כף החיים/אורח חיים/נד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png נד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] ישתבח וכו'. עיין מ"ש היד אהרן בהגה"ט ומ"ש עליו היפה ללב אות א' ומ"ש אנן בעניותין סי' ג"ן אות ב' יעו"ש:

ב[עריכה]

ב) שם ישתבח אינה פותחת בברוך וכו'. ששתיהן נתקנו על פסוקי דזמרה וכו'. כתב ב"י מכאן יתבאר לך שאין לומר ישתבח אלא מי שאמר ב"ש וקצת פסוקי דזמרה וכמ"ש בסי' נ"ג והביאו ט"ז סק"א:

ג[עריכה]

ג) שם זו לפניהם וזו לאחריהם. ופסוקים שביניהם לא הוי הפסק שכולם זמירות ותשבחות הן. לבוש. שתילי זיתים אות א':

ד[עריכה]

ד) [סעיף ב'] אין לענות אמן אחר מלך מהולל בתשבחות וכו'. כלומר לא תימא כיון דברכת יהללוך מסיים במלך מהולל בתשבחות א"כ גם כאן סיום הברכה היא במהולל בתשבחות ומה שמוסיפין עוד אל ההודאות וכו' הוא תוספת בעלמא ואם רוצה שלא לאומרה הרשות בידו וא"כ יכול לענות אמן אחר מהולל בתשבחות וקאמר דליתא אלא אסור לענות אמן עד אחר חי העולמים שזהו סיום ברכת ישתבח. ב"ח:

ה[עריכה]

ה) שם מלך מהולל בתשבחות. וכך הוא הנוסחא בטור אבל נוסחת הלבוש והט"ז סק"ב ומ"א סק"א אל מלך גדול בתשבחות. אמנם נוסחת האר"י ז"ל בשער הכוונות דנ"א ע"ב מלך גדול ומהולל בתשבחות. והב"ד לעיל סי' מ"ח וכן הוא מנהגינו:

ו[עריכה]

ו) בתשבחות התיו בחיריק. שער הכוונות שם. והב"ד לעיל סי' מ"ח. וכ"כ האחרונים. חי העולמים בפתח כמש"ל סי' ג"ן אות ג'. וכן כתב א"ר אות א'. מו"ק. וכ"כ יפה ללב אות ב' בשם כמה פוסקים ומטו בה ג"כ בשם הזוהר והרמב"ם ז"ל וכתב שכן הנוסחא השגור בפי הכל למגדול ועד קטן לומר חי העולמים בפתח בין בברכת ב"ש ובין בישתבח ובין בברכת בורא נפשות יעו"ש. וכ"כ הרש"ש ז"ל בס' נה"ש דף ך' ע"ד הנד"מ בירושת"ו סוף ד"ה והמוחין. וכן הוא מנהג בית אל יכב"ץ שהוא בבית מדרשו של הרב החסיד מהר"ש שרעבי ז"ל שבתוך עיר קדשינו ירושלים תובב"א. ועיין סידור בי"ע בדיני ב"ש אות ז' ואות ח' שלא כ"כ יעו"ש. והעיקר כמו שכתבתי. מלך אל חי העולמים. שער הכוונות שם. והב"ד לעיל סי' מ"ח. וכן כתבו האחרונים:

ז[עריכה]

ז) שם אין לענות אמן אחר מלך מהולל וכו'. ואם מותר להפסיק באמצע ישתבח לענות קדיש או קדושה וכו' כבר כתבנו לעיל סי' ג"ן אות ב' דדינה כמו ברוך שאמר יעו"ש. וכ"כ החס"ל בזה הסי' אות ב'. ובאיזה דבר מותר להפסיק באמצע ב"ש כבר כתבנו לעיל סי' נ"א אות יו"ד יעו"ש:

ח[עריכה]

ח) [סעיף ג'] המספר בין ישתבח ליוצר וכו'. בעשרת ימי תשובה יאמר שיר המעלות ממעמקים וכו' בין ישתבח ליוצר כמבואר בשער הכוונות דרוש ר"ה דף צ' ע"א. פע"ח שער ר"ה פ"ז. והביאו מ"א סק"ב. אלא שכתב וצ"ע דר"ל וצ"ע אם מותר להפסיק בזה המזמור בעי"ת בין ישתבח ליוצר כיון שהמספר בין ישתבח ליוצר עבירה היא וכו'. והרב נחלת אריאל ז"ל בפי' למ"ס פ"ט ה"ב כתב וז"ל לפי דעת האר"י ז"ל י"ל כל עשי"ת מזמור ממעמקים בין ישתבח ליוצר ולכוין. ונ"ל דמי שאינו יודע לכוין לא יפסיק לאומרו עכ"ד. ועיין פתה"ד אות ב' דשקיל וטרי בהאי עניינא והביא דברי המ"א ונחלת אריאל הנז' וסיים וז"ל שאין כן מנהג העולם אלא כל העולם יחדיו אומרים אותו במקומו הגם כי לא ידענו סוד קדושים. וכן כתב הרב מנחת אהרן ז"ל כלל י"ב סוף סי' כ"ח דהגם דלאו כל מוחא סביל דא לא ימנע מלאומרו ולכוין בדעתו לדעת רשב"י הקדוש זיע"א ולדעת המכוונים סוד הדבר יעו"ש וכ"כ במחזורי ימים נוראים וכן עמא דבר דלא כהרב נחלת אריאל ז"ל כמדובר עכ"ל. וכ"כ החס"ל או' א':

ט[עריכה]

ט) שם המספר בין ישתבח ליוצר וכו'. ומצוה מן המובחר שלא להפסיק ביניהם אפילו בשתיקה. ב"ח. ועיין לעיל סי' ג"ן אות יו"ד:

י[עריכה]

י) שם וחוזר מעורכי המלחמה. והטעם פי' מט"מ מפני שהקליפות מבטלין לעלות התפילה וע"י פסוקי דזמרה הם נכרתין. וכשסח חוזרים אותם גדודים שמערכין המלחמה לעכב תפלתו. והביאו א"ר או' ב'. פרמ"ג א"א או' ב':

יא[עריכה]

יא) שם ויש מי שאומר שלצרכי ציבור וכו' מותר להפסיק הא דכתב מרן ז"ל ויש מי שאומר ולא כתב סתמא משום דהאי סברת יש מי שאומר שמתיר להפסיק לדבר מצוה הוא סברת רב עמרם והכלבו ז"ל אבל הרי"ף והרא"ש ז"ל פ' אין עומדין סוף סי' ה' כתבו בסתם דלא לאשתעויי מכי מתחיל ברוך שאמר עד דמסיים ליה שמונה עשרה ע"כ. ומשמע דאין להפסיק בדיבור בין ישתבח ליוצר אפי' לדבר מצוה כמו בין ב"ש לישתבח. ועיין לעיל סי' נ"א סעי' ד' בהגהה על כן כתב מרן ז"ל דין זה בשם יש מי שאומר לומר שיש מחמירין בזה. על כן יש ליזהר ולהחמיר שלא להפסיק בדיבור בין ישתבח ליוצר אפילו לצורך מצוה כמו בין ב"ש ליוצר וכ"מ מסתמיות דברי מרן ז"ל לעיל סי' נ"א סעי' ד' יעו"ש וגם מור"ם ז"ל בד"מ כתב דעדיף טפי לנהוג שלא להפסיק כלל ושכך תיקן הגאון מהר"א מפראג שלא להפסיק כלל יעו"ש:

יב[עריכה]

יב) שם הגהה. ומזה נתפשט מה שנהגו בהרבה מקומות לברך חולה וכו'. בין ישתבח ליוצר וכו' אבל בין קדיש וברכו או בין הפרקים של ק"ש וברכותיה או של פסוקי דזמרה אסור לספר בצרכי רבים או בשאר דבר מצוה. וכ"כ פסקי תוספות. א"ר אות ג':

יג[עריכה]

יג) שם בהגהה. ולאח"כ כשחוזרין להתפלל יאמר הש"ץ מקצת פסוקי דזמרה ויאמר קדיש וכו'. ואם לא אמר פסוקים לא יאמר קדיש רק יתחיל ברכו בלא קדיש. והפורס על שמע לא יאמר קדיש אם לא יאמר פסוקים שלעולם לא תמצא קדיש בלא פסוקים שלפניו. ד"מ בשם הכלבו. מ"א סק"ג:

יד[עריכה]

יד) שם בהגהה. כי לעולם א"א קדיש בלא תהלה לפניו וכו' אם לא הש"ץ אחר חזרת התפלה או בלחש דערבית שאומר קדיש אחר התפלה. פרמ"ג א"א אות ג', ויש נוהגין לומר אחר חזרת התפלה או בלחש דערבית ג' פסוקים אלו יהי שם ה' מבורך וכו' ממזרח שמש עד מבואו וכו' ה' אדוננו מה אדיר שמך וכו' ואח"כ אומרים קדיש:

טו[עריכה]

טו) שם בהגהה. כי לעולם א"א קדיש בלא תהלה לפניו וכו' עיין מ"א סק"ג ועיין בדברינו מן סי' נ"ה אות ג' ואות ד' ואות ה':

טז[עריכה]

טז) שם בהגהה. ולכן מתחילין ערבית בלא קדיש. אך טוב שיאמר פסוקים דתהלים או שאר פסוקים עד ג' או יותר ואח"כ יאמר קדיש שלא לשנות מנהג התפלה ד"מ בשם הכלבו. וכ"כ האר"י בשער הכוונות דרוש א' דתפלת ערבית דף נ"ב ע"ב דקודם תפלת ערבית יאמר ג' פסוקים אלו והם ה' צבאות עמנו משגב וכו' ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך ה' הושיעה המלך וכו' ואח"כ אומר קדיש וברכו ותפלת ערבית. עכ"ד. והרמב"ם פ"ט מה"ת דין ט' כתב דיאמר קודם תפלת ערבית פסוק והוא רחום וכו' וכ"כ בפע"ח שער מנחה וערבית דרוש ג' דיאמר פסוק והוא רחום וכו' דיש בו י"ג תיבין נגד י"ג מכילין דא"א לאכפייא כולא דינין ולמתק בהם ד' פרצופין דקליפה המתחילין להתעורר בערבית והם משחית עון אף וחימה. עון חכמה דנוגה. משחית בינה דנוגה. אף ת"ת דנוגה. חמה נוקבה דנוגה וכו' יעו"ש. והוא מהזוהר פ' בראשית דף כ"ג ע"ב יעו"ש. והרש"ש ז"ל סידר בסידורו הקדוש לומר תחלה ג' פסוקים אלו שהם ה' צבאות עמנו וכו' ואח"כ קדיש ואח"כ פסוק והוא רחום וכו' ואח"כ ברכו את ה' המבורך וכו' וכן מנהג בית אל יכב"ץ ומנהג עיר קדשינו ירושת"ו:

יז[עריכה]

טוב) שם בהגהה. אבל בין קדיש לברכו לא יפסיק בשום דבר וכו' עיין מש"ל סי' ג"ן אות ט':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון