יש סדר למשנה/ברכות/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ ברכות ז

ב

תוי"ט ד"ה עד כזית כדמפרש אביי וכו' ופסק הר"ב וכן הלכה אע"ג דהוי סתם דלעיל וכו' הכא אשכחן ר' יוחנן דס"ל בכזית כדאי' [בתוספתא צ"ל] בתוס' [ותמצא בתוס' מ"ט ד"ה ר"מ] ומה שהאריך הר"ב לכתוב ולא כר' יהודה דאמר כביצה משום וכו' ואשמעינן הר"ב דלא ס"ל למוחלפת וכו' וכמ"ש שם בס"ד ואמנם בפסחים לא ביאר התוי"ט שום דבר אלא מראה מקום היא לו לעיין הכא ולכן אפשר דצ"ל כמ"ש שם הר"ב. כי בפי' הר"ב בפסחים תמצא שדבריו עולים אחר תירוצו של אביי דהתם בסברא פליגי ע"ש. הנה עדיין לא נתברר דמאי נ"מ אי ס"ל להר"ב דמוחלפת או לאו. תיתי מה תיתי הוי סגי ליה להר"ב בהא שכתב דהלכה בכזית ושוב אין נפקותא יוצאת אי קי"ל כאוקמתי' דר' יוחנן או כדעת אביי. וז"ל תו' מ"ט ד"ה ר"מ סבר ואכלת זו אכילה ואכילה בכזית ואומר הר"י דהני קראי אסמכתא בעלמא נינהו דמדאורייתא בעינן שביעה גמורה וכו' וקי"ל בכזית דלפי מה שמחליף ר' יוחנן קאמר ר' יוד' בכזית ור"מ ור"י הלכה כר"י וגם לאביי דלא מחליף ור"מ אית ליה עד כזית נראה דהלכה כר"מ ובכזית אע"ג דבעלמא ר"מ ור"י הלכה כר"י בהא הלכה כר"מ דהא קים ליה ר' יוחנן בשיטתיה לעיל דאינו מוציא רבים ידי חובתן עד שיאכל כזית דגן. וכן לעיל גבי שאכל כזית מליח וכן פסק בה"ג ור"ח ושאלתות ע"כ. וז"ל המהרש"א תוס' ד"ה ר"מ סבר וכו'. דלפי מה שמחליף ר' יוחנן קאמר ר"י בכזית כו'. קצת קשה מהיכא פסיקא להו דמוחלפת השיטה הך דהכא לענין זימן ואימא הך דהתם וכן מי שיצא מירושלים וכו' הוא מחליף ודו"ק. הנה בהא דפסיקא להו לתוס' דר' יוחנן מחליף מתני' דהכא בברכות קצת נראה מבואר מהא דחזינן דר' יוחנן הוא דאמר לעיל עד שיאכל כזית דגן עדיפא וודאי לומר דר' יוחנן פסק כר' יודא דהא ר' יוחנן בעצמו מסר הך כללא בעירובין מ"ו ר"מ ור"י הלכה כר"י וא"כ סתמא כפירושו דהא דאמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה היינו מתני' דהכא. ברם אי קשי' לי הא קשיא לי זה שכתבו תוס' וגם לאביי דלא מחליף וכו' הרי דנחית תוס' עכשיו אי אמרינן דלא קי"ל כהא דמוחלפת כתירוצו של ר' יוחנן אלא כאוקמתי' דאביי דבקראי פליגי וא"כ מה זה שכתבו תוס' מעכשיו דהלכה כר"מ דר' יוחנן אמר לעיל דאינו מוציא וכו' עד שיאכל כזית דגן מאי ראיה היא זו דודאי ר' יוחנן דאמר לעיל כזית דגן שפיר אזיל לשיטתיה דמחליף הכא במתני' וס"ל לר' יודא כזית אבל לדידן דקיימינן עכשיו כתירוצו של אביי דלא תיפוך וס"ל לר' יהודא כביצה יהיה הלכה כר' יהודא נגד ר"מ גם ראיה אחרונה שכתבו תו' וכן לעיל גבי שאכל כזית מליח וכו' ולא נמצא דבר זה אלא לעיל ל"ח. דאמר ר"ח ב"א אני ראיתי את ר' יוחנן שאכל זית מליח ובריך עליו תחלה וסוף. צריך ביאור דר' יוחנן ודאי אזיל לשיטתי' דהכא דתירץ מוחלפת משא"כ לאביי דעסקי ביה תוס' עכשיו דר"מ ס"ל בכזית ור' יהודא ס"ל כביצה כמו שהם סדורים במשנה דהכא אין לזוז מהכלל דר"מ ור"י הלכה כר"י כמו דקי"ל בכל מקום וגם ר' יוחנן לולא דמתרץ מוחלפת ודאי דהוי ס"ל בכביצה אלא משום תירוצו דמוחלפת שפיר אזיל כהלכתא דר' יהודא בכזית. גם הלום ראיתי הרא"ש כתב בזה"ל עד כמה וכו' בגמ' קאמר דבקראי פליגי וכו' ונראה דהני קראי אסמכתא בעלמא נינהו וכו' ונראה דהלכה כר"מ דאמר בכזית אע"ג דקי"ל ר"מ ור"י הלכה כר"י הכא קים לי' ר' יוחנן בשיטתי' דר"מ דאכל כזית ומברך עליו תחלה וסוף ואמר לעיל אינו מוציא אחרים ידי חובתן עד שיאכל כזית דגן [ועוד] ר' יוחנן אמר מוחלפת השיטה וכן פסק הר"ח וה"ג ושאלתות דהלכה כר"מ דאמר בכזית וכו' ע"כ. וקצת בדוחק נוכל להולמתו שלא יקשה עליו כמו שהקשיתי לעיל ולומר דכל דברי הרא"ש עולים לדעת ר' יוחנן דמעשה רב וגם אמר מוחלפת ועיינתי במעי"ט וז"ל ד"ה הכי גרסי' ועוד ר' יוחנן וכו' אבל קשה דמאי ראיה מר' יוחנן כיון שאביי נחלק עליו וקי"ל דהלכה כבתראי מאביי ורבא ואילך ונ"ל לתרץ דאביי לא אתי אלא לתרץ שלא נצטרך לחלוף השיטה אלא אפילו לא נחליף לא קשיא אבל מכל מקום לר' יוחנן נשמע שאמר מוחלפת השיטה שלפי שהיה קרוב לחיבור המשניות שהרי היה לומד לפני רבי המחבר המשנה קרוב הדבר שמדרך קבלתו הוא שאמר מוחלפת השיטה ואביי לא נחלק על ר' יוחנן אלא לרווחא דמילתא מתרץ ולהגדיל תורה ע"כ. ועתה אמרתי היטב מדברים אלו לכוין גם דעת התוס' במקצת ולומר דכוונתם במ"ש וגם לאביי דלא מחליף וכו' נראה דהלכה כר"מ כלומר כר"מ דאיתא לפנינו במשנה בכזית וכו' כלומר דגם אביי לא אמר אלא לרווחא דמלתא אבל ודאי לפום קושטא דמילתא אינו חולק על ר' יוחנן שהיה מקובל כך דמוחלפת השיטה איברא כדי דלא נימא אכתי הא גופו מנ"ל דר' יוחנן מחליף משנה דהכא להכי סיים תוס' דהא קים ליה לר' יוחנן בשיטתיה לעיל וכו' כזית דגן וכו' הרי דמחליף שיטה דהכא ועד אשמע ישוב יותר נכון יספיקו דברים הללו בגדר הדחוק:
עכ"פ הסכמת גדולים האלו בכזית וכן דעת הרמב"ם וכן בטור או"ח סי' קפ"ד כתב בזה"ל ושיעור אכילה לברך עליו ברהמ"ז בכזית כר"מ אע"ג דרבי יהודא פליג עליו ואומר כביצה וקי"ל בכל דוכתי הלכה כר"י נגד ר"מ בהא הלכה כר"מ דרבי יוחנן קאי בשיטתיה וכפי' ר"ח וה"ג ע"כ [והנה על הטור לא לדבר דאיכא למידק כדאמרן אלא עוד זאת נעלם לקוצר דעתי קצת סתירת הוכחתו דהכא נגד מ"ש בעצמו לקמן ססי' קצ"ו בזה"ל עד כמה מזמנין עד כזית ר' יהודה אומר עד כביצה וקי"ל בכזית כת"ק ע"כ. הרי דלא רצה שם לומר טעמא דרבי יוחנן אלא מטעמא דהלכה כת"ק. ובאמת גם הרי"ף כתב והלכתא כת"ק ע"כ. והנה תוס' והרא"ש שלא כתבו טעם זה דקי"ל בכזית כת"ק אולי דרצונם להוכיח הכי אפילו לדעת רב צמח גאון שהעתקתי מ"ב פ"ב דפיאה דסתם מתני' ר"מ והיכי דפליג ר' יהודה הילכתא כר' יהודה דפליג את"ק ע"ש. אבל הטור שכתב בחדא מילתא שינוי טעמים צ"ע] וגם כולם כאחד עונים ואומרים דאפילו לאביי דבקראי פליגי מ"מ שיעורו דכזית לר"מ וכביצה לר' יהודה אינו אלא מדרבנן דרך אסמכתא בעלמא אבל מדאורייתא אינו מברך אלא כשאכל כדי שביעה גמורה והוכיחו הכא מגמרא ומסברא ע"ש. אכן הלבוש יהר לחלוק דשיעור כזית אינו אלא מדרבנן אבל כביצה הוי שיעור שביעה מדאורייתא. וז"ל סס"י קפ"ד ושיעור אכילה לברך עליו בהמ"ז הוא בכזית דהיינו שאם אכל כזית פת חייב לברך עליו בהמ"ז והיינו דוקא מדרבנן דמן התורה אינו חייב אלא כשאכל כדי שביעה והוא כביצה אלא שחז"ל אסמכוה מדכתיב בלשון אכילה וסתם אכילה הל"מ הוא שהוא בכזית ולפיכך אמרו חז"ל שמוציא אפילו מי שאכל שיעור שביעה שהוא חייב מן התורה כיון דאסמכיה אקרא אבל הכא דכתיב ג"כ ושבעת ש"מ דמדאורייתא אין חייבין אלא כשאכל כדי שביעה דכתיב ושבעת וברכת עכ"ל הלבוש. ואע"ג שהמג"א סקי"א כתב ד"ה בכזית ומדאורייתא בעינן דוקא שאכל ושבע ממש דלא כע"ת ולבוש דוק ותשכח ע"כ מ"מ ראיתי הא"ר מחזיק בכנף מעילו שכתב בסק"ט דעת הרא"ה בס' החינוך ועוד איזה מהגדולים שהסכימו כסברת הלבוש דבכזית חייב מדרבנן ובכביצה חייב מדאורייתא ע"ש. אמור מעתה פוק וחזי כמה נפיש חילי דאילנא רברבי זה שהוכרח הר"ב ונתן טעמא בכפילא לכתוב עד כזית וכן הלכה ולא כר' יהודה דאמר עד כביצה ע"כ. דאילו כתב רק וכן הלכה ה"א דהלכה בכזית שחייב לברך מדרבנן וכר' מאיר. ומ"מ הדין ג"כ מדאורייתא כביצה כר"י דדריש ושבעת כביצה [וכמ"ש בשם הלבוש וסיעתו ויש נפקותא רבא בספק אם בירך בהמ"ז דאם חייב מדאורייתא צריך לברך כדין כל ספק דאורייתא כמבואר בטוש"ע סי' קפ"ד ועי' מג"א סק"ח] אמטו להכי סיים הר"ב ולא כר' יהודה דאמר עד כביצה כלומר דקים לן דכל עיקר חיובא בכזית ומכזית ולמעלה עד שיאכל שביעה גמורה ממש דין אחד להם וכמ"ש המג"א ואגב אודיע למאן דלא ידע שנשאלתי מתורני אחד דבמתני' דקתני עד כזית ולא נזכר דברי ר' מאיר כלל והאיך תפשו הש"ס במוחלט להקשות למימרא דר"מ חשיב ליה כזית והראיתי לו סוגיא דפסחים י"א ומ"ש רש"י שם ד"ה דרבנן אדרבנן וכו' דגזר ר' מאיר דהוא מבני פלוגתא וכו' ע"ש ור"ל דחכמים דפליגי על ר' יהודה יחשב נמי בתוכם ר"מ בר פלוגת' דר' יהודה בכל מקום ובזה ינוח דעת הרי"ף והטור סוף סי' קצ"ו וכן רשב"א בחידושיו דהעלו דהלכתא בכזית וכת"ק אע"ג דבגמרא אמרינן דהוא דעת ר"מ משום דסוגי' ודאי אזלי שפיר לפי שהיה ר"מ נמי בכלל רבים וסתם רבי בדברי הת"ק הארכתי בזה בס"ד במקום אחר. אמנם ראיתי ראוי לעמוד על מ"ש הגדולים שהעתקתי למעלה דלתירוצו של ר' יוחנן הוי ודאי הילכתא כר' יהודה דר"מ ור"י הלכה כר"י וכתבתי למעלה דהיינו לדעת רב צמח גאון אבל מ"מ צריך ביאור דהנה לפי הסוגיא למימרא דר"מ חשיב ליה כזית ור"י חשיב ליה כביצה הא איפכא שמעינן להו דתנן וכן מי שיצא וכו'. הנה סובב והולך להקשות ר"מ דהכא דחשיב לי' כזית והתם גבי בשר קודש וחמץ חשיב לי' כביצה דוקא וכן מקשה ר' יהודה דהכא חשיב לי' כביצה דוקא והתם לענין חזרה חשיב ליה אפילו כזית וע"ז משני ר' יוחנן מוחלפת השיטה והיינו דר"מ חשיב לי' בכל מקום כביצה דוקא ור"י חשיב לי' בכל מקום אפילו כזית והנה לפי המוסד הזה נעלם ממני היאך החליטו הגאונים דהלכתא בכזית לפי דר"י ס"ל הכי והילכתא כוותיה נגד ר' מאיר הלא במשנה דפסחים שם פליגי חכמים על ר' מאיר ועל ר' יהודה כדתנן התם וחכמים אומרים בשר קודש בכזית [ומשום חומרא דקדשים חוזר אף על כזית הר"ב] וחמץ בכביצה [חמץ דחולין אינו חוזר אלא על כביצה והלכה כחכמים הר"ב]. וכן קי"ל בטוש"ע או"ח סי' תמ"ד ס"ז וכן פסק הרמב"ם פ"ג מהל' חמץ דין ט' ואין לחלק בזה דודאי הלכה כחכמים חדא דרבים נינהו וגם הלכה כדברי המכריע ומעתה מה הועיל בזה לדעת ר' יהודה דחשיב לי' כזית הרי אפילו ר' יוחנן לתירוצו לא אהני מעשיו אלא שלא יהיו ר"מ ור"י דהכא סותרים דבריהם מה שאמרו במשנה דפסחים אבל לענין הלכתא במשנה דהתם נראה ודאי דהלכתא כרבנן. וא"כ אף למאי דאסברי' המעי"ט לדברי הרא"ש דר' יוחנן היה מקובל מפי רב דמוחלפת אפ"ה י"ל דמזמנין בכביצה דביצה חשיב ליה כדעת חכמים במשנה דפסחים. ולא נשאר לראי' דר' יוחנן פסק כזית אלא ממה שכתבו תוס'. וגם הרא"ש בתחלת דבריו מהא דאמר ר' יוחנן אינו מוציא וכו' עד שיאכל כזית דגן ומהא דאני ראיתי את ר' יוחנן שאכל זית מליח ובירך עליו תחלה וסוף והשתא דאתינן להכא יש לחקור מ"ט דר' יוחנן עצמו דפסק בכזית ואי משום דס"ל לשיטתי' דמוחלפת כר' יהודה וחשיב ליה כזית. קשיא הך דאמרן דחכמים במשנה דפסחים דפליגי. ובדרך חידוד קצת נ"ל דגם ר' יוחנן ס"ל דבקראי פליגי. ולא אמר מוחלפת השיטה אלא כדי לגלות האמת כפי הקבלה שבידו מהמחבר המשנה. ולא כשעלתה על דעת המקשה מטעם דמר חשיב לי' כזית ומר חשיב לי' כביצה. אלא מטעמי' דקרא דרשו ר' מאיר ור' יהודה הכי. המורם מן התודע כיוצא בהם תדע דז"ש התוי"ט אע"ג דהוי סתם דלעיל והשמש שאכל כזית ואח"כ מחלוקת וכו' לא נזכרו בתוס' ולא באחד מן המפרשים ולכאורה הדין עמהם דבשביל סתם ואח"כ מחלוקת אפילו בלא הא דר' יוחנן נמי מצינו למימר דהלכתא כת"ק דהכא דאמר עד כזית וכבר כתב התוי"ט בכמה דוכתי דזה דקי"ל סתם ואח"כ מחלוקת אין הלכה כסתם. לאו למימר דהלכה דוקא נגד הסתם אלא הכל לפי הענין דאם יש במחלוקת שאחר הסתם רבים נגד היחיד פסקינן כרבים. וא"כ הכא נמי הילכתא כת"ק:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.