כסף משנה/שאר אבות הטומאות/ו

כסף משנה ‏ שאר אבות הטומאות ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

טומאת ע"ז מד"ס. מבואר בפרק רבי עקיבא (שבת דף פ"ב פ"ג):

וארבע טומאות יש בה וכו'. מתבאר והולך:

ב

עבודה זרה עצמה מטמאה וכו' כשרץ וכו'. משנה בפרק כל הצלמים (עבודה זרה דף מ"ו ע"ב) וכחכמים אליבא דר"א דפרק ר' עקיבא (שבת דף פ"ב ע"ב) דפשטא דמתנייתא אתו כוותיה.

ומ"ש ושיעורה כזית. בפרק ר"ע (שבת דף פ"ג ע"ב) ובירושלמי פ"ג דעבודה זרה:

ג

קצץ אבר ממנה וכו'. גם זה שם:

כקולי אבות הטומאות דנו בה וכו'. ג"ז שם:

ד

נתפרקה עבודה זרה אף על פי שההדיוט יכול להחזירה וכו'. שם בעיא דלא איפשיטא:

ה

כל משמשי ע"ז כשרץ. גם זה שם ברייתא ע"ז כשרץ ומשמשיה כשרץ ומשמע דבין לעיקר טומאתה בין לשיעורה משוה להו.

ומ"ש ואפילו קצץ ממשמשים כזית מן הכלי וכו'. מאחר ששיעורה כזית יש לנו לומר כן דסתם כלי גדול מכזית.

ומ"ש זו חומר במשמשיה וכו'. פשוט הוא ממה שקדם שע"ז אינה מטמאה לאיברים ומשמשיה אם קצץ מהם כזית טמא:

ובית ע"ז עצמו וכו':

ו

המכניס ראשו ורובו וכו'. בתוספתא דע"ז פרק שביעי וירושלמי פ"ג דע"ז.

ומ"ש וכן כלי חרס וכו' ספסלין וכו'. תוספתא בסוף זבים.

ומ"ש וכולם ראשון לטומאה. מאחר דעבודה זרה היא אב הוו אלו ראשון:

ז

תקרובת ע"ז וכו'. בפ"ק דחולין עלה י"ג ע"ב וכרבנן דר"י בן בתירא וכלישנא בתרא דמוקי סתם מתניתין כוותייהו ואע"ג דבפרק אין מעמידין (עבודה זרה דף ל"ב ע"ב) ובפרק כל הצלמים מוקי סתם מתניתין כר"י בן בתירא הא דחולין דלישנא בתרא עדיפא דהויא כרבים ועוד דטומאת ע"ז דרבנן ונקטינן בה לקולא כדמסקי בפרק ר"ע.

ומ"ש ושיעורה בכזית, כמו שיעור ע"ז עצמה. ובסמוך יתבאר דיין נסך מטמא בכזית:

כל דבר שמקריבין לה וכו'. בפ"ב דע"ז (דף כ"ט ע"ב) שנינו בשר היוצא מבית ע"ז אסור מפני שהוא כזבחי מתים ובפרק העור והרוטב קכ"ט הרי אמרו תקרובת ע"ז של אוכלין טמאה.

ומ"ש ואע"פ שאין תקרובת ע"ז של אוכלין וכו' וכן ע"ז ומשמשיה וכו'. הכל בע"ז פ' רבי ישמאעל (דף נ"ב) דברי רבינו כדברי התוספות שפירשו הא דקאמר כלים לא מבעיא לן דכיון דאית להו טהרה במקוה טומאה נמי בטלה דמיירי בכלים של תקרובת ע"ז:

ח

יין שנתנסך לע"ז מטמאה וכו'. תוספתא בסוף זבים יין שראה את העכו"ם שהוא מנסכו אם יש בו כזית מטמאים טומאה חמורה ואם לאו אין מטמאין אלא טומאת משקין בלבד ובפרק שני דע"ז (דף ל' ע"ב) יין נסך אסור בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית סתם יינם אסור בהנאה ומטמא טומאת משקין ברביעית.

ומ"ש רבינו שנאמר אשר חלב זבחימו יאכלו וכו'. שם (דף כ"ט ע"ב) אמתניתין דאלו אסורים בהנאה היין:

יא

כל אב טומאה שמטמא במגע וכו'. בפ' אחרון דזבים משנה ראשונה ושנייה ועשירית מתבאר מפירוש רבינו בהן:

יב

ומ"ש בד"א בשאר כל האבות חוץ מן הנבילה והמרכב וכו'. מבואר במשנה עשירית שכתבתי שהיא בסוף זבים וחילוק הנבילה נתבאר בדברי רבינו בתחלת הלכות אלו וחילוק המרכב מן המשכב נתבאר בפ"ו מהלכות מטמאי משכב ומושב.

ומה שכתב והנושא מטמא בגדים. בסוף זבים משנה הנושא את המרכב וכו' הנושא את הנבילה וכו' עד ופוסל א' וכפי' רבינו ור"ש:

יג

ומ"ש מי חטאת שיש בהם כדי הזייה וכו'. במשנה פ"ק דכלים למעלה מהם נבילה ומי חטאת שיש בהם כדי הזיה שהם מטמאים את האדם במשא לטמא בגדים וחשוכי בגדים במגע.

ומ"ש הרי הנוגע בהם מטמא בגדים בשעת מגעו משום נושא מפני שא"א שיגע במים שלא יסיט אותם וכו' וכן הנוגע בצמר הנבילה או בנימי המרכב וכו'. תוספתא פ"ה דזבים וכתבה רבינו שמשון שם בפרק הנזכר וגירסתו היא הנכונה ולפ"ז הא דתנן וחשוכי בגדים במגע היינו לומר דאין מטמאין בגדים מדין מגע אלא מדין מסיט וכתב הר"י קורקוס ז"ל ואפשר דנ"מ לאם היו קרושין כגליד דליכא היסט:

יד

הבולע נבלת עוף טהור וכו'. משנה פ"ה דזבים האוכל מנבלת עוף טהור והיא בבית הבליעה מטמא שנים ופוסל אחד וכו' הקיאה או בלעה מטמא א' ופוסל א' וכתב רבינו שם כבר ביארנו וכו' שבולע נבלת עוף טהור מטמא בגדים בשעת בליעתו והוא אז כמי שנגע באב מאבות הטומאה דאורייתא וכאשר הקיאה אחר שבלעה או בלע אותה אחר שנכנסה באסטומכא יהיה כמו שפירש ממטמאיו וישאר ראשון לטומאה ולא יטמא בגדים אז עכ"ל.

ומ"ש רבינו פה וכבר ביארנו. הוא בפ"ג מהלכות אלו:

טו

השורף פרה אדומה וכו' כמו שביארנו. בפרק קמא דפרה.

ומ"ש רבינו אם נגעו באוכלים וכו'. מפשט לשון רבינו נראה דאשורף ומשלח קאי ודבר תימה הוא שהיאך אפשר שיטמאו בגדים ולא יטמאו אוכלים אלא להיות שני לכך נראה דאפרה ופרים ושעיר עצמם קאי והוא מדאיתא בפרק טבול יום (זבחים דף ק"ה) פרה ופרים ושעיר המשתלח וכו' והן עצמם אינם מטמאים בגדים אבל מטמאים אוכלים ומשקים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים פרה ופרים מטמאים אוכלים ומשקים ושעיר המשתלח אינו מטמא [אוכלים ומשקים] מפני שהוא חי ומכל מקום צריך לי למוד מנין לו שאינן מטמאין אוכלים אלא להיות שני ועוד קשה שנראה מדבריו ששעיר המשתלח גם כן מטמא אוכלין והיינו כרבי מאיר ולמה פסק כמותו במקום חכמים וצריך עיון:

טז

הנוגע באב מאבות הטומאה וכו'. בת"כ פרשת שמיני.

ומ"ש וכן זב שדרס על המשכב וכו'. בתוספתא דמכשירין פרק שני ונראה מתוך דבריהם שהטעם מפני שאין הטמא נטהר אלא בעלייתו מהמקוה לא בעודו בתוך המקוה:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף