כסף משנה/ביכורים/ד
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
(א-ב) כל המביא ביכורים וכו' ומה שכתב ואלו מביאים ולא קורין וכו'. משנה פרק קמא דביכורים:
ג[עריכה]
ומ"ש הגר מביא וקורא וכו'. שם בירוש' איפסיקא הלכתא כרבי יהודה דאמר הכי.
ומה שכתב ולאברהם היתה השבועה וכו'. כלומר אע"פ שאברהם אב לכל העולם לא נטלו הגרים חלק בארץ מפני שבתחילה קודם שנאמר לו כי אב המון גוים נתתיך היתה השבועה וכו' נמצא שלא זכו בה אלא בניו ממש:
וכן כהנים ולוים וכו'. משנה בסוף מעשר שני (משנה י"ד) וכרבי יוסי לענין וידוי מעשר ומינה ילפינן לבכורים:
ד[עריכה]
הקונה שני אילנות. משנה דבכורים פ"ק (מ"ו):
ומה שכתב לפי שהדבר ספק וכו' עד מעכבת בו. בפרק הספינה (בבא בתרא דף פ"א):
ה[עריכה]
הפריש ביכוריו וכו עד מביא וקורא. משנה פרק קמא דבכורים (מ"ז) וכת"ק:
ו[עריכה]
המוכר שדהו לפירות וכו'. בסוף פרק השולח (גיטין דף מ"ז.) וכר"ל דאיפסקא הלכתא כוותיה:
ומה שכתב אבל מביא אדם מנכסי אשתו ביכורים וקורא וכו'. שם:
ומה שכתב אע"פ שמתה אשתו וכו'. שם:
ז[עריכה]
המוכר שדהו וכו' עד אינו כקנין הגוף. גם זה בסוף פרק השולח (גיטין דף מ"ח) ופירש רבינו בה דלא כפירש"י:
ח[עריכה]
הפריש ביכורים וכו'. ירושלמי פ"ק דביכורים ובנוסחא דידן כשהיה אביו חולה או מסוכן ורבינו גריס ומסוכן וכן מוכרח לגרוס שם:
הפריש ביכוריו ושלחן ביד אחר וכו'. בס"פ השולח (גיטין דף מ"ז):
ט[עריכה]
הפריש ביכוריו ואבדו וכו' עד ולא שתים. משנה פ"ק דביכורים (משנה ח'):
י[עריכה]
הביא בכוריו ונטמאו וכו'. כתב הראב"ד הביא בכוריו ונטמאו בעזרה וכו'. א"א יניחום שם עד שירקבו או עד שיתמסמסו עכ"ל. ורבינו לישנא דמתני' נקט דקתני נופץ ופירש רבינו נוער ור"ש פירש מפזרן והראב"ד בא לומר אחר שמריקם שם מה יעשה בהם יניחם עד שירקבו או עד שיתמסמסו:
יב[עריכה]
הפריש בכוריו ויבש המעיין וכו'. שם וכת"ק:
יג[עריכה]
המביא ביכורים כו'. שם מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא ובפרק כל שעה (פסחים דף ל"ו) יהיב טעמא לפי שאינו זמן שמחה.
ומ"ש רבינו אע"פ שהפרישם קודם החג וכו' יש לתמוה דהא בפרק אלו הן הלוקין אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא הפריש ביכורים קודם לחג ועבר עליהם החג ירקבו ויהיב טעמא בגמרא משום דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו וצ"ל שדחאה רבינו לזו מהלכה מקמי ההיא דפרק השולח (גיטין דף מ"ז:) דאמר ר"י בר חנינא בצרן ושגרן ביד שליח ומת שליח בדרך מביא ואינו קורא שנאמר ולקחת והבאת עד שתהיה לקיחה והבאה כאחד ואע"ג דבירושלמי מוקי לה בשליקטן לשלחן ע"י שליח אבל ליקטן להביאן הוא לא ישלחם ביד אחר שכל הביכורים שנראו להתיר בקריאה אינם נתרים אלא בקריאה מאחר דגמרא דידן מייתי להא דר"י בר חנינא בפרק הספינה (בבא בתרא דף פ"א) ובפרק השולח סתמא ואי הוה סבר גמרא דידן כירושלמי לא הוה שתיק מלפלוגי בהכי וכגמרא דידן נקטינן ועוד דמתניתין דהפריש ביכוריו ואח"כ מכר שדהו ומתניתין דיבש המעיין ונקצץ האילן דמיתנו סתמא אתו כר"י בר חנינא ואע"ג דבירושלמי משני להו שינויא דחיקא ולא סמכינן עליה ולפי זה מ"ש רבינו לעיל בפרק זה גבי הקונה שני אילנות שכל שאינו ראוי לקריאה מפני הספק הקריאה מעכבת בו התם שאני דמחמת ספק הוא:
יד[עריכה]
הביכורים והתרומות וכו' הם נכסי כהן וכו'. לגבי בכורים משנה פ"ב ופ"ג דביכורים (משנה י"ב):
והתרומות וחלה וקרן וחומש ומתנות בהמה. ברייתא פרק הזרוע עלה קל"א:
טו[עריכה]
ואף ע"פ שהביכורים עולים באחד ומאה וכו'. משנה ברפ"ב דביכורים (מ"א):
ומה שכתב אם נתערבו בחולין בירושלים אסורים בכל שהן במינה וכו'. גם זה שם במשנה (משנה ב') גבי יש במעשר והביכורים מה שאין כן בתרומה ודקדק לכתוב במינם משום דאילו שלא במינם אפילו דבר שיש לו מתירין בטל כמו שכתב רבינו בפ"ק מהלכות מ"א.
ומה שכתב אפילו זרע הבכורים וכו'. שם במשנה הנזכרת.
ומ"ש אבל הזורע בכורים קודם שיכנסו לירושלים וכו'. משנה פרק ט' דתרומות (משנה ד') הבכורים גידוליהם חולין ובירושלמי רמי תרי משניות הללו אהדדי ומסיק הן דתימר גידוליהן אסורים איסור מחיצה והן דתימר גידוליהן מותרים היתר זרות וזה מבואר כדברי רבינו:
יז[עריכה]
(טז-יז) כיצד מעלין את הביכורים וכו'. משנה פרק ג' דביכורים (משנה ב'):
ומ"ש מפני אהל הטומאה. וכן מה
שכתב להודיע שהביכורים משבעת המינים. וכן מה
שכתב והם הולכים בכל הדרך וקורין שמחתי באומרים לי בית יי' נלך. וכן מה
שכתב אם באו אנשים הרבה וכו'. וכן
מ"ש ומשיכנסו כולם בשערי ירושלים יתחילו לקרות עומדות היו רגלינו וכו'. וכן מה
שכתב ואומרים הללויה הללו אל בקדשו וכו'. הכל שם בירושלמי:
ומה שכתב ולא היו מהלכים ביום אלא שתי ידות בלבד. בתוספתא פרק ב' דביכורים לא היו מהלכים כל היום כולו אלא שתי ידות ביום.
ומ"ש היה להם לח ויבש וכו'. ירושלמי שם צמוקים היה מעטרן בענבים:
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |