מגן אברהם/אורח חיים/רנא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגן אברהםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רנא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



מפרשי המג"א
פרי מגדים מחצית השקל

טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
ישועות יעקב
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) העושה מלאכה. אבל פרקמטיא שרי וכ"מ בגמ' בעובדא דבני בישן וכ"מ ספ"ב דשבת דתקיעה שניה היה לבטל העיר וחניותי':

(ב) מן המנחה ולמעל'. ומונעין אותו אבל אין עונשין אותו (סמ"ג):

(ג) סי' ברכה. מאותה מלאכה:

(ד) מנחה גדולה. היינו בשש ומחצה וצ"ע דאמרי' בגמ' דף ל"ה תקיעה שניה היתה להבטיל העיר (ממלאכה) וחניותיה, והטור כתב סי' רנ"ו תקיעה ראשונה היתה במנחה ואפי' את"ל דהיתה במנחה גדולה מ"מ שניה היתה הרבה אחר מנחה גדולה ש"מ שהיו עושין אח"כ וע"ק דבח"מ סימן של"א כתב בשם ירושלמי דפועל צריך לעשות אצל ב"ה עד סמוך לשקיעת החמה שיוכל לצלות לו דג קטן והיינו תקיעה שלישית ומשמע התם דצריך לעשות בשדה עד זמן הזה ובגמ' אמרינן דבתקיעה ראשונה נכנסו אותן שבשדות ואפשר לומר דהירוש' מדינא קאמר דפועל צריך לעשות אבל אינו רואה סימן ברכה לכן תקנו חכמים תקיעות שיתבטלו אח"כ ומ"מ קושיא ראשונה במקומה עומדת מ"ד מנחה גדולה לכן נ"ל כמ"ד מנחה קטנה:

(ה) מספר ישראל. דוקא מעשה הדיוט דלא גרע מח"ה דאמרינן הדיוט תופר כדרכו (כל בו) והעולם נהגו היתר אף במעשה אומן, וכל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג עכ"ל ב"י, ונ"ל טעם ההיתר כיון שהיא לצורך שבת שרי אפי' נוטל שכר ואף על גב דבתיקון בגדים אסור ליטול שכר אפי' לצורך שבת שאני תספורת דניכר לכל שהי' צורך שבת אבל בע"פ אסור אפי' תספורת כמ"ש סי' תס"ח, מיהו לגלח לעכו"ם אפי' מעשה הדיוט אסור עסי' תקל"א ס"ק ח' דהא בח"ה לא שרי מלאכת הדיוט אלא לצורך המועד כמ"ש בסימן תקמ"א מיהו י"ל דבע"ש קיל טפי ושרי מלאכת הדיוט ועסי' תס"ח ס"ה דמשמע דמלאכת אומן הוא דאי מלאכת הדיוט הוא אפי' במועד שרי לצורך המועד ולדעת הכלבו אפילו בשכר כמ"ש הב"י סימן תקמ"א בשמו ודוחק לומר דבסי' תס"ח מיירי לגלח למי שאינו צורך המועד דבכל הפוסקים איתא דמיירי לצורך המועד וא"כ כל מלאכות המותרו' בח"ה מותרו' בע"ש והכי מסתבר' אפילו נוטל שכר דבחנם פשיטא דשרי תספורת דהא צורך שבת הוא וכ"כ בד"מ תקמ"ה ס"ה, ובכונות כתב שהאר"י היה נזהר שלא לגלח אחר מנחה אפילו בע"ש ועסי' רל"ב:

(ו) בלימודו בע"ש. לכן אין קובעין ישיבה בקונסטנטינא בע"ש (כ"ה) ובסדה"י כתוב אם רגיל ללמוד דבר שיש לו קצבה או שלומד עם רבים אל יבטלנו ולימוד הישיבה מקרי דבר שאין לו קצבה שרגילין לפלפל אם לא פירש"י על הסדרא שרי ואם לא ימצא אח"כ לקנות אזי לא יקבע הלימוד בבקר ואם לא ימצא לקנות אחר התפלה אזי יקנה ואח"כ יתפלל שזו מצוה עוברת וגם היא דאורייתא ובלבד שיקרא ק"ש קודם, ואם הציבור מתפללין לא יפרוש מהם ואם הכין ביום ה' יוכל ללמוד כדרכו ע"כ:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון