אליה רבה/אורח חיים/צד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png צד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] פניו וכו'. ובלבוש וכלבו משמע דסבירא ליה שני גרסאות בש"ס שיכוין לבו ויעמוד פניו נגדם ועיין בתוס' דף ל' ד"ה היה:

ב[עריכה]

[ב] ואנו שמחזירין וכו'. אפילו קבעו ההיכל בצד אחר יתפלל למזרח, כנסת הגדולה:

ג[עריכה]

[ג] נגד זריחת וכו'. עיין בלבוש הציור להעמיד כותל מזרחי נגד קרן מזרחית דרומית של עולם שטוב הוא וכן הסכימו כל האחרונים וכתב לחם חמודות דף ל"ו ואני רגיל לצדד למזרחית דרומית אם לא שאני מתפלל ואני עומד בצד דרום הארון שאז יהיה נראה כהופך עורף כלפי ארון שאז אני הופך פני למזרח בלבד ודי לו אז בשחיות שאני שוחה בנטיית קצת לדרום עד כאן. וזה לפי מנהגינו שכתב שם שמזרח בית הכנסת הוא לצד מזרח לחוד, אבל לפירוש הלבוש דנקטינן כוותיה שיעשו מזרח לצד מזרחית דרומית אז אין צריך לצדד כלל, ועל פי זה השבתי לשואלי בבית הכנסת חדש איך טוב לקבוע מקום הרב במזרח אם לצד דרום של ארון הקודש או לצד צפון. שוב ראיתי בספר חסידים סימן תשס"א שראוי להושיב הצדיק לימין הארון אם לא להסיר המחלוקת אל יקפיד. כתב הט"ז מי ששכח ומתפלל לצפון או לדרום יהפוך פניו לצד המזרח, אבל אם התפלל למערב לא יהפוך פניו לצד דאם כן יהיה נגד צפון או דרום, ומכל מקום אין צריך לומר להפסיק ולעקור רגליו כדי להתפלל למזרח דסמכינן בדיעבד אמאן דאמר דשכינה בכל מקום, עד כאן, וכן מבואר ברמב"ם ריש פרק ה' מהלכות תפילה. ונראה לי דטוב שיהפוך פניו לדרום דזה נמי נגד ארץ ישראל:

ד[עריכה]

[ד] יצדד פניו וכו'. והוא הדין דטוב לעשות איפכא שיעמוד למזרח ויצדד פניו לדרום (מגן אברהם), אבל מצאתי בפרישה דזה עדיף דמקויים עיני ולבי שם ולא העמדת רגליו:

ה[עריכה]

[ה] אפילו יש לו וכו'. שאם יאחר דרכו ולא תהא דעתו מיושבת לו בתפילה (לבוש), משמע שאם קדם הוא שיירא צריך לירד ודלא כר' יונה שהביא בית יוסף ומשולחן ערוך אין הכרע וכל שכן כשמהלך ברגליו דהא בלאו הכי צריך להמתין:

ו[עריכה]

[ו] לעמוד באבות וכו'. וברוכב יעמיד הבהמה והוא יושב ואפשר לכוין כן דברי לבוש, עיין שם:

ז[עריכה]

[ז] אם יכול להעמיד וכו'. פירוש מתנועת עגלה שהולכת בנחת ומבעותתא דמיא בספינה שהיא רחבה יעמוד ולא דמי לרוכב והולך בדרך דהכא אף שעומד אינו מתאחר דרכו כאן שהוא בקרון או בספינה ועיין לעיל סוף סימן פ"ט והא דמהני עמידת קרון או ספינה אף שהוא כמהלך תירץ כיון דלא הצריכו להתפלל אלא כדי שתהיה אימת שכינה עליו בזה מיקרי עומד ועיין לעיל סימן ב' סק"ד:

ח[עריכה]

[ח] יחזיר הבהמה וכו'. מחזיר עצמו לאחוריו על גבי בהמתו כדרך שהיה נוהג אם בא לפטור ממלך (ריא"ז):

ט[עריכה]

[ט] מכל מקום יהרהר וכו'. עיין בלבוש סימן ק"א סעיף ב' ועיין לעיל סימן ס"ב סעיף ד'. כתב ספר צידה לדרך שזה שאמר דוד יהיה לרצון אמרי פי כשאני בריא והגיון לבי כשאני חולה כתב כסף משנה זקן שאינו יכול לעמוד יושב במקומו ומתפלל, ואם יכול לעמוד במקום הכריעות שיהיה כורע מעומד יעמוד:

י[עריכה]

[י] צריך לחזור וכו'. כן כתב בית יוסף בשם תוס' ברכות דף ל' ד"ה מסמך וכו', ושם מבואר דהוא הדין אם התפלל בהליכה שצריך לחזור ולהתפלל מעומד, וכן פסק הבית יוסף בד"ה ומשמע וכו'. ואם תאמר למאי הוצרכה לומר לקמן סימן ק"י סעיף ג' גבי תפילה קצרה דחוזר ומתפלל, ויש לומר דהתם קאי אף כשהתפלל בעמידה וכו' דאם שכח לחזור ולהתפלל משלים בתפילה שאחריה כדלקמן, כל זה אני מפרש לדעת בית יוסף ושולחן ערוך, אבל הט"ז ומגן אברהם חולקים על עיקר דין זה באריכות וסיימו דמעולם לא ראו גדולים שהתפללו מיושב על העגלה שהתפללו שנית בעמידה, ואני מוסיף דעיקר כתירוץ ראשון דתוס' שם כי הרא"ש ורשב"א ושאר פוסקים הביאו ולא הזכירו מתירוץ שני, ועוד דהרמב"ם ריש פרק ה' מהלכות תפילה חשיב לה תפילה מיושב בהדיא שמונה דברים שאין מעכבין אלמא דאין צריך לחזור ולהתפלל, והט"ז נדחק להוציא דין זה ממשמעות הרמב"ם עיין שם. ולעניות דעתי מוכח הבינה פירושו, ומכל מקום נראה דרשות בידו להתפלל תפילת נדבה בלא חידוש. ואגב נימא בה מילתא דבחדושי הלכות הקשה שם דהוה ליה לתוס' להוכיח דמהלך מותר מרוכב, ולעניות דעתי לתרץ ברוכב יש לומר דמעכב הבהמה כמו שכתב רבינו יונה, והא דכתבו תוס' לעיל דאינו מעכב הבהמה למדו מכאן דמתפלל מהלך וכל שכן ברוכב ודו"ק:

יא[עריכה]

[יא] אם יכול וכו'. כן כתב בתרומת הדשן סימן ו' ומשמע שם דהיינו דוקא כשיוכל להתפלל מעומד וכן כתב הפרישה שם, אבל מגן אברהם כתב שם דאף שמוכרח להתפלל מיושב מוטב שיתפלל בדרך משיתפלל במלון בעמידה בלא כוונה שיבלבלוהו, ונראה לי להכריע דהיכא דחיישינן שיבלבלוהו יתפלל בדרך בישיבה אבל בתרומת הדשן מיירי דליכא הך חששא אלא משום דבמלון איכא גלולי בזה דוקא כשיוכל בדרך לעמוד הוא דעדיף טפי. ובזה מתרץ מה שקשה על רמ"א ולבוש דמשמע דהיכא דליכא חשש שיבלבלוהו יתפלל במלון ומתרומת הדשן לא משמע הכי אלא דמיירי רמ"א כשאין יוכל לעמוד בדרך ולא כמגן אברהם, וזה לא כמגן אברהם בס"ק י"ב שפירש דברי רמ"א באפשר לעמוד בדרך:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.