כובע ישועה/בבא קמא/מב/א
כובע ישועה 
בבא קמא מב א
יציבא בארעא כו'. בתורת חיים סוף פרקין (מה:) כתב בהא דבשמירה פחותה דתם חייב ומועד פטור לא שייך יציבא בארעא דשאני הכא דכתיבי קראי כדאמר בפרק המניח אבל בדמי ולדות רצה לחייב בתם מסברא ע"ש. והנה בשיטה מקובצת דף ל"ד ריש ע"ב הקשה דגם בהא דתשלומין מקרא יליף דתם חמיר ע"ש. ונ"ל דגם אקרא תקשי באין סברא להחמיר בתם מבמועד דד"ל דהוא גזה"כ בלי טעם. אך בשמירה פחותה דתם חייב ומועד פטור כתב בשיטה מקובצת מהמאירי בסוף פרקין הטעם הואיל וקול יש לו אף הבריות ראויות להשמר ע"ש. וא"כ יש סברא להקל בשמירה פחותה במועד יותר מבתם אבל במאי דמועד חייב בלא שמרו שמירה פחותה להקל בתשלומין עליו יותר מבתם כפחת נבילה ולענין דמי ולדות ודאי תקשי יציבא כו' כיון דבעצם מועד חמור מתם. אך קשה בהא דאמר רב אדא בר אהבה בסוף פרקין דלרבי יהודה צד תמות במקומה עומדת וכתבו התוס' מסברא אומר כן דאטו משום שנעשה מועד גרע ויפטר אפילו מחצי נזק בשמירה פחותה. וזה שייך אי גזה"כ הוא אך להמאירי שייך לומר כעין שכתבו התוס' דליפטר בהודאתו למאן דאמר פלגא נזקא קנסא לא אמרינן במ"ע דכיון דאייעד אינו קנסא. וה"נ שייך לפוטרו בשמירה פחותה גם מחצי נזק מה"ט. וגם לרב קשה דמחייבו בקרן שמאל בשמירה פחותה הא יזהרו משום קרן ימין. ואי נימא בזה משום לא פלוג ניחא נמי לרב אדא:
ליתני כו' פטור מדמי ולדות ומבושת. וכתב בשיטה מקובצת ל"ד דמנקי לא ידעינן אלא חד כלומר מאי חזית טפי למדרשיה הכי מבושת. ולמ"ש בשיטה מקובצת ע"ב בד"ה חלקת דלשמואל תרתי ש"מ לרבי עקיבא מנקי ח"כ ודמי עבד מדלא כתיב השור יסקל ובעליו נקי וכתיב בעל השור נקי. ניחא הכא בפשוטו למעט דמי ולדות ובושת. גם י"ל דמשמע להש"ס דשניהם שקולין ועיין בדף מ' ע"ב בתוד"ה ויש ובזבחים דף ד' ע"ב ד"ה שקולין:
נקי מדמי עבד. בשיטה מקובצת דקדק לימא מחצי דמי עבד כדאמר נקי מחצי כופר כו' וכתב דל"מ למינקט כן לרבי עקיבא דס"ל תם שחבל באדם חייב נזק שלם וא"כ אי לאו נקי היה חייב כל הל' שקלים ע"ש. והנה בשיטה מקובצת ע"ב ד"ה הואיל כתב לענינו דעבד דלא כתיב ביה דתם שחבל בו משלם נזק שלם הוי ילפינן ליה מב"ח ע"ש. אך צ"ע מדף מ"ט ע"א שור שנגח את השפחה משלם דמי ולדות חמרתא מעברתא בעלמא דאזיק וכתבו התוס' דלא מיעט קרא שור מדמי ולדות אלא במקום שהולדות לבעל כדכתיב בעל האשה וכאן הולדות לאדון ע"ש. וע"כ בעל האשה אינו מיותר דצריך לגופיה דשייך לו ומכל מקום לא ילפינן שפחה מב"ח וה"נ אין למילף עבד דתם ישלם עליו נזק שלם ממשפט?? דכתיב בב"ח. גם במכילתא נקיט בשם ר"ג נקי מדמי עבד ור"ג ל"מ דיסבור תם שחבל באדם משלם נזק שלם. ובמשנתנו ותם פטור מן הכופר ולא נקיט מחצי כופר וכן בתוספתא פ"ד. וע"כ בכזה אין למידק: