כף החיים/אורח חיים/כ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png כ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] הלוקח טלית מצוייצת מישראל וכו'. משום דסתם ישראל בחזקת כשרות הוא. אבל אם הוא ישראל חשוד פסול. ב"ח, פתחי עולם אות א'. ועיין ביו"ד סי' קי"ט ובאות שאח"ז:

ב[עריכה]

ב) שם או מתגר נכרי כשר וכו'. ודוקא הלוקת טלית מצוייצת מתגר נכרי כשר. אבל ציצית אסור ליקח מן הנכרי ואפילו הוא תגר. ט"ז הק"א. מ"א סק"א. יד אהרן בהגה"ט. ר"ז אות ב' פרמ"ג במש"ז אות א'. ובא"א אות א'. נה"ש אות א', שתילי זתים אות ב', וז"ל הרמב"ן במלחמות פ"ק דסוכה דהלוקח ציצית מתגר גוי חוששין לו ואין ניקחין אלא מחבר מומחה עכ"ל. יעו"ש. והביאו הער"ה אות א' מיהו כבר כתבנו באות הקודם בשם הב"ח שכת' בשם הטור דסתם ישראל בחזקת כשרות הוא וכ"כ הש"ך ביו"ד סי' קי"ט אות א'. וכ"כ בס' זבחי צדק שם אות ב' בשם כמה פוסקים ויעו"ש ובאות ד' שפסק כן להלכה ודלא כהי"א שהביא מור"ם בהגה שם סעי' א':

ב) ומ"ש הט"ז שם דמותר ליקח ציצית מן נכרי שאינו תגר באקראי בעלמא כמו תפילין בסי' ט"ל והביאו א"ר אות ד' כבר חלקו עליו הפרמ"ג שם והמאמ"ר אות א' והנה"ש שם דשאני תפילין דאמרינן דאין דרך נכרי לכתוב כאשר יעו"ש בב"י משא"כ הכא, וכתבו שכן משמע נמי ממ"א סק"א יעו"ש:

ג[עריכה]

ג) שם או מתגר נכרי וכו'. ואפילו הוא תגר בשאר סחורות נאמן דאם ימצא בדאי בדבר אחד שוב לא יאמינוהו בדבר אחר. ב"י בשם נימוק"י. ט"ז שם, מ"א שם. א"ר אות ב'. ר"ז שם. שתילי זתים שם:

ד[עריכה]

ד) שם הגהה, ואומר שלקחו מישראל נאמן. בא"ר אות ג' פי' דדוקא שאמר דמנאמן קנאה. אבל בלבוש משמע דא"צ לומר מנאמן קנאה אלא כיון שאמר שמישראל קנאה נאמן התגר. פרמ"ג בא"א אות א'. וכ"כ ר"ז שם, ח"א כלל י"א אות מ"ב:

ה[עריכה]

ה) שם אבל אם לקח מעכו"ם שאינו תגר פסולה, ואין בכלל הזה הטליתים שגונבים לפעמים. דידוע שהעכו"ם לא יעשה ציצית בבגד שהעיקר הוא הטלית. ח"א שם:

ו[עריכה]

ו) סוחר של ציצית שבא לעירו ולקחו מזה בעלי בתים מאותן ציצית ואח"כ נודע שהסוחר הוי גנב ואיש רע ובליעל. לא קיימו מצות ציצית דהוי בכלל מצוה הבאה בעבירה. דאף בשוגג יש מצוה הבאה בעבירה. שנות חיים סי' רנ"ז. והביאו פתחי עולם אות א':

ז[עריכה]

ז) מותר לקנות ציצית מארחי ופרחי אם הציצית שזורין כהלכתן אעפ"י שאינה מופסקים דאין אדם טורח לעשות ציצית כמו אלו ומסתמא מן המומחה באו לידו. תשובת ח"ס סי' ו'. פתחי עולם שם:

ח[עריכה]

ח) [סעיף ב'] אין מוכרין טלית מצוייצת לעכו"ם וכו'. כתב הב"ח היינו דוקא סתם עכו"ם. אבל אם הוא תגר ונודע שהוא קונה טליתות לחזור ולמוכרם אפי' מצוייצת מוכרין לו עכ"ל. וכ"כ רבינו ישעיה הראשון בפסקיו כ"י והביאו הברכ"י בשיו"ב אות א'. אמנם המ"א סק"ב הקשה על הב"ח מפי' רש"י (מנחות מ"ג ע"א) דמשמע מפי' דאפילו לתגר אסור למכור דגם הוא חשוד על ג"ע וש"ד יעו"ש, וכן הקשה היד אהרן בהגה"ט, וכ"כ המאמ"ר אות ב' דמפשטיות הש"ס והפוס' משמע דאפילו לתגר אסור, יעו"ש. (ומ"ש הבאה"ט סק"ד לישב קושית המ"א על הב"ח עיין מ"ש עליו המאמ"ר שם) וכ"כ א"ר אות ה'. ר"ז אות ו' נה"ש אות ג'. שתילי זיתים אות ד'. וכתב הברכ"י אות ב' שכן משמע מפי' רבינו גרשון כ"י. והגם שכתב הברכ"י בשיו"ב כיון שמצינו לרבינו ישעיה הא' כהב"ח צריך לדחוק בדברי רבינו גרשון ורש"י דלא לאשויי פלוגתא ביני רבוותא קמאי יעו"ש. וכן הפרמ"ג בא"א אות ב' ואות ג' יישב דברי הב"ח עם פי' רש"י מ"מ עדין יש חששא אחריתי דשמא התגר העכו"ם הזה ימכרנו לעכו"ם אחר ואותו אחר יתלווה עם ישראל וכו' ע"כ אין למכור טלית מצוייצת לעכו"ם ואפי' הוא תגר:

ט[עריכה]

ט) שם אין מוכרין טלית מצוייצת לעכו"ם וכו' בברייתא כתוב (מנחות מ"ג ע"א) אלא א"כ התיר ציצייותיה וכתבוה הרי"ף והרמב"ם פ"ג הלכה ט' והרא"ש בהלק"ט סי' ט"ז. וכתב ב"י דאתא לאשמעינן שאחר שהתיר ציצייותיה מותר שאעפ"י שנקבי הציציות קיימין ליכא למיחש שיטעו בו לומר שהוא יהודי מאחר שאין בהם ציצית עכ"ל. (ומ"ש זה ב"י על דם רי"ו ולא על הברייתא. כבר תמהו עליו מעדני יו"ט על הלכות קטנות סי' ט"ז אות ז' ושכנה"ג בהגב"י והדרישה בסוף הסי' וא"ר אות ה' ומאמ"ר אות ג' ונה"ש אות ב' ושאר אחרונים, מיהו הפרמ"ג בא"א אות ג' ופתה"ד יישבו קצת בזה יעו"ש), וכ"כ עו"ת אות ג' מחה"ש בסו' הסי'. פתחי עולם אות ג', שתילי זיתים אות ו':

י[עריכה]

י) שם שמא יתלוה עה ישראל וכו' בגמרא איתא טעמא אחרינא. משום זונה ופי' רש"י דילמא הויא ליה זונה ישראלית וסבורה ישראל הוא ותבעל ליה ועוברין משום לא תתחתן בם לשון אחר. משום זונה עכו"ם דילמא יהיב לה ההוא עכו"ם באתננה ואמרה כי ישראל נתנה לי ואתי למחשדים עכ"ל. והביאו ב"י. ומ"א סק"ג שלא הביא כ"ח פי' שני של רש"י עיין הטעם בפרמ"ג בא"א אות ג' ועוד עיין שם מה שהקשה על פי' א' של רש"י מאה"ע סי' ט"ז סעי' א'. ולפי' השני של רש"י כ"ש שלא ימכור לנכרית שמא תאמר ישראל נתנו לה באתננה. פתחי עולם אות ד':

יא[עריכה]

יא) שם יתלוה עם ישראל ויהרגנו. או יגזול ממונו. מ"א שם ומחה"ש. שתילי זיתים אות ו':

יב[עריכה]

יב) שם שמא יתלוה עם ישראל ויהרגנו. כתב ח"א כלל י"א אות מ"ב. וז"ל נ"ל דליתא בזמה"ז דאינם חשודים על ש"ד עכ"ל ול"נ דאיתא ואיתא דהא שמענו כמה וכמה פעמים שעשו וגם בקשו לעשות ר"ל. ודברי רז"ל אינם זזים ממקומה.

יג[עריכה]

יג) שם אפי' למשכן וכו' וכן אפי' להשאיל יש להחמיר, ואע"ג דלטעמא דזונה וללשון שני דרש"י לא שייך הך גזירה אלא במכירה. לטעמא שמא יתלוה שייכא. הרד"ל מנחות מ"ג. והביאו פתחי עולם אות ג':

יד[עריכה]

יד) שם אלא א"כ לפי שעה דליכא למיחש להא, משמע הא אם איכא למיחש אפי' לפי שעה חיישינן וע"כ בעכו"ם שחפצים ללמוד מעשה היהודים אסור להניח אצלם אפי' לפי שעה דחיישינן שמא יראו מעשה הציצית ויתלמדו לעשות כמוהו ויעשו הם או ילמדו לאחרים לעשות ואח"כ יתלוו עם ישראל בדרך וכו' או משום זונה וכו':

טו[עריכה]

טו) השולח ציצית לחבירו ביד עכו"ם צריך שיחתמנו חותם בתוך חותם ואפי' בזמן הזה דאין לנו תכלת כ"א לבן, כי כן דעת הרשב"א הביאו הטור ביו"ד סי' קי"ח והט"ז שם סק"א והש"ך סק"ה, וכן דעת הרמב"ם בפ' י"ג מהמ"א דין יו"ד ומרן ז"ל שם סעי' א' דכל שהוא אסורא דאורייתא השולחו ביד עכו"ם צריך חותם בתוך חותם. ודלא כרש"י שכתב הטעם מפני שדמיו יקרים יעו"ש. וכ"כ המ"א בסי' זה סק"א. ר"ז אות ג' שתילי זיתים אות ג', וה"ה בשולח ביד ישראל חשוד צריך חותם בתוך חותם. ש"כ שם סק"ד, זבחי צדק שם אות ב' בשם כמה פוסקים, ועיין שם ביו"ד סי' קי"ח סעי' ח' ובסי' קי"ט סעיף י"ט א"ז נקרא ישראל חשוד. ועוד עיין ביו"ד סי' קי"ח ובסי' ק"ל איזה נקרא חותם בתוך חותם ואכמ"ל:

טז[עריכה]

טז) בד"א כשהוא בענין שיהנה הגוי בחליפין אבל אם לא יהיה לו הנאה כלל בחליפין אין חוששין שמא יחליף הגוי כדי להכשיל את ישראל. כ"כ מור"ם ז"ל ביו"ד סי' קי"ח סעי' ב' בהגה ומרן ז"ל שם סעי' יו"ד. וכ"כ זבחי צדק שם או' כ"ה בשם כמה פו' יעו"ש, וכ"כ מ"א בזה הסי' סק"א. ר"ז אות ג' שתילי זיתים או' ג':

יז[עריכה]

טוב) כתב הרמב"ם בפ"ב המוצא תכלת בשוק אפי' מצא חוטין פסוקין ושזורין פסולין, וחכמי לוניל תמהו עליו דהא בהדיא אסיקנא בפ' המוציא תפילין שאם הם מופסקים ושזורין כשרים, והשיב שטעה בהעתקת נוסחא שלו וכצ"ל בפי' מצא חוטין פסוקין פסולין, שזורין כשרים, והרי"ף והרא"ש השמיטו דין זה וגם רבינו לא הזכירו ונראה דטעמם מפני שהם סוברים דבתכלת דאתמר אתמר אבל בלבן אין לנו, ואפשר שגם הרמב"ם סובר כך שהרי לא כתב כן אלא בתכלת, אעפ"י שיש לדחות דלישנא דגמרא נקט עכ"ל ב"י, וכתב עליו הער"ה אות ג' וז"ל וא"צ דהרי"ף והרא"ש אזלי לטעמייהו דפסקי כרבא בתפילין דחדשות אסור לר"י משום דטרח אניש לעשות תפילין כעין קמיע כמ"ש הב"י סי' ש"א, וא"כ במוצא תכלת בשום לא קי"ל כר"א אלא אפי' מצא שזורין ופסוקין פסול דטרח איניש וכו' כמ"ש המ"מ בפי"ט דשבת עי"ש, וכיון דבעינן לשמה ואין לוקחים אלא מן המומחה לא הוצרכו לבאר דין זה דבכל גוונא פסול דודאי איכא למיחש שמא לא נטוו לשמן ושוב מצאתי כן להדיא במלחמות הרמב"ן שם דהרי"ף השמיט מימרא דר"א משום דקי"ל כרבא ויפה כיון עי"ש עכ"ל, וכן הקשה המאמ"ר אות ד' על מרן ז"ל מדברי הרמב"ן במלחמות הנ"ל וכתב דאין סברא לחלק בזה בין תכלת ללבן יעו"ש, שכתב על דברי הב"ח דאינם מוכרחים וגם יש קצת גמגומים בדבריו ע"כ. וכ"כ הברכ"י אות ד' בשם מהר"ר יעקב מולכו בתשו' כ"י סי' כ"ח דאם מצא בשוק חוטי לבן שזורין ופסוקין פסולין לכ"ע, וגם המחה"ש בסי' י"א סק"א כתב אפשר כוונת ב"י ר"ל דבלבן החמירו יותר ולכ"ע פסולים יעו"ש, וא"כ כיון דדין זה לא נפיק מפלוגתא יש להחמיר ואפי' מצא בשוק חוטי לבן שזורין ופסוקין פסולין וכן אם שולח ביד עכו"ם חוטי לבן שזורין ופסוקין צריך להחתימם חותם בתוך חותם, ודלא כמ"ש עו"ת אות ג' ור"ז אות ד' ואות ה', ועיין מחה"ש על סי' י"א סק"א ובזה הסי' סק"א, מיהו אם היו החוטין מופסקין ומובדלין כל הד' חוטין לבד והרביעי שקורין אותו שמש הוא עשוי ארוך כנה"ג כדי לעשות בו החליות וגם כל חוט מד' חוטין כפול ושזור מח חוטין כמש"ל סי' י"א אות יו"ד אפשר להקל, והכל לפי המקום והזמן כגון שאין עושין כה"ג כ"א למצות ציצית:

יח[עריכה]

חי) ואם מצא טלית מצוייצת בשוק כשר, עו"ת אות ג', א"ר אות ד' פרמ"ג במש"ז אות א' ברכ"י שם בשם הנז', ובפרט שנראה בענין הכריכות והקשרים דהוא ציצית גמור ואף דנפל לא איתרע, ברכ"י שם בשם הנז', פתחי עולם אות ג:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון