כסף משנה/אבל/יג

כסף משנה ‏ אבל יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כיצד מנחמין את האבלים וכו': ומה שכתב ואין שורה פחותה מעשרה. סנהדרין פרק כהן גדול (דף י"ט):

ג

האבל מיסב בראש. בסוף מ"ק (דף כ"ח) ובפרק מציאת האשה (כתובות דף ס"ט:):

ואין המנחמין רשאים לישב אלא על גבי קרקע וכו': ואין רשאין לומר דבר עד שיפתח האבל את פיו תחלה וכו'. בסוף מועד קטן (דף כ"ח):

וכיון שנענע בראשו וכו'. בסוף מועד קטן (דף כ"ז:). וכתב הטור דכיון שהוא אסור בשאילת שלום בזמן שפוטר המנחמים שוחה בראשו כתלמיד השוחה לפני רבו ליתן שלום והם דברי הרמב"ן בשם הר"י בן גיאת:

ד

מת שאין לו אבלים וכו'. בסוף פרק שואל (שבת דף קנ"ב) ופירש"י במקומו במקום שמת שם ועכשיו נוהגים לישב במקום האבלים ומשכיבים עליו:

ה

הכל חייבים לעמוד בפני נשיא חוץ מאבל וחולה. בסוף מועד קטן (דף כ"ז:):

ולכל העומד מפניו אומר לו שב וכו'. שם בסמוך לכל אומרים שבו חוץ מאבל וחולה וסובר רבינו דקאי לנשיא דסמיך ליה שאע"פ שאינם חייבים לעמוד אם רצו לעמוד עומדים:

ו

מכבדין ומרבצין וכו' עד שלא לבייש את העניים. ג"ז שם (דף כ"ז):

ח

אין שותין בבית האבל וכו'. בפירקא קמא דכתובות (דף ח' ע"ב) תניא עשרה כוסות התקינו בבית האבל שלשה לפני סעודה וכו' ושלשה תוך הסעודה וכו' וארבעה לאחר הסעודה וכו' הוסיפו עליהם עוד ארבעה וכו' התחילו שותים ומשתכרים החזירו הדבר ליושנו ופירש רש"י לעשרה והרמב"ן פירש שלא ישתו אלא תוך הסעודה דיין שבתוך הסעודה אינו משכר ודברי רבינו כפירוש רש"י אבל לא נהגו כן ואף רבינו לא כתבה דרך חיוב אלא דרך שלילה. ובפרק רביעי כתב נקבר המת מותר לאכול בשר ולשתות יין כדי לשרות אכילה שבמעיו אבל לא לרוות:

ט

אין אומרים שמועה וכו'. ברייתא בסוף מ"ק:

וכן אין אומרים בפני המת וכו'. בפרק מי שמתו אין אומרים בפני המת אלא דבריו של מת ואיכא התם תרי לישני ופסקו הפוסקין כלישנא דאמר לא נצרכה אלא לדברי תורה אבל מילי דעלמא לית לן בה וכתב הרמב"ן ומה הן דבריו של מת הלכות הספד והוצאת המת וקבורה. והא דאמרינן בספ"ק דבבא קמא מאי וכבוד עשו לו במותו שהושיבו ישיבה על קברו כתבו התוספות לא על קברו ממש אלא ברחוק ארבע אמות דליכא לועג לרש וכ"כ נמוקי יוסף בשם הרא"ש וכתב עוד בשם הרמ"ה דכיון דלכבוד שיכבא הוא דעביד שרי ורבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל בביאורו לטור אורח חיים הביא דברי נמוקי יוסף וכתב על דברי הרמ"ה שעל זה סמכו לומר פסוקים בבית הקברות ודרשא למתים עכ"ל וכך הוא מנהג פשוט היום:

י

אין בוכין וכו' ואין מספידין וכו'. בסוף מ"ק (דף כ"ז:):

ומ"ש בד"א בשאר העם וכו'. כן נראה ממה שיבא בסמוך:

ומ"ש ואין בוכין עליהם יותר מל' יום וכן אין מספידין עליהם יתר מי"ב וכו'. בפרק הנושא (כתובות דף ק"ג:):

ומ"ש וכן חכם שבאה שמועתו וכו'. בפרק הערל (יבמות דף ע"ט) גבי שאול שלא נספד כהלכה אמר דוד שאול נפקו ליה תריסר ירחי שתא ולאו דרכיה למספדיה:

יא

אל יתקשה אדם על מתו וכו'. בסוף מועד קטן:

יב

כל מי שאינו מתאבל וכו'. דברי רבינו ראויים אליו:

ואחד מבני חבורה שמת וכו'. בפרק רבי אליעזר דאורג (שבת דף ק"ו):

כל שלשה ימים וכו'. בסוף מועד קטן:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף