כף החיים/אורח חיים/צד

כף החיים ‏ אורח חיים צד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] בקומו להתפלל אם היה עומד בחוץ לארץ וכו'. והכי איתא בפ' תפה"ש דף ל' ע"א, ת"ר סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים שנאמר והתפללו אל ה', היה עומד בחי"ל יכוין את לבו (התו' כתבו דל"ג את לבו ועיין ב"ח) כנגד א"י שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם, היה עומד בא"י יכוין את לבו כנגד ירושלים שנאמר והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת. היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד ביה"מ שנאמר והתפללו אל הבית הזה, היה עומד בביה"מ יכוין את לבו כנגד בית קה"ק שנאמר והתפללו אל המקום הזה, היה עומד בבית קה"ק יכוין את לבו כנגד בית הכפורת. היה עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כאילו לפני הכפורת. נמצא עומד במזרת מחזיר פניו למערב, במערב מחזיר פניו למזרח' בדרום מחזיר פניו לצפון, בצפון מחזיר פניו לדרום, נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד, א"ר אבין ואיתימא רבינא מאי קראה כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו ע"כ. וכתבו התו' דהכי ק"ל וכן מסקינן ב"ב דף כ"ה ע"ב, וכ"כ הטור וב"י, וכתב רבינו יונה בפ' תפה"ש היה עומד בחו"ל יכוין את לבו כנגד א"י לא תימא כנגד א"י בלבד אלא כנגד א"י וכנגד ירושלים וכנגד המקדש וכנגד בית קה"ק, וכשעומד בירושלים א"צ לכוין כנגד ירושלים שהרי כבר עומד בתוכה אבל יש לו לכוין כנגד ביה"מ וכנגד בית קה"ק עכ"ד, והביאו מרן ז"ל בב"י וכך הם דבריו כאן בש"ע, וטעמא דכולהו משום ששם שער השמים שכל התפלות עולות דרך שם כמ"ש הרב ח"א כלל כ"ב או' יו"ד, ועיין בספרי ס' ואתחנן בפ' עלה ראש הפסגה שדרשו מכאן אמרו העומדים בחו"ל וכו' וכולא שמעתתא הלזו דברייתא דפ' תפה"ש יעו"ש, וכתב הרב ספרי דבי רב דאומרם מכאן אמרו היינו דלכאורה לא ידענו הטעם מה יתן ומה יוסיף הפיכת פנים לצד א"י כיון שהוא עומד חוצה לה, אבל מעלה ראש הפסגה למדנו הטעם, דכי היכי דמרע"ה אע"ג דהיה בחו"ל אהנייא ליה ראייתו מרחוק להוריד השפע והברכה בא"י ה"נ העומדים בחו"ל כשמתפללים צריכים להפוך פניהם כנגד א"י שאין השפע יורד מה"ש אלא בא"י ומשם יכול להתפשט התמצית בחוץ כמ"ש ארץ אשר ה' אלהיך דורש אתה וכו' וארז"ל ע"י הדרישה דורש שאר ארצות עמה ואעפ"י שזה המתפלל אינו רואה בעיניו א"י מ"מ ע"י כוונת לבבו והפיכת פניו כנגדה תיהני ליה במקצת יעו"ש, והרב מנחת אהרן ז"ל כלל ט"ו או' א' כתב דכיון דמחשבה פוסלת חוץ לזמנו וחוץ למקומו תיקנו להפוך פניו לשיהיה לי לסי' ויקיים שויתי ה' לנגדי תמיד יעו"ש, פתה"ד או' א':

ב

ב) שם, אם היה עומד בחו"ל יחזיר פניו כנגד א"י ויכוין גם לירושלים וכו'. משמע דהחזרת פנים תהיה רק כנגד א"י ולירושלים וכו' די בכונה בלבד אעפ"י שאין פניו כנגדם וכ"כ הפרישה או' א' אבל בכלבו משמע דגם העומד בחו"ל צריך להיות פניו נגד המקדש שכתב וז"ל וצריך המתפלל לכוין פניו נוכח המקדש, כיצד היה בחו"ל מכוין פניו נגד ירושלים, היה עומד בירושלים מכוין פניו נוכח המקדש ולבית קה"ק עכ"ל משמע דכל המתפלל באיזה מקום שיהיה צ"ל פניו למקדש ומ"ש היה בחו"ל מכוין פניו נגד ירושלים היינו ירושלים וביה"מ ומה שלא פי' סמך על תחלת דבריו שכתב וצריך המתפלל וכו' ומ"ש שם בגמרא היה עומד בחי"ל יכוין את לבו כנגד א"י וכו' היינו פניו וגם לבו, וא"י לא דוקא אלא כנגד א"י וירושלים וכו' כמש"ל באו' הקודם בשם רבינו יונה יעו"ש, וכ"כ א"ר או' א' דבלבוש וכלבו משמע דס"ל שני גירסאות בש"ס שיכוין לבו ויעמוד פניו נגדם יעו"ש, וכ"מ מדברי ח"א כלל כ"ב או' יו"ד:

ג

ג) שם, ויכוין גם למקדש ונחשב בזה כאילו אנו עומדים בו ומתפללים וכמ"ש רבינו הטור ז"ל לקמן בסי' שאח"ז יפ"ל אות ג':

ד

ד) שם, היה עומד בירושלם וכו'. אם אנסוהו עכו"ם והכניסוהו לבית המקדש לעשות מלאכה והגיע זמן תפלה והיא עומד בין כותל המערבי ובין קה"ק יהפוך פניו אל קה"ק ככל שאר המתפללים ואף שאחוריו של כותל המערבי לית לן בה, הרדב"ז בתשו' סי' תרע"ח, י"א במ"ב בהגה"ט, ברכ"י אות א' ומ"ש הברכ"י אות ב' בשם תשו' פאר הדור להרמב"ם ז"ל כבר כתבנו בזה לעיל סי' צ' אות מ"א קחנו משם:

ה

ה) שם, היה עומד אחורי הכפורת וכו'. פי' במערבו של ביה"מ, מ"א סק"א דהיינו בכותל מערבי מבחוץ, יפ"ל אות ד' אבל בביה"מ אסור לעמוד בזמן הזה שכולם טמאי מתים שאין לנו אפר הפרה, ר"ז אות א' ועיין הרמב"ם ה' ביאת מקדש פ"ג ועכשיו שבית המקדש חרב ואין אנו יודעין באיזה מקום היה החיל ובאיזו מקום היתה עזרה בכל מקום מביה"מ אסור ליכנס ואפי' הוא טהור משאר טומאות ואין עליו כ"א טמאת מת בלבד, ועיין במשנה פ' בני העיר מגילה כ"ח ע"א ובמדרש שמות רבה פ"ב:

ו

ו) [סעיף ב'] אם מתפלל לרוח משאר רוחות יצדד פניו וכו'. הא דכתב יצדד פניו ולא כתב שיחזיר פניו לגמרי לצד א"י כתב המ"א סק"ב דמיירי במקום שמנהגם כך או שיושב על החמור, וכ"כ ר"ז אות ב' מיהו המאמר אות ב' פי' דמיירי במי שמתפלל לרוח צפון או לדרום כדי לקיים אמרם הרוצה להעשיר יצפין והרוצה להחכים ידרים ע"ז קמזהר שיצדד פניו לא"י וכו' יעו"ש, אבל הא"א אות ב' הקשה ע"ז דא"כ למה כתב זה הרב בהגהה והלא כ"כ המחבר יעו"ש, וכן הנו"ש אות א' לא ערב לו תירוץ המאמ"ר הנז' וכתב לתרץ תירוץ אחר דכאן מיירי ביש לו איזה סיבה שאינו יכול להתפלל לצד א"י לגמרי כגון אם כבר עמדו לתפלה הצבור ולא מצא מקום פנוי שיכול להתפלל לצד א"י וכיוצא בזה מש"ה קא מזהר מרן ז"ל שעכ"פ יצדד לצד א"י שדבר זה בנקל יכול לעשותו אבל בלא סיבה יש לו לעמוד לצד א"י ואם רוצה להצפין או ידרים יצדד פניו לצפון או לדרום עכ"ד:

ז

ז) שם יצדד פניו וכו'. כתב הט"ז הק"א שזה התיקון לא מהני אלא במתפלל צפון או דרום אבל מי ששכח והתפלל למערב נראה דלא יהפוך פניו לצד דא"כ יהיה פניו נגד צפון או דרום, ומ"מ נראה דא"צ להפסיק ולעקור רגליו כדי להתפלל למזרח דהרי אמרינן בפ' לא יחפור דאיכא מאן דס"ל דשכינה בכל מקום ובדיעבד יש לסמוך ע"ז ואין שייך כאן לומר כדו בר קיימת וכו' כיון שאין אחרים מתפללים באותה שעה למזרח עכ"ד, והב"ד הסו"ב או' ב' ר"ז או' ג' ח"א כלל כ"ב או' יו"ד, מיהו הא"ר או' ב' כתב דטוב שיהפוך פניו לדרום דזה נמי נגד א"י, והרב בעל יד אליהו סי' א' כתב דצריך להפסיק ולילך להתפלל לצד מזרח והסכים עמו גדול א' אלא שגדול א' הסכים לדברי הט"ז יעוש"ב, והביאו י"א בהגב"י, ש"ץ דק"ט ע"ב, אבל הרב מאמ"ר או' ב' כתב דדינו של הט"ז אינו מוכרע דשפיר י"ל דכל שאפשר לתקן מתקנינן וצריך שיהפוך עצמו ויעקור רגליו קצת וכתב ועיין לקמן סי' ק"ד בדין הליכה בעודו מתפלל דמשמע דכל שהוא לצורך שרי לעקור רגליו וכ"ש בנידון דידן שכמעט אינו זז ממקומו עכ"ד. ועיין בתיקונים תיקון כ"א שכתב וז"ל ובגין דא אסור לצלאה למערב דאיהו אחור. בגין דתמן אלהים אחרים וכו' יעו"ש, והביאו הרו"ח עי"ש, ומה שמתפללים לצד מערב אותם היושבים במזרח א"י מפני שיש כנגדם מקדש ובית קה"ק ששם השראת שכינה עד עכשיו כמ"ש בזוה"ק פ' שמות דף ה' ע"ב דלעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי של ביה"מ יעו"ש, וכ"כ במדרש שמות רבה פ"ב יעו"ש, אבל היושבים במערב א"י אסור להתפלל לצד מערב כמ"ש בתיקונים ואם אירע ששכח והתפלל לצד מערב צריך להחזיר פניו למזרח ואין בזה הפסק כיון שהוא לצורך וכמ"ש בסי' ק"ד רק אם בצפון או בדרום יש לשם צד א"י יחזיר פניו לשם וא"צ להחזיר למזרח דוקא וכמ"ש א"ר ז"ל, ואם לא נזכר עד שהשלים תפילתו נראה דא"צ לחזור וכמ"ש הרמב"ם רפ"ה מה"ת:

ח

ח) שם הגהה, ואנו שמחזירין פנינו למזרח וכו'. לפי שצריך להתפלל למזרח נהגו לקבוע היכל שס"ת בתוכו בכותל מזרחי, ומיהו אפי' קבעו ההיכל בכותל אחר צריך למתפלל להחזיר פניו למזרח, הר"ש חקאן הלוי ז"ל בתשו' כ"י, כנה"ג בהגה"ט, עו"ת או' ג' מ"א סק"ג, א"ר אות ב' סי"ב אות א' ר"ז אות ב' ש"ץ דק"ט ע"ב:

ח) ואם מתפלל בבית נכרים וגלולים עומדים במזרח אסור להתפלל לאיתו צד אלא לצד אחר אף שאינו מזרח, ח"א כלל כ"ב אות יו"ד, קיצור ש"ע סי' י"ח סוף או' יו"ד, ועיין לקמן אות ל"ו ולעיל סי' ץ' סעי' כ"ג:

ט

ט) בה"כ שהעמידו בו את ארון הקודש לצד דרום של העולם וכולם מתפללים נגד הארון הקודש שהוא לצד דרום יכול להתפלל לצד מזרח אף שכל הקהל מתפללים נגד דרום ואין כאן משום יוהרא ולא משום איבה, יד אליהו סי' א' וגדול אחד שם חלק עליו וכתב דלאו שפיר עביד אם מתפלל עם הצבור ויהפוך לצד אחר רק יתפלל לצד שהצבור מתפללים יעו"ש, והביאו י"א בהגב"י, ש"ץ שם, עמה"ש על קיצור הש"ע סי' י"ח אות ט"ז, חס"ל אות ד' וכתב שם החס"ל וז"ל הביטה וראה כמה שגו אותם העושים הארון לצד אחר משאר רוחות משום נוי בהכ"נ ואין זה נוי אלא גנאי להכנס בתגר זה והרוצה להתנאות במצוה יעשה הארון וכותל מזרחי נגד קרן מזרתית דרומית של העולם אם יוכל וזהו נויו וזהו כבודו של מקום ולא למראה עיני אדם ישפוט, וירצה לפני ה' ע"פ תה"ק זה כל האדם עכ"ד:

י

י) שם בהגהה, אין עושין מקום הארון וצד התפלה נגד זריחת השמש ממש וכו'. כתב הלבוש וז"ל ודע שכל הארצות האלו אשר אנו מפוזרין בהן כולם הם כנגד מערבית צפונית של א"י ואינם מכוונים במערבה של א"י ממש ואריכות הימים והלילות יוכיחו זה למי שיודע מעט בצורת הכידור לפיכך נ"ל שטוב ונכון הוא כשעושין בהכ"נ שיזהרו שיעשו הכותל המזרחי שעושין שם הארון ומתפללין כנגדו שתהא נוטה קצת לצד מזרחית דרומית ואז נעמוד מכוון כנגד א"י וירושלם וביה"מ וקה"ק וגם לא נחקה המינים שיאמרו אנו מתפללין כנגד השמש כמותם אלא שזה צ"ע באיזה אופן נעמידנה באלו הארצות וכו' עי"ש שהאריך בזה והביאו ט"ז סק"ב עט"ז אות א' עו"ת אות א' סו"ב אות א' א"ר אות ג' ר"ז אות ב' פרמ"ג א"א אות ד' וכתב שם הפרמ"ג דכל מדינה לפי תחנותה יעמידו הבהכ"נ לפי דרכם, והביאו פת"ע סוף אות ב':

יא

יא) שם בהגה, אין עושין מקים הארון וכו'. וכתב בס"ח סי' תש"ס דצריך לישב הצדיק בימין הארון אבל בעבור שלום לא יהא שום צדיק מקפיד אנה ישב כי לא מקומו של אדם מכבדו וכו' יעו"ש, והביאו א"ר שם, פרמ"ג במש"ז אות ב:

יב

יב) שם בהגה. ומי שרוצה לקיים אמרם הרוצה להעשיר וכו'. בגמרא בתרא דף כ"ה ע"ב, וזהו דברי רבי יצחק אבל ריב"ל אמר לעולם ידרים שמתוך שמתחכם מתעשר שנאמר אורך ימים בימינה וכו' וכתב הט"ז סק"ג דיכול לעשות ג"כ איפכא דהיינו שיתפלל למזרח ויצדד פניו לצפון או לדרום וזה נזכר בפרש"י שמביא ב"י ונראה יותר נכון לעשות כן כ"א יתפלל לצפון או דרום יהיה נראה כמו שחלוק מהצבור קצת משא"כ בדרך שזכרתי עכ"ל, וכ"כ מ"א סק"ה, ר"ז או ג' ש"ץ דק"ט ע"ב, אבל הפרישה או' ד' כתב דעמידתו לצפון או לדרום ויצדד למזרח עדיף דבזה יקיים נמי מ"ש והיו עיני ולבי שם דתלוי בעיניו ולבו שיהיה שם ולא בהעמדת רגליו יעו"ש, והביאו א"ר או' ד' פרמ"ג א"א או' ה' וכתב שם הפרמ"ג דאנו שעושין כפי דברי הלבוש בין כך ובין כך א"ש, והיינו אם רוצה להדרים א"ש במ"ש הלביש אבל אם רוצה להצפין לא א"ש במ"ש הלבוש שצריך חזרת פנים ועיין לעיל או' יו"ד ודו"ק:

יג

יג) שם בהגה, ומי שרוצה לקיים אומרם הריצה להעשיר וכו'. היינו דוקא באם יושב בצד דרום הארון הקודש אז יכול להצפין וכן באם יושב בצד צפון יכול להדרים אבל לא להיפך משום שאז יהיה נראה כהיפך עורף ולא פנים כלפי הארון הקודש, עט"ז או' א' בשם מטה משה, רק אז הופך פניו למזרח בלבד ודי לו בשחייה ששוחה בנטייה קצת, עט"ז שם בשם ל"ח פ' תה"ש או' ס"ח:

יד

יד) [סעיף ג'] מי שאינו יכול לכוין וכו'. עיין מש"ל ריש או' א' וסוף או' ז':

טו

טו) [סעיף ד'] היה רוכב על החמור א"צ לירד ולהתפלל אפי' אם יש לו וכו'. מפני שאם יאחר דרכו לא תהא דעתו מיושבת עליו ולא יוכל לכוין בתפלתו, לבוש, ומשמע הא אם קדם הוא את השיירא ועבר אותה וצריך להמתין להם אם יש לו מי שיאחז בהמתו ירד שהרי אינו קשה בעיניו עיכוב הדרך דבין כך ובין כך צריך הוא להמתין, וכ"כ המ"א סק"ו וכתב וכ"ש כשמהלך ברגליו, וכ"כ א"ר או' ה' ר"ז או' ה' חס"ל או' ה' שת"ז או' י"א, וזהו לפי מ"ש ב"י בשם רש"י והרא"ש אבל בשם רביני יונה כתב הטעם מפני שבירידה ובעליה תתבלבל מתשבתו ולא יוכל לכוין, וכתב עליו ב"י ולפי טעם זה אעפ"י שהוא צריך להתעכב ולהמתין השיירא לא ירד עכ"ד, וכתב א"ר שם דמש"ע אין הכרע אבל הפרמ"ג בא"א או' ו' כתב דמש"ע משמע דלא ס"ל כהר"י וכ"כ היפ"ל או' ה' יעו"ש, ולי נראה דגם להר"י שכתב הטעם מפני שבעלייה וירידה תתבלבל דעתו וכו' היינו דוקא אם יש חשש שקודם שיגמור תפלתו יגיעו השיירא אצלו וצריך לרכוב כדי לילך עמהם אבל אם יודע בודאי שלא יבואו אצלו כ"א אחר שיגמור תפלתו גם להר"י ירד ויתפלל דכיון שלא יש ירידה ועליה בתוך התפלה וגם מתאמת אצלו שלא יבא השיירא בתוך התפלה לא תתבלבל דעתו, ונראה שזהו כוונת מרן ז"ל שכתב והכל לפי הדרך וכו' ודו"ק, וכל זה ברכוב אבל במהלך ברגליו וקדם השיירא יעמוד ויתפלל דבזה לא יש בלבול דאף אם יבואו בתוך התפלה ילך עמהם כיון דלא יש עלייה וירידה:

טז

טז) שם, אלא מתפלל דרך הילוכו וכו'. ואם יכול יחזיר פניו ואם אין יכול יכוין לבו כנגד בית קה"ק, ב"י בשם הרוקח, ר"ז שם, פתה"ד אות ד' וכתב שכן הוא דעת מרן ז"ל יעו"ש:

יז

טוב) שם. וכן אם היה בספינה וכו'. אם יכול לעמוד עומד, ואע"ג כשהקרון או הספינה מהלכת הו"ל כמהלך בעצמו כמ"ש רכוב כמהלך דמי י"ל דכאן לענין תפלה לא הצריכו להתפלל מעומד אלא כדי שתהיה אימת שכינה עליו ובזה סגי גם עומד בקרון וספינה אף שלא מיקרי עומד מצד תנועת הקרון והספינה, ט"ז סק"ד יעו"ש, א"ר אות ז' ועיין מש"ז אות ד':

יח

חי) שם, מתפלל דרך הילוכו וכו'. כתב הרשב"א דלא שנא בין בעי למיזל באורחא רחיקתא ובין בעי למיזל אפי' קליל ואפי' בתוך התחום כדמשמע מההיא דתניא בסמוך השכים לצאת לדרך מביאין לו שופר ותוקע וכו' אלא דההיא איכא לדחויי במהלך חוץ לתחים וע"י בורגנין עכ"ד, והביאו ב"י, ועיין מאמ"ר אות ה' שלא הביא כ"א דברי הרשב"א הראשונים ולא זכר מ"ש לבסוף דאיכא לדחויי וכן הדב"מ הביא דברי הרשב"א ז"ל הראשונים ולא השגיח על מ"ש לבסוף יעו"ש ועיין מ"ש ע"ד הנו"ש או' ג' וסיים וז"ל ונראה בדור דלדעת מרן ז"ל יש לחלק בין הדרכים אם הוא רחוק או קרוב ממ"ש והכל לפי הדרך וכו' דמשמע דיש לחלק, וטעמו מאחר דהרשב"א גופיה דחה הראיה ממילא משמע כדאמרן וכן עיקר עכ"ל, ולא ידענא מהיכא יצא לו זה הבירור מדברי מרן ז"ל שהרי כתב מרן ז"ל והכל לפי הדרך וכו' ולפי יראתו וכו' ופעמים אפי' אם הוא בתוך התחים מתיירא כידוע שאין המקומות שוים אלא הנראה מדברי מדן ז"ל דאפי' אם הוא בתוך התחום אם מתיירא לעמוד מתפלל בדרך הילוכו ודו"ק:

יט

יט) שם, ויש מחמירין לעמוד באבות וראוי לחוש לדבריהם וכו'. בב"י כתב כן להלכה וכן הסכים הב"ח יעו"ש:

כ

ך) שם, ויש מחמירין לעמוד באבות וכו'. אכולהו קאי דבין ברוכב על החמור ובין היה בספינה או ע"ג קרון ובין היה הולך ברגליו צריך שיעמוד מפני שבאבות צריך כוונה ואם לא כיון צריך לחזור ולהתפלל, ב"ח, והביאו מאמ"ר או' ו' יעו"ש, ועיין לקמן ריש סי' ק"א, ואבות היינו ברכה ראשונה לבד פרמ"ג א"א או' ז':

כא

כא) שם, לעמוד באבות וכו'. פי' שלא ילך או ירכב אבל כשיושב על הבהמה והבהמה ג"כ עומדת שרי, מ"א סק"ז, א"ר או' ו' ה"ב או' ג' א"א שם, ר"ז או' ה':

כב

כב) כתב ב"י בשם אהל מועד שהיוצא לדרך ביו"ט שני ללוות המת או שיצא באונס אין מתפלל ז' ברכות של יו"ט אלא מעומד דלא גמרינן ז' ברכות מי"ח עכ"ל, והביאו ד"מ או' ב' וכתב דבמקום שהשיירה הולכת ויש סכנה בדבר יכול להתפלל כך בהליכה דלא עדיף מברכת אבות ואפ"ה אמרינן דבכה"ג אפי' באבות לא יעכב עכ"ל, ועיין פר"ת או' ד' ומ"ש עליו המאמ"ר או' ד' יעו"ש:

כג

כג) [סעיף ה'] בהגהה, אעפ"י שיושב בכל התפלה וכו'. פי' אע"ג שבכל התפילה לא העמיד משום ביעתותא א"כ ס"ד דמקום הכריעות עדיף לישב לזה אמר רו"מ וכו' לקיים הכריעות, מ"א סק"ח, וה"ה כשמהלך ברגליו יראה לעמוד קצת בשעת הכריעות ויפסע לאחריו ג' פסיעות, פת"ע או' יו"ד בשם מ"ב יש"ש:

כד

כד) שם בהגה, ואם א"א לו כגון שרוכב על הבהמה יחזיר הבהמה ג' פסיעות וכו'. או מחזיר עצמו לאחוריו ע"ג בהמתו כדרך שהיה נוהג אם בא להפטר מלפני המלך ד"מ או' ג' וכ"כ שה"ג בסוף פ' תה"ש בשם ריא"ז. פרישה או' ה' כנה"ג בהגה"ט, מ"א סק"ט, עט"ז או' ג' א"ר או' ח' ר"ז או' ו':

כה

כה) [סעיף ו'] חולה מתפלל אפי' שוכב וכו'. וזקן שאינו יכול לעמוד יושב במקומו ומתפלל ואם יכול לעמוד במקום הכריעות שיהיה כורע מעומד יעמוד. כ"מ פ"ה מה"ת דין ב' עט"ז או' ד', א"ר או' ט' ר"ז או' ז' וכן אם יכול יעשה הג' פסיעות מעומד כמ"ש בסעי' הקודם:

כו

כו) שם, והוא שיכול לכוין דעתו, שאם לא כן טוב שלא יתפלל, כ"מ שם, רק קורא ק"ש לבדה אם אפשר לו לפי שכוונת ק"ש אינה אלא פסוק ראשון ובקל יוכל לכוין, ב"י, ר"ז שם:

כז

כז) שם הגה, אם א"א לו להתפלל מ"מ יהרהר בלבו וכו'. כתב ס' צל"ד שזה שאמר דוד יהיו לרצון אמרי פי כשאני בריא והגיון לבי כשאני חולה עכ"ד, והביאו א"ר או' ט':

כח

כח) שם, מ"מ יהרהר בלבו וכו'. כתב הפר"ח או' ג' מסתברא כשיסתלק האונס חוזר ומתפלל וכ"כ לעיל סי' ס"ב או' ד' לענין ק"ש יעו"ש. אבל הרב י"א שם בהגב"י חלק עליו וכתב דא"צ לחזור יעו"ש, וכ"כ המש"ז שם או' א' ובסוף סי' זה, קש"ג סי' י"ב או' ל"ב, סידור בי"ע בדיני תפלת י"ח או' ט"ז, וכ"כ אנן לעיל סי' ס"ב או' ח' לגבי ק"ש בשם כמה פו' יעו"ש, ועיין ער"ה סי' ק"א או' ג' ד"ה גם מ"ש הרב ובדברינו לקמן או' ל"ד:

כט

כט) [סעיף ז'] מי שהיו לו עכו"ם מכאן ומכאן וכו' ישב במקומו ויתפלל וכו'. שכיון שמתירא לעזוב מקחו אין דעתו מיושבת עליו ומתפלל יושב ופטור מג' פסיעות וכריעות כורע, שה"ל בשם רבינו האי, ב"י, לב"ש נו"ש אות ה' ואם אפשר לו יעשה הכריעות והפסיעות מעומד או הפסיעות לבד ואם גם זה לא אפשר לפחות יחזור עצמו לאחריו הוא ויושב כמש"ל אות כ"ד, וכ"כ הנו"ש שם:

ל

ל) [סעיף ח'] יש ליזהר שלא לסמוך עצמו וכו'. הטעם פי' הרב ב"י דלא חשיב עמידה כשסומך עצמו, ובהג"מ מפרש הטעם דצריך לעמוד באימה מ"א סק"י, וכתב המחה"ש דלטעם הרב"י דוקא אם סומך עצמו כ"כ עד שאם ינטל הדבר שסומך עליו יפול הוא דאסור, אבל להשען קצת מותר, אבל לטעם הג"מ דצריך להיות באימה אפי' להשען קצת אסור וכמ"ש מ"א לקמן סי' קמ"א סק"ב יעו"ש, וכ"כ הפרמ"ג בא"א אות יו"ד יעו"ש, ועיין לקמן ריש סי' קמ"א ובדברינו לשם בס"ד:

לא

לא) שם, שלא לסמוך עצמו וכו'. חולה שא"א לו לעמוד בלי סמך אם בריא לו שכשעומד סמוך יכול לכוין כמו שיכוין אם מתפלל מיושב יעמוד ויסמוך ואם לאו יתפלל מיושב, הרב החסיד מהר"ר יעקב מולכו בתשו' כ"י סי' ק' ברכ"י אות ד' ובספרו קש"ג סי' י"ב אות כ"ט, ש"ץ דק"י ע"ג, זכ"ל אות ת' שע"ת בי"ע שם אות ט"ו:

לב

לב) שם, שלא לסמוך עצמו וכו'. ובתפלה דמיושב אל יסמוך לאחריו ולא יהא מוטה לצדדין מפני שהוא דרך גאוה ואל יפשוט רגליו ואל ירכיבם זה ע"ז שכ"ז דרך גאות אלא יושב וראשו כפוף שלא יראה פני היושב כנגדו חוץ לד' אמותיו, עט"ז לקמן סי' צ"ה, קש"ג שם אות ל', ש"ץ שם, חס"ל סי' צ"ה אות ב' בן א"ח פ' יתרו אות ט':

לג

לג) שם, שלא לסמוך עצמו וכו'. ומיהו מסתברא דבעל בשר שרי לסמוך וכדלקמן סי' קמ"א סעי' א' פר"ח אות ח' שת"ז אות ט"ז, פת"ע אות י"ג:

לד

לד) [סעיף ט'] מי שהוכרח להתפלל מיושב כשיוכל צריך לחזור ולהתפלל וכו'. דין זה למדו מרן ז"ל בב"י מדברי התוספות פ' תה"ש דף ל' ע"א ממ"ש בשם הר"ם אבל הט"ז סק"ה האריך בזה וכתב שרש"י ותוספות ור"ח והרא"ש לא ס"ל כהר"ם ורב אשי שעשה כן דרך נדבה ולו היה נאה לעשות כן לפי שהיה לו כוונה בתפלה משא"כ אנחני כמ"ש הטור סס"י ק"ז וכו' וגם הרמב"ם והטור לא זכרו כלל מזה ואלו היה ס"ל שצריך להתפלל שנית לא היו שתקו מיניה ע"כ יש לנו לחוש לספק ברכה לבטלה אם יתפלל שנית ומעולם לא ראינו מגדולים שהתפללו בדרך מיושב על העגלה שהתפללו שנית בבואם למלון או לביתם, ע"כ נראה דגם כאן לא יתפלל שנית אלא א"כ הוא בטוח שיוכל לכוין בתפלתו כמ"ש בהס"י ק"ז עכ"ד, וכ"כ הרמ"ע סי' י"ט והביאו שכנה"ג בהגב"י או' ב' ומ"א ס"ק י"א יעו"ש, וכן הפר"ח אות ט' חלק על מרן ז"ל בדין זה וכתב דא"צ לחזור ולהתפלל והכי נקטינן יעו"ש, וכן הסכים מט"י אות א' וכן הסכים יד אליהו סי' א' והביאו י"א בהגב"י יעו"ש, וכ"נ דעת הפרמ"ג במש"ז אות ה' ובא"א אות י"א וכ"כ הברכ"י אות ה' דיש לחוש לדעת הרמ"ע והט"ז והפר"ח שלא להתפלל שנית וכן פשט המנהג בכל עוברי דרכים שמתפללים דרך הלוכם או יושבי קרונות ואינם חוזרים להתפלל שנית והכי נקטינן עכ"ד וכ"פ בספרו קש"ג סי' י"ב אות ל"ב, זכ"ל ח"א אות ת' וכן הסכים הנו"ש סוף אות ו' יעו"ש. ש"ץ דק"י ריש ע"ד, יפ"ל אות ו' וכתב ודלא כהער"ה סי' צ"ו שכתב דלא ק"ל הכי יעו"ש, חס"ל אות ו' ועיין בדברינו לעיל סי' ח"י אות ז' ולקמן סי' צ"ה אות ב' ודו"ק:

לה

לה) שם בהגה, במקום שלא יפסיקוהו וכו'. כתב הפרמ"ג בא"א אות י"ב דבת"ה סי' ו' מבואר דאם קרוב הדבר וכו' שלא יפסיקו עוברי דרכים טוב בדרך מבמלין עכו"ם אפי' ימצא חדר מיוחד שלא יבלבלו מ"מ מלא עכו"ם וכו' משא"כ אם אין בירור רק ספק שמא יפסיקו עוברי דרכים ובמלון יש עכ"פ קרן זוית שלא יבלבלו בני בית עדיף במלון דר"י נכנס לחורבה מבדרך יעו"ש ודברי הרב בהגה אינם בדרך זה כ"א דרך שלא יספיקו עוברי דרכים עדיף ממלון שמבלבלין בני בית הא ימצא חדר שם שלא יבלבלו מלון עדיף ואם יפסיקו בדרך מלון עדיף אם שמבלבלין בני הבית כי אפשר חצוף מאן דמצלי בבקעה ומ"מ צ"ע דבתה"ד אין זכר מזה וכאמור רק מטעם דמלא עכו"ם ועיין ב"י סי' ץ', ומלבוש סי' ץ' סעי' כ"ז הבנתי דברי הרב דהכי פירושא בדרך שקרוב לודאי שלא יפסיקו עוברי דרכים דרך עדיף ממלון שמא יבלבלו. ואם דרך ספק מלון עדיף כי שמא ימצא איזה חדר וקרן זוית שלא יבלבלו יעו"ש עכ"ד, ועיין באות י"ד שכתב שכל דברי המ"א מאו' י"ב עד או' י"ד היא מתה"ד ודלא כהגהת הרב יעו"ש. אמנם המאמ"ר או' ח' כתב דדברי הרמ"א והלבוש הם הן דברי התה"ד ומ"ש רמ"א ולבוש ולא יתפלל במלון של עכו"ם שלא יבלבלוהו בני הבית משום תרתי קאמרי דהוא מלון של עכו"ם ויש שם צלמים ועוד שלא יבלבלוהו בני הבית יעו"ש, ועיין לקמן או' ל"ז:

לו

לו) שם בהגה. ולא יתפלל במלון של נכרים וכו'. דאיתא בשבת דף קכ"ז ע"ב דלא רצה רבי יהושע ליכנס בתפילין לבית הנכרי קל וחומר להתפלל, מ"א ס"ק י"ג, סו"ב או' ד' ועיין ר"ז או' יו"ד שכתב ט"א יעו"ש:

לז

לז) שם בהגה, אבל אם א"א לו וכו'. יתפלל במלון באיזה קרן זוית, שלא יבלבלוהו בני הבית ואין לחוש לגלולים שכל תפלתם היה בעיירות מלאות גלולים, מ"א ס"ק י"ד ר"ז שם, מאמ"ר או' ח' שת"ז או' י"ט, ועיין בדברינו לעיל סוף או' ח':

לז) ואם א"א לו להסתלק מן הדרך וצריך להתפלל מהלך או מיושב וגם במלון לא ימצא קרן זוית שלא יבלבלוהו איזו מהן עדיף תפלה מעומד עדיף או בדרך עדיף דיוכל לכוין ביותר נ"ל דבדרך עדיף, ומ"מ יראה אם יוכל להתפלל במלון בבקעה או בחצר או בגינה מוטב ויקיים דברי שניהם, מ"א שם, סו"ב שם. ר"ז שם, מאמ"ר שם, וכתב מ"ש הא"ר או' י"א על המ"א הוא שלא כדת יעו"ש, וכן הסכים הנו"ש או' ז' ועי"ש שבדבריו מתורץ מ"ש הפרמ"ג בא"א סוף הסי' יעו"ש. שת"ז שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---