יש סדר למשנה/פסחים/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ פסחים ד

ב

ר' יהודה אומר אומרים לו וכו' ע"ש. במשב"ג ובירושלמי ליתא מילת אומרים לו אלא ר' יהודה אומר צא והביא לך וכו':

ה

הר"ב ובית הילל מתירים מידי דהוי אתענית שהיום אסור באכילה והלילה מותר כו' ע"ש. גם לענין מלאכה בתענית מצינו דבשלש תעניות וכן בשבע תעניות אחרונות אסורין במלאכה ביום ובלילה מותר כמבואר במשנה ו' פ"א דתענית ובגמ' י"ב: וכן בטוש"ע א"ח סי' תקע"ה ס"ג עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד ג' תעניות וכו' ובאלו מפסיקין מלאכול מבע"י ואסורים בהם בעשיית מלאכה ביום אבל לא בלילה וכו' עברו אלו ב"ד גוזרין עוד שבע תעניות וכו' וכל מה שאסור בשלשה שלפני אלו אסור אף באלו וכו' ולפ"ז במה שהערה התוי"ט דלכאורה סברא דב"ש עדיפי דילפי איסור מלאכה מאיסור מלאכה וכו' ע"ש. שפיר נוכל לומר דגם ב"ה סברו דילפינן איסור מלאכה מאיסור מלאכה דתענית על הגשמים כדאמרן. מיהו ודאי הא דכתב הר"ב מידי דהוי אתענית שהיום אסור באכילה והלילה מותר נקט תענית דשכיחי ונהוגים תמידים כגון בה"ב שאחר פסח וסוכות וי"ז בתמוז וי' טבת וכן לכל תענית שהיחיד מקבל עליו וכדומה. ויליף מידי דשכיח ממידי דשכיח. מה שא"כ תעניות על הגשמים מידי דלאו שכיח הוא. ולפיכך ע"פ מדותיו של הר"ב שפיר הערה התוי"ט לכאורה סברא דב"ש עדיפא וכו'. ואי קשיא לי הא קשיא לי בהטעם שנתן הר"ב דב"ה מדמי לתענית דהלילה מותר. והרי כתב הר"ב ריש מ"ה פ"א דתענית ד"ה אוכלים ושותים. מותר להם לאכול ולשתות כל ליל התענית עד שיעלה עמוד השחר וכו'. וכן קי"ל כראב"י שם בפסחים ב' ע"ב וכרבי בתענית י"ב ע"ב עד מתי אוכל ושותה [בלילה כשמתענה למחר בכל תענית שהוא אוכל משתחשך ואפילו בתענית יחיד קא מיירי. רש"י] עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי וכן פסק הטוש"ע סי' תקס"ד. וא"כ אם לתענית מדמינן למה התירו ב"ה עד הנץ החמה. הלא מעמוד השחר ה"ל לאסור. מיהו למאי דמסיק הש"ס פסחים ב' ע"ב דהא דקאמר ר' אליעזר בן יעקב דארבעה עשר אסור בעשיית מלאכה משעת האור שפרושו עמוד השחר [וס"ל לראב"י דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר הזה כמבואר שם בתוס' דהא ראב"י וכו'. ועיין מהר"מ דבין לס"ד ובין למסקנא סבר ר"א ב"י דלא נחלקו אלא דמותר עד שיעלה עמוד השחר] וא"כ טעמו של הרב לשיטת ראב"י עולה כהוגן. היוצא מזה מ"ש הרמב"ם פ"ח מהל' יו"ט דין י"ח מהנץ החמה עד חצי היום תלוי במנהג וכו'. איכא למידק לפי שהסכימו רוב הפוסקים דהילכתא כראב"י בכל מקום אפילו בברייתא [והארכתי בס"ד במקום אחר] וא"כ משעת האור דהיינו משיעלה עמוד השחר תלוי במנהג וצ"ע. ודע דבטור וש"ע סי' תס"ח סעיף ג' כתבו קודם חצות וכו' ומקום שנהגו שלא לעשות אין עושין. ולא כתבו כלל אימתי מתחיל אי מהנץ החמה או מעמוד השחר. וראיתי שהמג"א סק"ה כתב ובלילה מותר עד הנץ החמה גמ'. ועיין תוס' דף ב' ע"ב. ואולי כיון במה שמסיים לעיין בתוס' אל מה שכתבתי דלפמ"ש תוס' דף ב' ע"ב דס"ל לראב"י דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה [כמו שכתבתי לעיל] א"כ בלילה מותר רק עד עמוד השחר: ויש לבא בזה על העיון לדינא שכתב הרמב"ם בפ"א מהל' תענית דין ח' כל תענית שאוכלין בה בלילה בין ציבור בין יחיד הרי זה אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר וכתב הה"מ פ"ק דתענית ת"ר עד מתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי ר"א בר"ש אומר עד קרות הגבר וקי"ל כרבי מחבירו ע"כ. וכ"כ ההג"מ דהלכה כר' מחבירו וכן פסק רב אלפסי ושאר רבותינו דבין ציבור ובין יחיד אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר. ע"כ. וצ"ע שהרי בפסחים איפליגו בתענית ציבור ראב"י אומר דאוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר ר' שמעון אומר עד קרות הגבר. ובפ"ב מהלכות בית הבחירה דין י"ח בפגימת המזבח דאיפליגו בה ר"א בן יעקב אומר כזית ור' שמעון אומר טפח דפסק הרמב"ם טפח כר' שמעון וכתב הכ"מ משום דר' שמעון מארי דגמ' הוא טפי מראב"י ואע"ג דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי אפשר דה"מ במשנה אבל לא בברייתא. ע"כ. וכבר קי"ל הלכה כרבי מחבירו אבל לא מחביריו וגם נודע דרבי תלמידו של ר"ש. וניהו בתענית יחיד אפשר לצדד וליישב אבל בתענית ציבור ה"ל ליפסוק כר' שמעון עד קרות הגבר [ובפרט דטוב לומר דרבי ור"א בר"ש הנזכרים בתענית י"ב ע"א לא יחלוקו במאי דכבר איפליגו בה הדור שלפניהם ראב"י ור"ש בפסחים. אלא בפסחים איפליגו ראב"י ור"ש בתענית ציבור בלחוד כמבואר להדיא דתניא בתענית ציבור עד מתי אוכל ושותה וכו' אבל במסכת תענית מחלוקת רבי וראב"ש בתענית יחיד וחדא מאידך לא ילפינן. דבתענית ציבור משום דחמירא נוכל לומר דמחמרי' מקרות הגבר וגם נוכל לומר איפכא דבתענית יחיד משום דקיל להו לאינשי החמירו חכמים טפי והאריכות בזה אך למותר. ודע עוד דהרב המגיד וגם הב"י בסי' תקס"ד לא זכרו אלא הסוגיא דתענית י"ב ע"א והעלימו עיניהם מסוגיא דפסחים ב' ע"ב לגמרי גם בענין משנת ראב"י הארכתי בס"ד במקום אחר]:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.