה ריב"ל תי' הב"ח דס"ל להש"ס דמתני' סתמא קתני ואם התחילו א"מ משמע אפי' התחילו אחר שהגיע זמן תפלה ע"ש:

מיהו במרדכי כו' דאין איסור בסעודה גדולה סמוך למנחה קטנה כצ"ל:

לכ"ע אסור היינו אפילו לדעת המרדכי ולהמרדכי כה"ג מיירי מתני' ואי גם כה"ג מותר תיקשי למרדכי א"כ במאי מיירי מתני' דאסרה:

וכ"כ הב"ח. לדינא:

וגם הרשב"ב כצ"ל הוא רבנו שמואל בר' ברוך והוא המרדכי דלעיל שהביאו שם בשבת:

דלא כמ"ש הב"ח דמרדכי מתיר גם בזה אלא דאין לסמוך עליו כיון שהוא יחיד:

וכ"ה באגודה כו' קאי ע"ד רמ"א שכתב ונהגו להקל כשתי הסברות כדעת בעל המאור וכדעת הטור בשם ר"י והם תרי קולי דסתרי אהדדי דאי קי"ל כבעל המאור א"כ סעודה קטנה סמוך למנח' קטנה אסור ואי קיי"ל כהטור בשם ר"י ע"כ סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה אסור דבהכי מוקי למתני' אבל העולם שתופסים שני הקולות זה לא יתכן ונתן טעם על קולת סעודה קטנה סמוך למ"ק דסומכים על קריאת השמש לבה"כ ומ"מ סעודה גדולה סמוך למ"ג אף דלבעל המאור מותר כיון דהוא יחיד לא רצה רמ"א לסמוך עליו וס"ל דאפי' קריאת השמש לא מהני ועז"כ מ"א דכ"ה באגוד' ומ"מ בתחלת דין כו' דהוי דומיא דסעודה גדולה סומכים על קריאה לבית הכנסת (ואם כן כל שכן דגמר דין סמוך למ"ק סומכים על קריאת השמש) וע"כ צ"ל הא דאוסר רמ"א בח"מ סי' ה' מיירי מצד הדין ובמקום שאין השמש קורא לבה"כ וכמ"ש לעיל בס"ק ט' ע"ש:

ועוד דאמרי' בגמ' בשבת שם אמר אביי למ"ד תפלת ערבית חובה אפילו התיר אזורו מטרחינן ליה לחגרו ולהתפלל ערבית ופריך מ"ש ממנחה דודאי חובה ואפ"ה תנן אם התחילו אין מפסיקים ובאכילה הוי התחלה משיתיר אזורו וכדלעיל ס"ק י"ב ותירץ הש"ס בשעת המנחה לא שכיח שכרות ולכן הותר לו. אבל בלילה שכיח שכרות בסעודה לכן אפילו התיר חגורו צריך לחגור ולהתפלל ועוד תי' הש"ס תירוץ אחר הביא מ"א לקמן סי' רל"ה סעיף קטן זיי"ן:

(טז) (ס"ק ט"ז) והשעה כו' כ' ב"ש כו' עד אחר חצות ר"ל חצי שעה אתר חצות דהוי סמוך למנחה גדולה:

(יז) (ס"ק יז) כביצה כו' אע"ג דבסכה מקרי עראי ר"ל דקיי"ל לקמן דאוכלים ושותים עראי חוץ לסכה. ופת לא מקרי עראי אלא כביצה ולא יותר אבל שתיה אפי' הרבה מיקרי עראי ומותר חוץ לסכה:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.