כף החיים/אורח חיים/קטז

כף החיים ‏ אורח חיים קטז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] רפאנו ה' ונרפא וכו'. ולא יאמר רפאינו ה' אלהינו ונרפא אלא רפאינו ה' ונרפא כי פסוק הוא בירמיה רפאינו ה' וארפא וכו' רק ששינו מיחיד לרבים, רש"ל בתשו' סי' ס"ד, והביאו כנה"ג בהגה"ט מ"א סק"א, עט"ז אות א' ש"ץ דקכ"ח ע"ב, וכ"כ בשער הכיו' דרוש ו' דעמידה וכתב שר"ת שלהם רי"ו ונתן טעם בסוד יעו"ש, וכ"כ היפ"ל אות א' יעו"ש, וצ"ל רופא חולי ציר"י תחת הלמ"ד, עט"ז שם, א"ר אות א' ש"ץ שם, שע"ת אות א' ואין לומר כי אל מלך רופא אלא כי אל רופא, א"ר שם. וכ"כ הש"ץ שם:

ב

ב) כתב מהר"י אלגאזי בס' נאות יעקב בקו' מענה לשון דל"ז ע"ב, דשגו בחזרה האומרים בברכת רפאנו והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואי נפשינו דברכה זו ברפואת תחלואי הגוף הוקבעה ולא על רפואה דסליחה ומוכח לה ממגילה דף י"ז יעו"ש, והביאו הברכ"י אות ג' וכתב עליו אבל כמה מגדולי ישראל מרגלא בפומייהו לומר כן ואין ראיה מהש"ס יעו"ש, ש"ץ שם, שע"ת שם, וכ"נ דעת הפתה"ד אות ד' והרו"ח, ונ"ל דמי שאינו רוצה להוסיף בנוסח הברכה כשאומר והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו וכו' יכוין על חולי הנפש ועל חולי הגוף:

ג

ג) וכתב הש"ץ שם ע"א, כשירצה להוסיף בברכה זו על הרפואה יאמר יה"ר מלפניך ה' או"א שתרפאינו רפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף כדי שאהיה חזק בבריאות גוף ונשמה לקיום תורתך הקדושה בא"י רופה חולי וכו' עכ"ל וכשרוצה להתפלל על שום חולה יאמר בתפלה רפא נא פב"פ, רפואה שלימה בתוך שאר חולי עמך ישראל, והמתפלל לפניו א"צ להזכיר לשמו מ"א סי' קי"ט סק"א א"ר בזה הסי' או' א' א"א בזהה סי' ואם טוב להתפלל ברפאינו או בש"ת יתבאר לקמן בס"ד בסי' קי"ט או' א':

ד

ד) שם אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר, כ"כ הטור הטעם בשם הרמ"ה אבל בשם ה"ר יונה כתב דדוקא כשקורא כל המזמור או כל הענין כסדר אז אין לשנות אבל כשמתפלל ואומר פסוקים הנה והנה יכול לשנות מיחיד לרבים ומרבים ליחיד ולזה כתב מור"ם ז"ל בהג"ה ומ"מ אם אומר מזמור שלם אסור לשנות וכו' לחוש לסברת ה"ר יונה, וכתב העו"ת או' ב' דאנן נקטינן כשתי חומרות ואוסרין כשאין אומר דרך תפלה אפי' פסוק אחד וה"ה כשאומר דרך תפלה לשנות מזמור שלם אסור, וכ"כ א"ר או' ג' וכתב ודלא כט"ז וכ"כ המאמ"ר או' ב' ועיין באו' שאח"ז:

ה

ה) שם בהגה, אסור לשנות מלשון יחיד לרבים וכו'. מפשט ל' רמ"א ז"ל משמע דכל שקורא מזמור שלם אסור לשנות אפילו פסוק א' מיחיד לרבים או להיפך וא"צ לשנות כל המזמור לשיהיה אסור וכ"מ מדברי הרא"ש והטור ז"ל, אמנם מדברי העו"ת ז"ל משמע דאין איסור אלא במשנה כל המזמור וכ"מ מדברי הלבוש ז"ל, מאמ"ר אות ג':

ו

ו) שם בהגה, אסור לשנות מלשון יחיד לרבים וכו'. יש שנהגו לומר מזמור יענך אצל היושבת על המשבר ומשנים המזמור לנכח נקבה וכך הדפיסו בסוף תהלים דפוס אמשטרדם והמו"ק מחי לה אמוחא ויש לבטל מנהגם ועשו"ב, והביאו המחבר או' ב' וחזר ושנה פרקו בס' יוסף אומץ דנ"א ע"ב לאסור איסר ע"פ הדין ועד"ה כי הכל צרופים ורזין עילאין והמשנה ח"ו פוגם יעו"ש והב"ד הפתה"ד או' א':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---