כובע ישועה/בבא קמא/לט/ב
כובע ישועה בבא קמא לט ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש אילת השחר |
שור שנתחרשו בעליו. במצפה שמואל בתוספתא הוכיח מזה דפקח שנתחרש ונתאלם נידון כחרש מעיקרא. ומ"ש הנימוקי יוסף דמיירי בחרש מעיקרא הוא דסתם חרש שאינו שומע ואינו מדבר חרש דמעיקרא הוא ע"ש. ומהרע"ב ריש תרומות משמע דס"ל דפקח שנתחרש ונתאלם חשיב ב"ד. אך השיגו בתפארת ישראל שם. ועיין בפרי מגדים באו"ח בפתיחה כוללת ח"ב אות ד' וה':
וחכ"א מעמידין להם אפוטרופוס. בתוספתא פ"ד איתא ר' יוסי במקום חכמים ומצינו בכמה דוכתי בש"ס מאן חכמים ר' פלוני ועיין ביד מלאכי סי' ת"ו. ואי נימא דחכמים קאי על ר' יוסי, צ"ע בפסק הרמב"ם פ"ו מנזקי ממון הל' ג' כחכמים דברייתא וכתב המגיד משנה שסובר דמתניתין יחידאה היא אף דסתמא היא ע"ש. דאף דיש לומר דרבים דברייתא עדיף מסתמא דיחידאה דמתניתין ועיין ביד מלאכי סי' תקי"ג. אך אי גם חכמים יחידאה הוא ודאי עדיף מתני' מברייתא [ועיין ביד מלאכי סי' תרס"א בהא דתנא קמא וחכמים דפליגי] וצ"ל דאף דבתוספתא לא נקיט רק ר"י כיון דלא אמר הש"ס מאן חכמים ר"י י"ל דרבים סברי כוותיה. עוד שינוי בתוספתא בהא דבסמוך ר"י משלם ושם נקיט גם משמיה דרבי עקיבא בהדי ר"י, ואי ברייתא דידן מהתוספתא אמאי לא הזכיר לרבי עקיבא. ועיין ברא"ש פ"ב דחולין סי' ו':
רשות משנה א"ב. וכתב בשיטה מקובצת דמ"ד חזר לתמותו סבר כשם שנשתנה ענין בעל השור מחרשות לפקחות ומקטנות לגדלות כן נשתנה חולי השור ונתרפא מהעדאתו כו' ור"י סובר שאין האדם שיש לו מזל והשור שא"ל מזל שוין עכ"ד. והנה בהיה מועד קודם שבא להאפוטרופוס דנעשה תם אצלו כדמוכח מהתוס' ע"א בד"ה ואם שכתבו ועוד דהאי תנא סבר רשות משנה וכמו שכתב הים של שלמה סי' י"ד ע"ש. וכדמשמע נמי בברייתא דפסיק ותני דבנתחרשו בעליו ה"ה בתמותו דמשמע אף שנתייעד קודם שנתחרשו. ובזה הא ל"ש טעם השיטה מקובצת דל"ש רק לתלות תיקון השור בתיקון הבעלים ולא לתלות תיקון השור בקלקול הבעלים. ומשמע כמ"ש הנימוקי יוסף דבנשתנה מרשות אפוטרופוס לרשות בעלים יכלי למימר אי הוי מייעדי ליה באנפאי הוי עבדי ליה שמירה מעולה ע"ש. וזה שייך גם בנתייעד בבעלים ובא להאפוטרופוס דמצי לומר אי הוי מייעדי ליה בפני הייתי שומרו היטב. ודע דהא דסומכוס הוי רבותא טפי מדר"מ דמתני' דבדר"מ ה"מ לאוקמי בחרש מעיקרו שלא נתייעד מעולם ת"י הבעלים בזה רשות משנה כשבא מאפוטרופוס לבעלים וקמ"ל סומכוס דגם בנתחרשו בעליו והיה מועד אצלם כשהיו פקחים ונעשה תם אצל האפוטרופוס ונתייעדו אצלם כשחזר אצל בעליו שהיה כבר מועד אצלם אפ"ה נעשה תם וזהו רבותא טפי ועיין בשיטה מקובצת: