יש סדר למשנה/פסחים/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ פסחים ה

א

מ"א ד"ה חל להיות בערב שבת וכו'. ששוהין שעה אחת בעשייתו כו' ע"ש. איכא למידק הא דנטר ושהה עד הכא ולא פירש הכי לעיל בתחלת המשנה נשחט בח' ומחצה וקרב בתשעה ומחצה. ורש"י עשה על נכון בפירושו. דכתב הך טעמא ארישא ד"ה וקרב בתשעה ומחצה. ולא ידעתי למה החריש התוספות יום טוב בהא והרי לקמן לא נשא פנים והקשה על דרך זה במשנה ד' דבור המתחיל חייב וכו' אבל ברישא לא פירש כן וכו':

ג

תוי"ט שחטו וכו'. ועמ"ש ריש' דסוטה ופרק שני דיבמות משנה ה' כו' ע"ש כצ"ל. ועמ"ש התוספות יום טוב במקומות הנזכרים תמצא דברים מתוקים בענין דרשינן טעמא דקרא:

ד

תוי"ט ד"ה על החמץ כו'. ומ"ש הר"ב דאין הזבח נפסל. בירושלמי מפרש דזבח קרייה רחמנא כ"מ פ"א מהל' קרבן פסח כו' ע"ש. זה לשון תוס' ס"ג ע"א השוחט פסח על החמץ עובר בלא תעשה אומר ריב"א דהפסח כשר דהא לא שנה עליו הכתוב לעכב ובתוספתא דמכילתא תניא בהדיא פרק [ג' צ"ל] ד' דהשוחט את הפסח על חמץ בי"ד עובר בל"ת והפסח עצמו כשר ויוצא בו י"ח בפסח ע"כ. ולכאורה קשה מה שהעיד ריב"א דלא שנה עליו הכתוב והרי תרי קראי יש הראשון שמות כ"ג פי"ח לא תזבח דם זבחי [כתב רש"י לא תזבח על חמץ וגו' לא תשחט את הפסח בי"ד בניסן עד שתבער החמץ] השני הוא שמות ל"ד פכ"ה לא תשחט על חמץ דם זבחי [וכבר הארכתי בס"ד ליתן טעם על הסוגיא דפסחים ה' ע"א ס"ג ע"ב וצ"ה ע"ב דנקט הש"ס קרא המאוחר לא תשחט ולא גבה מן המוקדם לא תזבח. כי פירושן של זביחה ושחיטה אחת היא וכמ"ש רש"י שזכרתי למעלה על לא תזבח וגו' לא תשחט וגו'. והרוצה לעמוד עליהן יעיין במיני תרגימא ואת אשר כתבתי ג"כ על הר"ב בעל תולדות אהרן] ולפום רהיטא אמרתי להצדיק דברי ריב"א שכתב זה לדעת ר' שמעון דדריש לקמן ס"ד ע"ב דכתיב זבחי זבחי תרי זימנא קרי בי' זבח זבחיי למאי הילכתא פלגינהו רחמנא ולא כתיב זבחיי [בחד קרא] למימר בזמן דאיכא זבח וכו' ע"ש. ובפירש"י היוצא משם דבהכרח צריכי תרי קראי. ולפי מה שפירש רש"י והר"ב בסיגנון אחד במשנה דהכא ר' שמעון אומר הפסח בי"ד לשמו חייב. משום לא תשחט על חמץ דפסח כשר הוא ושחיטה ראויה היא וכו' הרי דרש ר"ש בהחלט בפסח כשר וטעמו עמו דלשיטתו לא שנה עליו הכתוב לעכב וס"ל לריב"א מדקאמר ת"ק השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה ולא קתני הרי זה פסול [וז"ל הכ"מ פ"א מהל' ק"פ הלכה ה' אהא דכ' הרמב"ם השוחט את הפסח בזמנו והיה לו כזית חמץ ברשותו לוקה שנאמר לא תזבח על חמץ דם זבחי שלא יזבח הפסח והחמץ קיים וכו' והפסח כשר. כתב הכ"מ ומ"ש והפסח כשר הכי משמע מדקתני [במשנה] ה"ז עובר בלא תעשה ולא קתני ה"ז פסול והכי אי' בתוספתא ובירושלמי מפרש דזבחי קרייה ע"כ דס"ל כר"ש דהפסח כשר ולפיכך שפיר פירש דלא שנה עליו הכתוב לעכב. שוב ראיתי ששאלתי הראשונים שאלה ראשונה היא שכבר עמד עליו הגאון מהרש"א בזה"ל אומר ריב"א דהפסח כשר דהא לא שנה עליו כו'. לכאורה הא שינה עליו הכתוב לא תזבח על חמץ גו' וכתיב לא תשחט על חמץ וגו' וי"ל דבכה"ג לית לן למימר דשינה עליו הכתוב לעכב אלא דשינה עליו לעבור בשני לאוין ולא אמרינן דשינה הכתוב לעכב אלא בכה"ג דלעיל במכסת תכוסו וכן כל הנהו דפ"ק דזבחים דליכא למימר בהו לטפויי לאוי ודו"ק עכ"ל המהרש"א. וכוונתו נעלמה מדעתי הקלושה. דהא בפסחים כ"ד ע"ב מסיק הש"ס דכל היכי דאיכא למידרש דרשינן ולא מוקמינן בלאו יתירה ע"ש בהסוגיא ותראה דעדיפא טפי לומר ולדרוש אפילו להוציא ממשמעות באם אינו ענין לגופיה תנהו ענין לכל אסורין שבתורה ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין להנאה כמבואר שם בסוגיא ואעפ"כ מסיק דדרשינן ולא מוקמינן בלאו יתירה על אחת כמה וכמה וק"ו בן בנו של ק"ו דעדיפא לומר דשינה עליו הכתוב לעכב ולא מוקמינן בלאו יתירה [ושבש לומר משום דשינה הכתוב דפעם כתיב לא תזבח ושינה מלשון זה וכתב ולא תשחט. האומר זה לא הביט עינו בתחילת אותו סוגיא כ"ד ע"א שאין ת"ל לא יאכל וכו' דהא נפקא ליה ממעשר דאמרה תורה לא בערתי וכו'] ובכן חידוש הוא שחדשה. והגאון מהרש"א. ולהולמו קשה. ואמרתי אל אישי הראשון אשובה. בכוונת דברי ריב"א. אמנם אי קשיא לי הא קשיא לי על דבר אשר העלים עיניו מהירושלמי דדריש דכשר דזבחי קריה רחמנא. וכ"כ תו' בתמורה ד' ע"ב ד"ה רבא אמר לא מהני מידי קשה א"כ שוחט פסח על חמץ לפסול ויש לומר דבירושלמי יש קרא להכשיר ע"כ. ומדבריהם אלו צ"ע לפי' ריב"א שכתב דכשר מטעם דלא שנה עליו הכתוב לעכב. עכ"פ יהיה פסול מטעמא אי עביד לא מהני ואף אם רצונו לומר ע"פ הלחץ זו הדחק דריב"א פסק כאביי דאי עביד מהני והילכך כתב לדינא הואיל דלא שנה עליו הכתוב הפסח כשר אבל מ"מ יהיה תמוה דתיובתא לרבא מברייתא דתוספתא דתניא להדיא הפסח כשר [וכבר הארכתי בחדושי לדעת הרמב"ם באיזה מקומות. דס"ל כאביי ומבואר הוא בכתובים] ועוד דע"כ יהיה בזה לפום קושיא דמלתא נפקותא רבתא בין אביי לרבא גבי השוחט פסח על חמץ אם הפסח כשר או פסול ובמסקנא דסוגיא דתמורה ו' ע"א וכן ו' ע"ב דחיק הש"ס למצוא דבר דפליגי בה אביי ורבא. ועדיפא ה"ל לומר דפליגי בדינא דריב"א. אכן להילפותא של הירושלמי שכתבו התוס' בתמורה. והכ"מ והתוי"ט יש לכל הקושיות תשובה:

