כף החיים/אורח חיים/כא

כף החיים ‏ אורח חיים כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] חוטי ציצית שנפסקו וכו'. כתב עו"ת אות א' וה"ה מקודם שעשאן בבגד דהזמנה לאו מילתא היא עכ"ל, וכתב עליו המאמ"ר אות א' דדבריו אין מדוקדקים דלאו מכח ה"ה אתיא אלא מק"ו דאפי' בדבר שיש בו משום קדושה הזמנה לאו מילתא היא ושריא וכדלקמן סי' מ"ב ובכמה מקומות והכא בחוטין שנפסקו מטעם שאין בהם קדושה אתיא עלה דאינה אלא תשמישי מצוה וכו' עכ"ל, ומ"מ יש להחמיר שאין לנהוג בהן מנהג בזיון מאחר שהם טוויים ושזורים לשם ציצית, וכן אם נתן הציצית בטלית ועדיין לא לבשה יש להחמיר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, כ"כ האחרונים. ועיין שע"ת אות א' ובסה"ק קול יעקב על סי' מ"ב אות ד':

ב

ב) שם יכול לזורקה לאשפה וכו' זהו מדינא אבל לפי מ"ש בסעי' ב' טליתות של מצוה אדם בודל וכו' כ"ש שיש ליזהר בציצית שלא לזורקן לאשפה, ברכ"י אות א' והלב"ש על הט"ז סק"ג כתב, הא דמתיר כאן לזרוק הציצית למקום דמגונה היינו דוקא ציצית של בגד, אבל ציצית של טלית דמצוה פשיטא דלא גרעו הציצית מטלית עצמו אדרבא עדיפא מיניה ודאי עכ"ל, והביאו פתחי עולם אות ב', נמצא דכאן מיירי בציצית של בגד כמ"ש הלב"ש והא דיכול לזורקם לאשפה זהו מדינא כמ"ש הברכ"י אבל לפמ"ש בסעיף ב' טליתות של מצוה שבלו אדם בודל וכו' כ"ש שיש ליזהר בציצית אפי' של בגד שלא לזורקן לאשפה וכ"ש בציצית של טלית העשוי למצוה, כגון אנחנו שלובשים הטלית בשביל לקיים מצות ציצית, דלא גרע הציצית מטלית דקאמר בסעיף ב' אדם בודל וכו':

ג

ג) שם אבל כל זמן שהם קבועים בטלית אסור להשתמש וכו' ואפי' אינו מלובש בה כיון שעומד לצאת בו ידי מצוה. עו"ת אות ב' עט"ז. פרמ"ג במש"ז אות א', שתילי זיתים אות ב', פתחי עולם אות ג', ודלא כהט"ז סק"א וכן אסור למיסר מידעם בציצית אפי' בלילה אפי' להרמב"ם ז"ל בסי' י"ח, דדמי לשופר ולולב בעומד לשנה הבאה דאסור לתשמיש הדיוט כמ"ש הב"ח וכ"ש זה. פרמ"ג א"א אות א' פת"ע אות ד':

ד

ד) שם אסור להשתמש בהם וכו' ולא מהני תנאי באומר איני בודל מהם דביזוי מצוה הוא ול"ד לנוי סוכה סי' תרל"ח ס"ג דהתם לא נחשבו כמותם ולא חל שם מצוה עליהם משא"כ בציצית דבהכרח לשם מצוה עושה ומברך להתעטף, פרמ"ג בא"א אות א' יעו"ש. פתחי עולם שם:

ה

ה) שם ההגה, וי"א דאף לאחר שנפסקו אין לנהוג בהם מנהג בזיון וכו' ומסיק בד"מ בשם מהרי"ל שהיה נוהג לגונזה ולהניחם תוך ספר או לעשות בהם שום מצוה, ט"ז סק"ב, וטוב לעשות מהם סי' לספרים, מהר"י וייל סי' קצ"א וקצ"ג, כנה"ג בהגה"ט עו"ת אות ג' א"ר אות ב' מ"א סק"ב, ר"ז אות א', וה"ה בסכך סוכה טוב שלא לעשות בו לצורך דבר שאינו כבוד למצוה שעברה ט"ז שם, א"ר שם, וה"ה בכל תשמישי מצוה כגון לולב וכדומה, מחה"ש סק"א, וה"ה בעצי סוכה אין לעשות דבר מגונה, ודפנות הסוכה נכון שלא לעשות תשמיש מגונה מהם, פרמ"ג במש"ז אות ב', פתחי עולם אות ג':

ו

ו) [סעיף ב'] טליתות של מצוה שבלו וכו'. כתב הרב בית יהודה סי' כ"ט דמותר לעשות מטלית גדול טלית קטן. והביאו פתחי עולם אות ד' אבל הרב לב חיים ז"ל סי' צ"ב פקפק בזה משום דע"פ הסוד טלית גדול יש בו מעלה רבה על טלית קטן. והאמת אתו עיין בדברינו לעיל סי' ט"ז אות א' ד"ה אמנם ובשער הכוונות סוף דרוש ו' מדרושי ציצית. וכ"כ בן איש חי פ' לך לך אות כ"א. מיהו אם נתבלה מקצתו ואין ראוי ללובשו יוכל לעשות מחלק החזק שבו ט"ק ואין חשש בזה לכ"ע. בן א"ח שם:

ז

ז) שם ואינו מותר לקנח. כן הוא בר"ן שמביא ב"י שלפנינו וכן גריס ר"ז אות ב'. ובקצת ספרים כתוב ואינו רוצה לקנח. וכתב הברכ"י אות ב' דהיא הנוסחא האמיתית אבל המאמ"ר אות ג' כתב דנוסחת ואינו מותר לקנח הוא היותר נכון יעו"ש:

ח

ח) שם ולא ליחד אותם לתשמיש מגונה וכו' וה"ה בטליתות של משי שלסברת מרן ז"ל בסי' ט' סעי' א' שחיובן מדרבנן שייך בהו משום ביזוי מצוה. ואסור לקנח עצמו בהם וליחד אותם לתשמיש מגונה שהרי נר חנוכה דרבנן ואמרו אסור משום ביזוי מצוה. פרמ"ג בא"א אות א':

ט

ט) שם ולא ליחד אותם לתשמיש המגונה וכו'. ואותם שנוהגים לזרקם בבית הכנסת והשמשים מקנחים בהם נרות בית הכנסת וגם ידיהם המלוכלכים בשמן. זה נקרא תשמיש מגונה ואסור. בן איש חי פ' לך לך אות ך' והוא פשוט:

י

י) שם ולא ליחד אותם לתשמיש המגונה וכו' ואי רשאי לעשות בו תשמיש הדיוט כתב עו"ת אות ד' דשרי אי אין תשמיש מגונה ואפילו בעוד הציצית בו. אבל הא"ר אות א' חלק עליו וכתב דאינו מותר אלא אחר שהסיר ממנו הציצית יעו"ש. והפרמ"ג בא"א אות א' כתב דלהט"ז באות ג' שכתב דטלית להמחבר חמיר מציצית. לו נראה די"ל טלית של תפלה המיוחד לכך חמיר הטלית כמו ציצית אבל טלית קטן לבוש פשיטא דשרי לכל תשמיש שאינו מגונה דהא לבוש הדיוט הוא ואפילו לשכב בלילה רשאי עכ"ל. והביאו פתחי עולה אות ד'. מיהו לדידן שמכווניה בטלית קטן ללובשו משום מצוה יש להחמיר כמ"ש אות ב' יעו"ש:

יא

יא) טלית שנפסקו ציציותיו אי רשאי לעשות מכנסיים יראה דלא אריך למעבד הכי דתשמיש מגונה אסור. ואפילו מטלית קטן. פרי־מגדים אשל־אברהם שם: פתחי עולם שם:

יב

יב) לעשות טליתות ממלבושי כומרי עכו"ם מותר אבל מה שמשתמשים ומלבישין עצמן כשהולכין לעכו"ם אין לעשות טלית מצוה מהם עיין יו"ד סי' קל"ט סעי' י"ג. א"ר אות א'. פרמ"ג א"א שם. פת"ע שם. ועיין ב"י ג"כ שם. ועיין בחוות יאיר סי' קס"ג שכתב פ"א נשאלתי שקנה יהודי מעכו"ם מפה מרוקמת ומצויירת יפה שבו מכניסין התוגרמים ילדיהם כשמכניסים אותם לאומנותם ע"י כומריהם. ובקש לעשותו מפה לס"ת ואסרתי. וכאשר היה מוהל לקחו ללפף בו הילדים שמל ולא מחיתי בידו עכ"ל. והביאו פתחי עולם שם:

