כף החיים/אורח חיים/קכט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קכט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שונה הלכות
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] כמו ביוה"כ, ואפי' בזה"ז שמפישין ברחמים אפ"ה אין נ"כ אלא בנעילה ולא במנחה, וכ"פ בב"י בסי' זה ובש"ע סי' תרכ"ב סעי' ד' וכ"כ העו"ת אות א':

ב[עריכה]

ב) ואם איחר תפילת נעילה עד הלילה כתב מהרי"ל דנושאין כפיהם דהא איברים ופדרים מקרבן תמיד היו נשרפין בלילה, והביאו ד"מ בסי' תרכ"ג אות א' מ"א שם סק"ג, אבל הב"ש דף כ"ו כתב דאם נמשכת הנעילה עד צאת הכוכבים אינם יכולין לישא כפיהם דאין נ"כ בלילה וכתב דאפי' אם עלה ירד יעו"ש, והביאו מ"א שם, פר"ח בזה הסי' אות א' י"א בהגה"ט מיהו בתש' באר עשק סי' צ"ח כתב דאם בדיעבד נמשכה הנעילה עד הלילה הכהנים נושאין כפיהם וכ"כ בשם הרמ"ע מפאנו והביאו י"א בסי' תרכ"ג בהגב"י וש"ץ דיקמ"ב ע"ד יעו"ש וכ"כ המו"ק בסי' זה' וכ"כ הברכ"י בסי' תרב"ג אות ב' בשם שאלת יעבץ סי' נ"א דמה שיש נוהגין שמאריכין בנעילה ונ"כ בטלה יש להם למה שיסמוכו יעו"ש, והביאו הש"ץ שם, וע"כ כיון דיש פלוגתא בזה לכתחלה יש ליזהר להשלים תפלת נעילה עם שקיעת החמה וכמ"ש מרן ז"ל בסי' תרכ"ג ס"ב ובדיעבד אם נמשכה עד הלילה ורוצים לעשות נ"כ יש להם על מה שיסמוכו כנ"ז ואם ר"ל או"א ברכנו וכו' ליכא חששא מידי דאינו אלא לשון בקשה, ועיין מ"א שם ובדברינו לעיל סי' קכ"ח אות רנ"ה:

ג[עריכה]

ג) שם, שמא יהיה הכהן שכור וכו'. ושכור אסור בנ"כ וכדלעיל סי' קכ"ח סעי' ל"ח, אבל במוסף לא גזרו, וכתב הרא"ש משום שאסור לאכול קודם מוסף וע"כ ליכא למיחש לשכרות, ואע"ג דהמחבר פסק לקמן בסי' רפ"ו סעי' ג' דמותר לטעום קודם תפלת מוסף הייני דוקא טעימא בעלמא אבל לא סעודת קבע וכיון דאסור בסעודת קבע ליכא למיחש לשכרות, עו"ת אות ב' ומשמע מזה דדוקא לטעימא בעלמא לא חיישינן לשכרות אבל לסעודת קבע חיישינן, וע"כ כהן דחלש לביה ואינו יכול לישא כפיו אי לא טעים מידי אין מותר לו לאכול כ"א טעימא בעלמא אפי' בשאר הימים אבל סעודת קבע אסור דחיישינן לשכרות ואפשר דגזירה נמי איכא, ועיין בדברינו לעיל סי' קכ"ח אות רכ"ט:

ד[עריכה]

ד) שם, אבל בתענית שאין בו נעילה וכו'. וכ"פ מרן ז"ל לקמן בש"ע סי' תקס"ו סעי' ח' דכל תענית צבור יש בו נ"כ במנחה חוץ מיוה"כ והוא מש"ס תענית דף כ"ו ע"ב והטעם כתוב שם כמ"ש כאן בש"ע דכיון דבסמוך שקיעת החמה קא פרשי כתפלת נעילה דמיא, ואע"ג דלפי דברי האר"י ז"ל נראה דלא יש הפרש בתפילת המנחה דתענית לשאר הימים מ"מ כיון דדבר זה נזכר בגמרא אין לזוז ממנו דודאי דחכמי הגמרא הם יודעים הסודות ואנחנו לא נדע כי מי הוא זה ואיזה הוא אשר יוכל לימר נגד מה שנזכר בהדיא בגמרא ובפרט דגם בדברי המקו' לא נזכר בהדיא שאין לעשות נ"כ במנחה דתענית. ועוד דאפי' את"ל דלא יש טעם בסוד במנחה דתענית משאר הימים מ"מ הא ק"ל דאם עושה ב"כ כ"פ ביום ליכא בל תוסיף כמ"ש לעיל סי' קכ"ח אות ק"ס וא"כ כל המפקפק בזה אינו אלא מן המתמיהים ועיין בדברינו לעיל סי' כ"ה אות ע"ה ודו"ק:

ה[עריכה]

ה) שם, אבל בתענית שאין בו נעילה וכו'. ואם יש כהן בבהכ"נ במנחה שהיה לו שום אונס שלא התענה לא יעלה לדוכן עם הכהנים המתענים. פר"ח אות א' ש"ץ דף קמ"ב ע"ג ודף קס"ב ע"ב מחב"ר בק"א אות ח' בי"מ בדיני נ"כ או' ד' וגם אם הכהן הזה קבל עליו תענית שעות מחצות עד הלילה ואף דבזמן מנחה הוא בתענית שעות לא ישא כפיו. מזבח אדמה בסי' זה, מחב"ר שם או' ב' בי"מ שם וצריך לצאת חוץ קודם לרצה כדי שלא יאמרו שהוא פגום וכמ"ש לעיל בסי' קכ"ח או' כ"כ יעו"ש

ו[עריכה]

ו) שם אבל בתענית שאין בו נעילה וכו'. כתב מהר"א הלוי בס' גו"ר כלל א' סי' ל"ד כשם שיש נ"כ בתענית צבור במנחה הכי נמי בתענית יחיד כמו בז' באדר שמתענים ומתקבצים יחד ומרבים בסליחות ותחנונים אבל מהר"י שבאבו ז"ל שם בגי"ר סי' ל"ג חלק עליו בזה והעלה דבתענית יחיד אין נ"כ אלא שמסיק דמ"מ נראה שאם עלה לדוכן לא ירד דומיא דמנחת יוה"כ יעו"ש, וכן הסכים יי"א בהגה"ט יעו"ש, והב"ד הש"ץ דף קמ"ב ע"ג, בי"מ או' ג',

ז[עריכה]

ז) שם. הואיל ותפלת המנחה סמוך לשקיעת החמה וכו'. ובענין זמן התחלת תפלת מנחה ביום התענית שעושין בה נ"כ נראה שהוא באחד עשר ושליש מן היום דהיינו ארבעים דקים קודם קריאת המג'רב שהוא בשנים עשר שעות מן היום, שהוא אחר שקיעת החמה שאין נראית על הארץ עשרה דקים לפי מנהג עיר קודשינו בירושת"ו שעושיו זמן שקיעת החמה בשנים עשר שעות של היום פחות עשרה דקים, והוא ממשמעות לשון הגמרא שהבאנו לעיל אות ד' שאמרה דכיון דבסמוך שקיעת החמה קא פרשי כתפלת נעילה דמיא, משמע דכל שעושין הנ"כ סמוך לשקיעה כתפילת נעילה דמיא, וסמוך היינו כמו רביע שעה קודם נקרא ג"כ סמוך וכמו רביע שעה ג"כ צריך לתפלת לחש וחזרה לאדם בינוני עד שיגיעו לנ"כ הרי זה חצי שעה קודם השקיעה ועשרה דקים יש משקיעת החמה עד שתהיה השעה בשנים עשר הרי ארבעים דקים קודם השנים עשר יהיה זמן התחלת תפלת מנחה ביום התענית, ועיד עיין בב"ח סי' תרכ"ג שכתב דסמיך לשקיעת החמה היינו חצי שעה קודם שקיעתה כפי' סמוך למנחה דהוי נמי חצי שעה קודם וזהו כשהחמה בראש האילנות שהוא זמן התחלת תפלת נעילה לרב יעו"ש וכ"כ הט"ז שם סק"ח, וכתב דגם דעת הש"ע כן יעו"ש נמצא דזמן תפלת נעילה להב"ח הוא חצי שעה קודם שקיעת החמה ועשרה דקים יש משקיעת החמה עד שתהיה השעה בשנים עשר הרי ארבעים דקים קודם השנים עשר יהיה זמן התחלת תפלת נעילה וא"כ ה"ה לתפלת מנחם ביום התענית. ואע"ג דיש מחמירין ואומרים דזמן התחלת תפלת נעילה עשרים דקים קודם השנים עשר כמ"ש הרו"ח סי' תרכ"ג אות ב' נראה דהכא בתפלת מנחה דתענית דאינו אלא משום גזרה ושלא תתחלף במנחה של שאר הימים א"צ להחמיר יותר מזה ואותם שעושים קודם שיעור הנז' אין למחות בידם כי יש להם על מה יסמוכו עיין ב"י שם ומש"ז אות א' ודו"ק, ועוד עיין בן א"ח פ' תצוה אות כ"ג:

ח[עריכה]

ח) שם בהגהה, והמנהג שלנו וכו'. ר"ל שאין נוהגין בנ"כ רק במוסף של יו"ט כמ"ש בסי' קכ"ח סעי' מ"ד, וכן הוא בהדיא לקמן בסי' תקס"ו סעי' ח' בהגה יעו"ש, וכ"כ א"ר אות א' והקשה על הלבוש שכתב דאין נוהגין משום דלא פלוג יעו"ש, וכ"כ מאמ"ר אות א':

ט[עריכה]

ט) [סעיף ב'] כהן שעבר ועלה וכו'. נראה דדוקא באין שם כהן אלא הוא ועבר ועלה זהו שנושא כפיו במנחת יוה"כ אבל ביש שם כהנים אחרים ולא עלה כ"א אחד מהם זהו ירד דכיון דאיכא עוד אחרים שלא עלו ליכא למיחש שיאמרו על כולם שהם פסולים אלא ידעו שאין הזמן ראוי לנ"כ, וכן מ"ש רמ"א ז"ל בהגה ולכן אומרים וכו' הואיל ואם עלה וכו' היינו אם היה אחד לבדו ועלה:

י[עריכה]

י) וכן אם היו כהנים רבים ועלו כולם ירדו דליכא חשדא ברבים שיאמרו כולם פסולים, תו"ח אות ג':

יא[עריכה]

יא) שם בהגה, ולכן אומרים במנחה ביוה"כ או"א וכו'. ומיהו הב"ח כתב כיון דבמנחה אינו ראוי לנ"כ אין לומר בו ברכנו בברכה המשולשת ומה שנוהגים לומר גם במנחה דיוה"כ ברכנו אינו נראה מנהג נכון דה"ל כתרתי דסתרי הדדי עכ"ד, והביאו העו"ת אות ג' ועיין א"ר אות ב' מ"ש על דברי הלבוש ומ"א סק"א יעו"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון