כובע ישועה/בבא קמא/יא/א
כובע ישועה 
בבא קמא יא א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם מהר"ם שיף פני יהושע רש"ש אילת השחר |
כסף ישיב לבעליו והמת. וצ"ל דאף דדרשי' תיבת והמת דבור לטורח נבילה דעל המזיק מ"מ דרשי' נמי והמת יהיה לו לפטור שור פסולי המוקדשין דאין המת שלו אף דאי נדרשנו לבעלים מטפלין בנבילה תו לא מידרש והמת יהיה לו לפטור שור פסולי המוקדשין כדמוכח בדף נ"ג ע"ב. ודע דבקושיית הש"ס אי בבירא שוי זוזא ואגודא שוי ד' כי טרח בדנפשי' טרח ק' דילמא קמ"ל דאף ברוצה לשלם יותר ולא לטרוח דכפינן ליה לטרוח ולהעלות השור מבורו. ולהסמ"ע (סי' ת"ג סק"ב) דעל הניזק להעלותו מבור ונוטל דמי הוצאת העליה מהמזיק ע"ש ניחא. אך למה שכתב שם הפ"ת מתשו' בית אפרים דהטורח על המזיק תקשי ואין עמדי הספר לעיין בו:
דקא מטהרת לה מראשון. עיין בתוס' בהא דהוי תרי קולי דסתרי אהדדי שכתבו והשתא בתחילה התרנו משום שמא זכר השתא נתירנו משום שמא נקבה. ופשוט דהמ"ל הכי בספק שהזכירו מתחילה דמתחילה התרנו משום שמא יצא בראשון והשתא נתירנו משום שמא לא יצא בראשון ולא רצו להאריך. ועיין מה שכתב במהרמ"ש דרק בשני הספיקות דקולא שניה סותרות לב' הספיקות דקולא קמא ל"מ ספק ספיקא אבל ביש ס"א שאינו סותר הראשון מהני. והפרי מגדים ביור"ד סי' ק"י במחודשים אות א' הביא מהמהרי"ט (ח"ש חלק יורה דעה סי' ב') דגם בס"א סותר ל"מ ע"ש. והנה בשעה"מ (פ"י ממקואות כלל א') כתב דגם בסד"ר מחמרי' בתרי קולי דסתרי דדמי לספק ספיקא בדאורייתא ע"ש. ולכאורה להטעם דכשניקל בשניהם ממ"נ איסור עביד וצ"ל כדמשמע במהרי"ט שם דאינו רשאי להקל באחד אסמך שיחמיר בשני מגזירה שיקל בשניהם ע"ש. וא"כ י"ל דל"ש לגזור אלא משום איסור תורה כהא דספק ספיקא בדאורייתא דכשיקיל בשניהם יעבור ממ"נ אדאורייתא אבל בסד"ר דאפילו כשיקיל בשניהם לא יעבור רק אדרבנן לא נגזור דבכמה דוכתי גזרי' משום דאורייתא ול"ג משום דרבנן. אך להמהרי"ט דגם כשס"א מהספק ספיקא סותר ל"מ. והרי לפי זה אף כשיקיל בשניהם נמי לא יעבור רק אדרבנן דהא נשאר ס"א ולהרמב"ם סד"א רק מדרבנן לחומרא כידוע יש ללמוד מזה לסד"ר. אלא דהוא גופא תקשי אי סד"א רק מדרבנן לחומרא למה נגזור כשנשאר ס"א שאינו סותר שלא למיזל בתר ספק ספיקא. והיה אפשר לומר דהא דהמהרמ"ש והמהרי"ט תלי בזה דאי סד"א מה"ת לחומרא גזרי' גם בנשאר ס"א כיון דיתעביד ממ"נ ספק איסור שאסור מה"ת ואי רק מדרבנן לחומרא י"ל כהמהרמ"ש דבעינן ששני הספיקות יסתרו אהדדי. ודע דלמ"ש המשנה למלך (פי"ב מבכורים הל' י"ט) דבאיסור כרת ל"מ ספק ספיקא אין מקום לקושיית התוס' אך כבר כתב הפרי מגדים בפתיחה להל' טריפות דמכמה דוכתי מוכח דמהני ספק ספיקא באיסור כרת ע"ש. ובשיטה מקובצת הקשה על קושיית התוס' כיון שמנתה י"ד דטומאה הרי היא בחזקת טומאה ואין נוכל לטהרה ביום ט"ו מכח ספק ספיקא ותי' דחזקת טומאה במקום ספק ספיקא אינו כלום. ועיין מה שכתב בפרי מגדים ביור"ד סי' ק"י במחודשים אות ב' בספק ספיקא נגד תרי חזקות דאפשר דרק מחד חזקה רובא עדיף ולא מתרי חזקות [והיינו דספק ספיקא מתורת רוב]. ומהכא ראיה דגם הכא איכא ב' חזקות חזקת טומאה דמנתה י"ד דטומאה וחזקת מעוברת דיצא הולד בשני ולא בראשון דחזקת מעוברת חזקת חשיב עיין בבבא מציעא (ק.) בתוד"ה הא. ומשמע דס"ל דמהני ספק ספיקא אף נגד ב' חזקות. ויש לדחות דבלא"ה ק' דמטמינן לה מראשון מיד בלידה יבשתא מחשש דשמא יצא רובו או ראשו דהוי כילוד [עיין בשיטה מקובצת] והא אית לה ב' חזקות להיתר חזקת טהרה דקודם שיצא המקצת שליא טהורה היתה וחזקת מעוברת ויכריע דעודה מעוברת שלא יצא רובו או ראשו דולד בהמקצת שליא דכשאינו כילוד חשיבה מעוברת וע"כ צ"ל דיציאת המקצת שלי אחשיב איתרע חזקת מעוברת [וממילא חשיב נמי איתרע חזקת טהרה] וחזקה דאיתרע ל"מ. וא"כ לא מוכח נמי מקושיית התוס' דנטהרנה בט"ו מספק ספיקא דיהני ספק ספיקא נגד ב' חזקות די"ל דשאני התם משום דאיתרע החזקה דחזקת מעוברת. אך אינו מוכרח דיש להעמיד כשהיתה טמאה מקודם וכלה זמן הז' נקיים ולא טבלה וא"כ אף דיש חזקת מעוברת נוקי חזקה נגד חזקה ומטמינן לה מראשון מספק דל"מ לה טבילה עכשיו. אלא דיש לדון דגם כה"ג חזקת טהרה חשיב הא דהחזקנוה שתטהר כשתטבול וכעין שכתב בשב שמעתתא (שמעתתא ה' פ"ו) בספק נקיבת הסימנין אף דהוי באותו איסור דשאינו זבוח חשיב חזקת היתר דהיינו כמו שקודם היתה מותרת בשחיטה בלא שהיה ודרסה ה"נ עכשיו וכבר הארכתי בזה בספרי נהור שרגא ביבמות דף ל' ע"ב ד"ה אשה ע"ש. וה"נ חשיב חזקת טהרה הא דהחזקנוה שתטהר כשתטבול וה"נ השתא כשיצא המקצת שליא ואכמ"ל. ומה שיש לדבר בהתוס' דבסמוך ד"ה דאין עיין מה שכתבתי בספרי נהור שרגא ביבמות דף י"א ע"א ד"ה צ"ס: