יש סדר למשנה/יומא/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ יומא ד

ב

הר"ב ד"ה עויתי כו' ומהו זה שאמר משה וכו' כך אמר משה וכו' ע"ש. בגמ' ל"ו ע"ב כיצד מתודה וכו' וכן במשה הוא אומר נושא עון ופשע וחטאה וכו'. וכתבתי בתכ"ש דמה שמציין בתורה אור במדבר י"ד טעות הוא כי שם בתפלה למשה בחטא המרגלים לא כתיב אלא נושא עון ופשע ונקה וגו'. וצ"ל שמות ל"ד. והוא בענין מעשה העגל. אכן לכאורה ממשמעות הפסוקים וממשמעות הגמ' ר"ה י"ז ע"ב ד' ד' אני הוא קודם שיחטא וכו' וכ"כ תו' בשם רבינו ניסים ד"ה שלש עשרה וכו' דהכי קאמר קרא הקב"ה בשמו ד' וקראו ד' רחום וחנון וכו' ע"ש וא"כ היאך אמרו ביומא בסוגיא וכן במשה הוא אומר עוד יותר מבואר אלא מהו שאמר משה נושא עון ופשע וחטאה אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע בשעה שישראל חוטאין לפניך ועושין תשובה עשה להם זדונות כשגגות והוא תמוה דבכל הסוגיא משמעות להדיא דמשה אמר הדברים האלו נגד הסוגיא ותו' דר"ה. ולכאורה י"ל דזה דדריש ר' יוחנן בר"ה שם ויעבור ה' על פניו ויקרא אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר התפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם ולא ידענו בבירור מאיזה סיבה הכריח לר' יוחנן לפרש במאי שאי אפשר לאמרו אלמלא כתוב ולא פירשו כפשטא דקרא. אבל נראה לומר דהיה קשה לר' יוחנן דה"ל להקדים חטא קודם לעון ופשע [כסדר שאמרו חכמים ביומא] אע"כ שנתעטף וכו' יעשו לפני כסדר הזה כלומר דהמתפלל יאמר נושא עון ופשע וחטאה שיעשה להם זדונות כשגגות ומעתה בלב נבון ינוח חכמה במעשה דמרגלים דלא אמר משה אלא נושא עון ופשע ולא הזכיר חטאה ובחדושי הארכתי עוד בס"ד ליישב קו' הרי"ף ורק זה [לא אכסה כי גם במכות כ"ד] איתא אמר ריב"ח ד' גזירות גזר משה וכו' משה אמר פוקד עון אבות על בנים בא יחזקאל ובטלה הנפש החוטאת וכו' והנה קרא פוקד עון אבות וגו' כתב בפרשת וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר וגו' שמות כ' ישמע חכם ויוסף לקח:

ד

תוי"ט ד"ה בשל כסף פירש הר"ב דהתורה חסה על ממונן של ישראל וכו' לא של כסף וכו'. פירוש כוונת התוי"ט שהוא אסבורי אסברה לדברי הר"ב שפי' התורה חסה וכו' ואע"ג דבתורה לא נזכר כלום אם צריך לחתות בשל כסף או של זהב על זה כתב דניחא כדפרש"י וכו' כלומר הואיל שמצינו במקום אחר שהתורה חסה לכן תקנו חכמים על דרך הזה דאנן נמי חסינן ולפיכך אינו חותה בשל זהב והנה הראיה שכתב רש"י [והביאו התוי"ט] לעיל ד"ה התורה חסה כו' שנאמר וצוה הכהן ופנו את הבית וגו' על מה חסה התורה על פכין של כלי חרס שאין להם טהרה במקוה וכו' א"כ חסה על ממונן של [צרי עין צ"ל] קל וחומר על ממונן של צדיקים ע"כ. כך כתב רש"י ג"כ בחולין מ"ט ע"א בשם הת"כ בכמה וכמה שנוי' ע"ש וקצת איכא למידק דלא כתב רש"י כך ממשנה ערוכה נגעים פי"ב מ"ה. עוד ה"ל לרש"י לאתויי מש"ס דילן מנחות ע"ו ע"ב התורה חסה על ממונן של ישראל והיכן רמיזא דכתיב והשקית את העדה ואת בעירם מיהו בזה לכאורה ה"א דממנחות יש ראיה לממון של רבים והענין בחולין דהוא ממון של יחיד התורה חסה שנאמר וצוה הכהן וכו' אמנם בסוגיא דיומא ל"ט ע"א וכן בר"ה כ"ז ע"א דגם שם מייתי רש"י התורה חסה דכתיב וצוה הכהן וכו' ע"ש ליכא למימר הכי [ובמנחות פ"ו ע"ב פ"ח ע"ב פ"ט ע"א לא פירש"י כלום] עכ"פ יפה עשה הר"ב שכתב התורה חסה על ממונן של ישראל ולא כתב שום ראיה לדבריו דסמיך על הנישנית במשנה דנגעים פי"ב:

ה

תוי"ט ד"ה והיום מן הקיתון של זהב דאמר בפ"ב דזבחים [דף כ"ב דבכלי צ"ל] דבכל כלי שרת מקדש דכתיב ורחצו לרבות שאר כלי המקדש ריב"א תוס' דף מ"ד ע"ב כו' ע"ש. הנה העתיק דברי תוס' כמו שנדפס לפנינו. ברם בתכ"ש כתבתי בס"ד דצ"ל ירחצו לרבות כלי שרת ומלת ורחצו נדפס בטעות כי להדיא אמר הש"ס בזבחים כ"ב ע"א ירחצו לרבות כלי שרת וז"ל רש"י ובקרבתם אל המזבח ירחצו קרא יתירה הוא האי ירחצו דהא כתוב לעיל מיניה ורחצו ממנו:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.