כובע ישועה/בבא קמא/לט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כובע ישועה TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png לט TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
כובע ישועה
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


דף ל"ט ע"ב

שור שנתחרשו בעליו. במצפה שמואל בתוספתא הוכיח מזה דפקח שנתחרש ונתאלם נידון כחרש מעיקרא. ומ"ש הנימוקי יוסף דמיירי בחרש מעיקרא הוא דסתם חרש שאינו שומע ואינו מדבר חרש דמעיקרא הוא ע"ש. ומהרע"ב ריש תרומות משמע דס"ל דפקח שנתחרש ונתאלם חשיב ב"ד. אך השיגו בתפארת ישראל שם. ועיין בפרי מגדים באו"ח בפתיחה כוללת ח"ב אות ד' וה':

וחכ"א מעמידין להם אפוטרופוס. בתוספתא פ"ד איתא ר' יוסי במקום חכמים ומצינו בכמה דוכתי בש"ס מאן חכמים ר' פלוני ועיין ביד מלאכי סי' ת"ו. ואי נימא דחכמים קאי על ר' יוסי, צ"ע בפסק הרמב"ם פ"ו מנזקי ממון הל' ג' כחכמים דברייתא וכתב המגיד משנה שסובר דמתניתין יחידאה היא אף דסתמא היא ע"ש. דאף דיש לומר דרבים דברייתא עדיף מסתמא דיחידאה דמתניתין ועיין ביד מלאכי סי' תקי"ג. אך אי גם חכמים יחידאה הוא ודאי עדיף מתני' מברייתא [ועיין ביד מלאכי סי' תרס"א בהא דתנא קמא וחכמים דפליגי] וצ"ל דאף דבתוספתא לא נקיט רק ר"י כיון דלא אמר הש"ס מאן חכמים ר"י י"ל דרבים סברי כוותיה. עוד שינוי בתוספתא בהא דבסמוך ר"י משלם ושם נקיט גם משמיה דרבי עקיבא בהדי ר"י, ואי ברייתא דידן מהתוספתא אמאי לא הזכיר לרבי עקיבא. ועיין ברא"ש פ"ב דחולין סי' ו':

רשות משנה א"ב. וכתב בשיטה מקובצת דמ"ד חזר לתמותו סבר כשם שנשתנה ענין בעל השור מחרשות לפקחות ומקטנות לגדלות כן נשתנה חולי השור ונתרפא מהעדאתו כו' ור"י סובר שאין האדם שיש לו מזל והשור שא"ל מזל שוין עכ"ד. והנה בהיה מועד קודם שבא להאפוטרופוס דנעשה תם אצלו כדמוכח מהתוס' ע"א בד"ה ואם שכתבו ועוד דהאי תנא סבר רשות משנה וכמו שכתב הים של שלמה סי' י"ד ע"ש. וכדמשמע נמי בברייתא דפסיק ותני דבנתחרשו בעליו ה"ה בתמותו דמשמע אף שנתייעד קודם שנתחרשו. ובזה הא ל"ש טעם השיטה מקובצת דל"ש רק לתלות תיקון השור בתיקון הבעלים ולא לתלות תיקון השור בקלקול הבעלים. ומשמע כמ"ש הנימוקי יוסף דבנשתנה מרשות אפוטרופוס לרשות בעלים יכלי למימר אי הוי מייעדי ליה באנפאי הוי עבדי ליה שמירה מעולה ע"ש. וזה שייך גם בנתייעד בבעלים ובא להאפוטרופוס דמצי לומר אי הוי מייעדי ליה בפני הייתי שומרו היטב. ודע דהא דסומכוס הוי רבותא טפי מדר"מ דמתני' דבדר"מ ה"מ לאוקמי בחרש מעיקרו שלא נתייעד מעולם ת"י הבעלים בזה רשות משנה כשבא מאפוטרופוס לבעלים וקמ"ל סומכוס דגם בנתחרשו בעליו והיה מועד אצלם כשהיו פקחים ונעשה תם אצל האפוטרופוס ונתייעדו אצלם כשחזר אצל בעליו שהיה כבר מועד אצלם אפ"ה נעשה תם וזהו רבותא טפי ועיין בשיטה מקובצת:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף


שולי הגליון