ישועות יעקב/אורח חיים/רנא

ישועות יעקב ‏ אורח חיים רנא

א

(א) העושה מלאכה עיי' במ"א שכתב דמו"מ מותר דהרי תקיעה שניה הי' לבטל העם מחנות והנה קיצר במקום שהיה לו לבאר דבאמת אין דבריו מוכרחין רק למ"ד דאסור עשיות מלאכה מן זמן מנחה גדולה ומזה מוכח דמו"מ אינו דומה למלאכה אבל למאן דס"ל מ"ק תנן אין מזה ראיה ובזה א"ש מה שפירש"י שבת דף ל"ה שם להבטיל העם ממלאכה שבעיר הרי חזינן דאין חילוק בין מלאכה למו"מ דרש"י ז"ל לטעמיה דס"ל מנחה קטנה תנן ורש"י סובר כן ודלא כהגהת מהרש"ל בחש"ל וזהו כוונת המ"א ומעתה לדינא לא מוכח דפרקמטיא שרי רק למאן דס"ל מנחה גדולה תנן א"כ במנחה גדולה מותר מו"מ ובמ"ק אין לנו ראי' להתיר ופשיטא דיש לאסור ובעיננו ראינו העם מקילין בדבר סמוך לערב ויש להחמיר:

ב

(א) י"מ מנחה גדולה בש"ס פרק מקום שנהגו דף נ' אקשינן אמתני' מאי ארי' ערבי פסחים אפילו ע"ש נמי ופרש"י מדנקט עד חצות להשמיענו דמחצות ואילך אסור מדינא והא אף ע"ש אסור מדינא ומשני התם מן המנחה ולמעלה אסור סמוך למנחה לא הכא מחצות ואי נימא כשיטת האומרים דבע"ש אינו אסור רק מן מנחה קטנה א"כ למה הוכרח הש"ס לומר סמוך למנחה לא הא בלא"ה אין כאן קושי' דבע"ש מן מנחה קטנה הוא דאסור וכאן מחצות וכבר הרגיש בדבר מהרש"ל שם והב"ח כאן ונרא' לי ליישב דהנה הר"ן כ' דטעם מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בע"פ כל היום משום כיון דמחצות ואילך אסור מדינא נהגו להחמיר כל היום שלא יהא יום א' מקצתו אסור בעשיות מלאכה ומקצתו מותר והקשה הר"ן דא"כ אף בע"ש נימא כן כיון דמן המנחה ולמעלה אסור אף קודם חצות לא יעשה מלאכה עכ"פ מצד המנהג וכ' הרב דכיון דגם מן המנחה ולמעלה לא משמתין ליה דליכא איסורא לא החמירו לאסור יותר. והנה לכאורה קשה לפי דעת המקשה דסובר דע"פ וע"ש מן המנחה ולמעלה שוין הם לדינא א"כ אף קודם זמן מנחה יאסור ואמרתי בחידושי דבאמת נוכל לומר דהא דאסרינן מן המנחה ולמעלה דהיינו תשעה שעות ומחצה על היום משום דדעת ס' יראים דלענין שבת אסור בעשיית מלאכה מדינא ב' שעות קודם צאת הכוכבים דלענין שנת קיי" דמתחלת השקיעה חשוב לילה וגם שיעור בה"ש ותו' שבת עולה שיעור ב' שעות קודם הלילה וכתבתי שם דלענין שבת דהוא איסור סקילה החמירו לחשוב מתחילת השקיעה שהיא לילה אבל לענין מנחה באמת חשבינן ט' שעות ומחצה על היום עד צאת בכוכבים והנה בהא דאסרינן סמוך למנחה כ' הרמ"א דהיינו חצי שעה קודם וכמו שכתבו הקדמונים בטעם הדבר דחצי שעה דהיינו סמוך למנחה חשוב כמו זמן המנחה עצמו דאם נתיר סמוך ימשך הדבר עד זמן עצמו עיין לעיל ולפי"ז בלא"ה לק"מ קושית הר"ן דנוכל לומר דבאמת הא דאסרינן מן המנחה ולמעלה היינו משום דהוא חצי שעה קודם תוספת שבת דאסור במלאכה מדינא וחצי שעה סמוך לזמן הזה הוי כמו הזמן עצמו ואי נימא כן אין כאן קושי' כלל מהא דלא אסרו קודם זמן מנחה כמו בערב פסח דע"פ דאחר הזמן זאסור משום טירדא שלא יעשה פסח כראוי א"כ אסור קודם חצות עכ"פ מצד המנהג מה שאין כן בזה דלא אסרו רק בזמן שאסור בעשיות מלאכה מצד תוספת שבת אלא דחז"ל חשבו חצי שעה סמוך לזמן כמו זמן עצמו בכל הדברים ואל יעלה על הדעת לאסור כל היום משום חצי שעה אמנם לפי המסקנא דמסיק הש"ס דבע"ש ליכא איסורא ושמותי לא משמתינן ליה א"כ עכצ"ל דלאו משום תוספת שבת אסור אלא מטעם טירדא שפיר הקשה הר"ן וע"ז תי' מה שתירץ:

והנה לפי דעת המקשה דסמוך למנחה ג"כ אינו רואה סימן ברכה והיינו חצי שעה קודם א"כ א"א לומר משום דהוי זמן האיסור דהרי לכל היותר זמן תוספת שבת אינו רק ב' שעות ואף אי נימא דחצי שעה סמוך הוי כמו זמן האיסור עצמו נמצא זמן האיסור ב' שעות וחצי שעה סמוך לצאת הכוכבים ומדוע נימא ונאסור עוד חצי שעה וע"כ מטעם טירדא ואסרינן לה ואם כן קשה יאסור קודם ג"כ עכ"פ מצד המנהג וע"ז משני הש"ס הכא מן המנחה ולמעלה אסור סמוך למנחה שרי וא"כ בהא דאסרינן מן המנחה ולמעלה אינו ענין לאסור קודם הכא מחצות לכך אסרינן קודם אי נמי התם שמותי לא משמתין משום דאף סמוך למנחה ליכא איסורא לכך די מה שאסרו מצד הדין ולא נהגו לאסור קודם ודו"ק היטב:

· הבא >מעבר לתחילת הדף