יג

יג) [סעיף ג'] מותר ליכנס בציצית לבית הכסא. היינו דווקא בבגד שעשוי למלבוש ובו ד' כנפות שנתחייב בציצית אבל בטליתות של מצוה שלנו שאינן רק להתפלל בהם. אין נכון שיכנס לבית הכסא דוגמא לדבר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים דרשינן דרך ארץ בגדים שבשל בהם קדירה לרבו אל ימזוג בהם את הכוס וק"ו להאי מלתא שמיוחד לדבר קדושה דוקא. ט"ז סק"ג יד אהרן בהגה"ט. א"ר אות ג'. ר"ז אות ג'. ח"א כלל י"א אות ל"ז. מחה"ש אות ב'. שתילי זיתים אות ה' עמודי השולחן על קיצור הש"ע סי' ט' אות כ"א. פתחי עולם אות ה'. אבל להשתין בהם ליכא איסורא. עמודי השלחן שם בשם דרך החיים. פתחי עולם שם בשם סד"ה וכ"מ מדברי הט"ז שם. ובטלית קטן שלובשים תחת הבגד שאנו נוהגין בו בזה ודאי מותר ליכנס לצרכיו כיון שהוא מכוסה. ט"ז שם, יד אהרן שם. ח"א שם. מחה"ש שם. שתילי זיתים שם, וכ"מ מדברי ש' הכוונות שנביא אותו לקמן שכתב שלא להסיר את הטלית קטן כ"א דוקא בבית המרחץ. משמע שלבית הכסא נכנס בו. וכ"כ מצ"ש. וכתב עוד מצ"ש וז"ל בעת שנכנס אדם לבית הכסא אז כל ההארה מסתלקת ומתעלמת מן הציצית ונשאר עליו הטלית קטן כמו גלימא בעלמא, והנה מאותה ההארה שמסתלקת ממנה נעשה מהם מלאכים כנודע שמכל מצות שאדם עושה הוא ממשיך על אותה המצוה הארם גדולה משורש אותה המצוה ואחר שמסתלקת אותה הארה ממנה נעשה ממנו מלאכים ומשמרים האדם מכל דבר רע. לכן בעת שנכנס האדם לבה"כ אותם המלאכים שנעשו מהרשימו של הציצית הם מסתלקים ממנו וממתינים שה בחוץ עד שיוצא פעם אחרת לכן ארז"ל בכניסתו לבית הכסא יאמר התכבדו מכובדים וכו' עכ"ל ועיין מש"ל סי' ג' אות א':

יד

יד) וכן ההולכים מבה"כנ. ביוה"כ לפנות והם מלובשים קיט"ל צריך שיפשיטו הקיט"ל כיון שבגד זה מיוחד להתפלל בו. ט"ז שם. יד אהרן שם. א"ר שם, ר"ז שם. ח"א שם. מחה"ש שם. ולטעם זה יש ליזהר ג"כ במלבוש העליון הנקרא גלימא שלא ליכנס בו לבה"כ כיון שרגילות הוא ללובשו בעת התפלה:

טו

טו) שם בהגהה, וכ"ש לשכב בהם דשרי. ויש שכתבו שנהגו שלא לשכב בטלית וכו'. והרב ב"י כתב לא ראינו ולא שמענו מי שהקפיד בזה מעולם. עכ"ל. והביאו מ"א סק"ב. וז"ל שער הכוונות בדרוש א' של תפילת ערבית. צריך ליזהר שלא להסיר מעליו ציצית קטן לא ביום ולא בלילה וישכב עמו בלילה ויועיל מאוד לבטל כוחות החיצונים ואין זמן שצריך להסיר אותו מעליו אלא בכניסתו לבית המרחץ. וראיה לדבר ממ"ש בגמרא דברכות כשנכנס דוד למרחץ וראה עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום מן המצות עד שנסתכל במילה וכו' ואם בהיותו ישן היה מסיר ציצית קטן א"כ למה לא היה מצטער בכל לילה שהיה נשאר בלי שום מצוה אלא ודאי שאין זמן שיהיה פטור מן הציצית קטן אלא דוקא במרחץ עכ"ל. ועי"ש סודן של דברים. וכ"כ בפע"ח שער הציצית סוף פ"א והביאו מ"א סק"ב [ומה שהקשה המ"א על ראיית של הכוונות שהביא מדוד הע"ה דבלילה היה לו עכ"פ מזוזה בפתחו משא"כ במרחץ וכו' י"ל על מצות שבגופו קאמר ולא על מזוזה שהיא בפתחו. אח"כ ראיתי שכן תירץ הברכ"י בסי' ח' אות ז' יעו"ש שהביא ראיות לדבר ועיין עוד מה שתירץ המו"ק וא"ר אוא ד'] וכתב שם הברכ"י שכך ראוי לכל אדם דבכל אדם מיירי ודלא כס' דרך החיים דדחה דשאני דוד הע"ה שלא היה ישן וכו' והכי נהיגי שלימים וכן רבים המישרים אורחותם עכ"ל, ועכשיו כל העולם נוהגים כדברי האר"י ז"ל גדולים וקטנים שלא לפשוט טלית קטן אפילו בלילה כ"א במרחץ. ועליהם תבא ברכת טוב, ועיין בדברינו לעיל סי' ח' אות נ"ו שכתבנו דהיוצא מן המרחץ מברך על ט"ק מיהו צריך ליזהר מאד ליטול ידיו ואח"כ לברך. והוא פשוט. עיין סי' ד' סעי' י"ח ובדברינו לשם:

טז

טז) שם בהגהה. וכ"ש לשכב בהם דשרי, וכן מותר לשמש מטתו והוא לבוש טלית קטן תחת בגדיו. א"ר אות ד' ח"א שם, וכ"מ מדברי שער הכוונות הנ"ל שכתב שאין זמן שיהיה פטור מן הציצית קטן אלא דוקא במרחץ משמע הא לביה"כ ולתשמיש אין לפשוט, וכ"כ הרח"פ בס' כף החיים סי' יו"ד אות ז':

יז

טוב) שם בהגה אך נוהגים להקל לשכב בהם, משמע הא ליתנו לכובס נכרי לכבס אין להקל. וכן כתב השיירי־כנסת־הגדולה בהגהת־בית־יוסף (אות ד), והביאו עמודי השולחן על קיצור השולחן־ערוך (סימן ט' אות כ"א), וכן כתב החסד־לאברהם (שתילי זיתים אות ו') אבל בלבוש משמע דשרי וכן משמע בל"ח אות ס"ד והביאו אליה־רבה (אות ה') וכן כתב ר"ז אות ד' פתחי עולם אות ז' והמחמיר תבא־עליו־ברכה, ואם אי־אפשר יש לסמוך על המתירים:

יח

חי) [סעיף ד'] יש ליזהר כשאדם לובש טלית שלא יגרור ציציותיו, באגור כתב כל המגרר ציציותיו עליו הכתוב אומר וטאטאתיה במטאטי השמד, והביאו ב"י ומ"א סק"ג. וכ"כ הלבוש, והא דלא העתיק מרן ז"ל בש"ע לשון האגור אלא רק כתב יש ליזהר וכו' משום דדעתו ז"ל לפסוק רק זהירות בעלמא מפני דק"ל ההיא דברכות כמו שהקשה מ"א סק"ג, נה"ש אות ב', וכ"כ שתילי זיתים אות ז' ועיין מ"ש המ"א שם בדעת האגור, והנה"ש שם כתב אפשר דלא קאמר האגור אלא היכא שהוא באופן שהם נגררין תמיד דרך הילוכו, אמנם כל שהבגד אפשר למדלייה באופן שלא יהיה נגרר אף אם יהיה איזה פעם נופל למטה ונגרר אין בזה קפידא לאסור אלא דוקא בביה"ק מטעמא דלועג לרש עכ"ל ועיין בס' מצת שמורים שהאריך וכתב דאין איסור בזה משום ביזוי מצוה אלא הטעם שלא ידרוס עליהם ויפסדו, והביאו ש"ץ דף ל"ה ע"ג, ועיין מחב"ר אות ב', והמאמ"ר אות ד' כתב בשה הרוקח דאינו אסור אלא לדרוך עליהם דאז איכא ביזוי מצוה משא"כ במגרר לבד יעו"ש:

חי) וכתב בעל העשרה מאמרות וז"ל והמצוה מן המובחר הוא שיהיו הציציות משולשלין ולא נגררין, אלא שיהיו תלויין ועומדין מחצי גופו ולמטה, וכן הוא בכתבי הרב זלה"ה שבחינת הטלית הוא עד החזה ומשם ואילך הוא בחינת הציצית ולפי זה לא יפה הם עושים המשלשלים טליתם מאד עכ"ל והביאו ש"ץ דף ל"ה ע"ג, שע"ת אות ה', ועיין בדברינו לעיל סי' ט"ז אות ב' ד"ה אמנם:

יט

יט) שם שלא יגרור ציציותיו, ואה היה הטלית ארוך יכול לתחוב הציציות בחגורתו אשר במתניו כדי שלא יגררו, ברכ"י אות ה' בשם מהר"ם מזרחי וספר פרי הארץ ח"ג סי' א', ובשם מורו כתב דטפי עדיף לתוחבם בחגורתו מאחריו, והביאו ש"ץ שם, שע"ת שם, סידור בי"ע אות ל"ב חס"ל. כף החיים להרח"פ ז"ל סי' יו"ד אות ה', ועיין בדברינו לעיל סי' ח' אות מ"ג, ויותר טוב הוא להעלותו על כתיפו שלא יגרור בארץ, כף החיים שם והוא פשוט:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---