תוי"ט ד"ה חייב וכו'. וכ"כ רש"י אבל ברישא לא פי' וכו' דכל שבעה כתיב גבי לא יראה כו' ע"ש. אמנם על רש"י בפירושו ס"ג שכתב ד"ה חייב [בלשון שכתב הרב שזכרו התוי"ט] וכו' משום לא תשחט בהדי לאו דלא יראה. נשאר קשה דלא פי' כך ארישא כמו שהקשה התוי"ט על שיטת רש"י שכתב לעיל ד' ע"א ד"ה בין לר"מ וכו' חמץ אינו אסור מן התורה בבל יראה ובאכילה אלא משש שעות וכו'. משמע מלשונו להדיא דאחר שש שעות מיהת עובר וכמו שהבין הראב"ד מתוך דברי הרמב"ם בפ"ג מהל' חמץ ומצה דין ח'. וכ"כ רש"י להדיא ב"ק כ"ט ע"ב ד"ה משש שעות ולמעלה וכו' ע"ש]. ואין מקום לתרוצו של התוי"ט וקצ"ע:

ה

העזרה. מן העזרה בצרות כלומר ששם מתפללין לאל ושומען ועוזרן בשביל כן נקרא עזרה. ערוך. ועי' תוי"ט תמיד פ"ב מ"ו ד"ה עזרת ישראל כתב ראב"י מצאתי נקוד עזרת העי"ן בסגול וכן נראה דשם דבר הוא וכו' ע"ש:

תוי"ט ד"ה והוציאו אימורין. פי' הר"ב חלבים ונקרא אימורין וכו' ע"ש בערוך ערך מר ב' כתב למה נקראו החלבים אימורים שהן מורים ואדונים על כל האברים ועולים על גבי המזבח לחלק לאדון העולם:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.