יצחק ירנן/נדרים/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יצחק ירנןTriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ב

ז[edit]

כתוב אצלי בחי' מס' נדרים וז"ל דף י"ח ע"ב מתני' סתם וכו' ופי' להקל וכו' עיין פירוש רש"י בב' פנים והר"ן פי' כפי' ראשון של רש"י, ומ"מ רש"י בפי' ראשון איירי דשיילינן ליה והר"ן לא איירי בהכי. והרמב"ם פי' כפי' ראשון של רש"י יעו"ש. ובדבריו יש מקום עיון והן קדם נקדים מ"ש הרשב"א בחי' וז"ל ולענין הלכה קי"ל דסתם נדרים להחמיר ופי' להקל וכו' וכן פסקו הפוסקים אלא דקשה לי דהא טעמא דסתם נדרים להחמיר משום דמעייל איניש נפשיה לספיקא וכדאיתא בשמעתין ואילו לקמן פ' קונם ובקידושין דף ס"ד פליגי ר' מאיר ור' יוסי יעו"ש ואוקימנא פלוגתייהו במעייל איניש נפשיה לספיקא דר"מ סבר מעייל ור"י סבר לא מעייל וקי"ל כר"י לגבי ר"מ וי"ל דהתם היינו טעמא משום דספקו חמור מוודאו כדאמרינן בשמעתא כדעתיה דר"י וכו' יעו"ש אלו דבריו ז"ל.
והמה תמוהים דמה יענה אבנר להרמב"ם דפסק כאן להחמיר דמעייל איניש נפשיה לספיקא ובפ"י ה"ז פסק בעד פני הפסח דוקא עד שיגיע דלא מעייל איניש נפשיה לספיקא וכר' יוסי דברייתא דהלכה כוותיה לגבי ר' מאיר וא"כ איך תירץ כן לדעת הפוסקים ולא זכר שר להרמב"ם דא"א לתרץ כן.
ולע"ד נראה לחלק בין מעייל איניש נפשיה לספיקא דהכא לדהתם דהכא אמרינן מעייל איניש נפשיה לספיקא לפי דלחד צד הוי נדר ולחד צד לא הוי נדר וכיון דלהצד האחד לא הוי נדר אמרינן ודאי שדעתו לנדור ועייל נפשיה בספיקא דאי לאו הכי למה אמר דברים אלו משא"כ התם גבי פני הפסח דאי אמרינן מעייל לספיקא הוי הנדר עד סוף הפסח ואי אמרינן לא מעייל לספיקא הוי נדר עד תחילת הפסח נמצא דבין הכי ובין הכי איכא נדר אמרינן לא מעייל איניש נפשיה לספיקא כיון דהא מיהא איכא נדר ודבריו יש להם מקום לנוח דלא הוו לבטלה והוא חילוק נכון ואין להקשות לזה ממ"ש הרמב"ם פ"י ה"ב נדר שאיני טועם יום ה"ז ספק ואסור מעת לעת וכו' והא התם דמשום הספק אזלינן לחומרא ואף דמ"מ איכא נדר גם להצד האחר דהיינו י"ב שעות דהתם לאו מטעם מעייל איניש נפשיה לספיקא נגעו בה אלא התם הענין הוא דאיכא ספיקא אי קרו בני אדם לי"ב שעות יום או לכ"ד שעות יום וכמו שנראה מדברי הרמב"ם פ"ט וההא כתב כן בפ"י ואינו ענין לעניינינו.
אך קשה לכאורה לחילוק זה ממאי דגרסי' בנזיר דף ח' ע"א ר' יוחנן אמר אפילו תימא ר' יהודה התם לא נחית ליה לנזירות הכא נחית ליה לנזירות במאי לסלוקי וכו' והוי ממש היפך הסברא שכתבנו.
ולענ"ד יש לחלק דשאני התם דבמ"ש הריני נזיר מלא הקופה בדבריו אלו מוכרח דאיכא נזירות דל' יום וכיון דנחית לנזירות במאי לסלוקי משא"כ הכא דאף דלא יזכיר פני אלא שאומר עד הפסח כבר איכא נדר עד הפסח ומה שהוסיף תיבת פני איכא לספוקי אי פירושו עד שיגיע או עד שיצא וכיון דגם בלא פני חייל הנדר עד הפסח לא שייך למימר במאי לסלוקי דלאו מכח פני הוא דחל הנדר עד הפסח ודוק כי הוא חילוק דק.

יג[edit]

כתוב אצלי בחי' מס' נדרים דף י"ג ה"ז מותר כתב הר"ן ואפי' עם הארץ וכו' א"צ פתח וכו' ולהכי אע"ג דפתח ותנא ואלו מותרין וכו'. וקשה דא"כ מתיבת מותר יתר מורה דאפי' ע"ה א"צ פתח וא"כ אדהקשה בש"ס מדקתני סיפא וכו' תיפו"ל מדקתני מותר יתר ונמצא מפורש במתני' ממש ולא מדיוקא וי"ל דהיינו הך דאי לאו מותר ליכא הכרח כלל מדקתני סיפא דליכא כאן סיפא דאכולהו מתני' קאי אבל ממאי דתני מותר. ואח"כ תני בסיפא פותחין פתח וכו' מכלל דמותר דרישא בלא פתח.
והנה הרמב"ם פ"ב מהלכות נדרים הי"ג חלוק עליו בזה וסובר דבכל הנך דמתני' צריך פתח וז"ל וכן האומר לאשתו וכו' או האומר פירות אלו עלי כבשר חזיר וכו' ואם היה עם הארץ צריך שאלה וכו' ותמה עליו מרן מש"ס דידן דקאמר מי איכא לאסוקי אדעתא הכי וכו' וכן תמה על הרא"ש דאיך כתב דברי הש"ס מסברא דנפשיה יעו"ש והתוס' יו"ט הניח הנחה מונחת דהרמב"ם וכן הרא"ש לא הוו גרסי ומי איכא לאסוקי ובכן הר"מ ס"ל דפותחין קאי לכולה מתני' ולחולין דקתני הוי איידי וכמ"ש גם מרן כן.
ואנא זעירא אחר נשיקת ידיו ורגליו לא כן אדמה דקושטא קאי דגירסא זאת בש"ס ליכא מאן דלא קתני לה והנה הר"ן בבירור קתני לה כמו שנראה מדבריו בסוף פי' במתני' וז"ל והיינו דנדרים דרישא דמתני' מותרין לגמרי כדאיתא בש"ס וכן נראה ממ"ש בדף י"ד ע"ב ד"ה הא דמסקינן וכו' ואילו במתפיס בדבר האסור דייקינן ממתני' דא"צ וכו' וכן רש"י בפי' וכן הרשב"א כדאכתוב בסמוך וכן הרא"ש מוכרח מדכתב בדף י"ד ע"א וז"ל והתניא בניחותא אבל במתני' ליכא לפרש שלא יקל ראשו בשאר נדרים דא"כ אפי' בבשר חזיר צריך שאלה עכ"ל, ואי לא גריס האי דקאמר בש"ס מי איכא לאסוקי איך כתב א"כ אפי' בבשר חזיר וכו' ואה"נ דגם בבשר חזיר צריך שאלה ואי משום הסברא דהיינו מדקתני סיפא וכו' וכמ"ש בפסקיו הו"ל למימר בפירוש וכן ולא להניחו בע"פ דבר שלא הוזכר בש"ס, אבל אי גריס כן ניחא דלא הוצרך לבאר דסמך על הש"ס דקאמר לה בפירוש ובפסקיו ביאר יותר דכתב מדקתני סיפא והיינו דהכי קאמר בש"ס ואגב ריהטא לא כתב כדאמר בש"ס והרואה יראה שדבריו שבפסקיו הן הן הדברים שכתב בפירושו, וכן הרשב"א דחזינן ליה דגריס גירסא זאת ובכלל דבריו כתב כלשון הרא"ש בסתם מדקתני סיפא וכו' וז"ל הרשב"א ז"ל גמ' והתניא הנודר וכו' קשה לי אשמעתין דמהכא משמע דלהנך אמוראי האומר לאשתו דמתני' לאו דוקא אלא ה"ה לאומר ככר עלי כאימא דהא בנודר בתורה נמי אמרינן לה ואילו במתני' לא משמע הכין מדקתני סיפא האומר לאשתו פותחין וכו' מכלל דרישא אפילו שאלה לא בעי וכו' וסיים וז"ל ומיהו בירושלמי פליג אפילו באומר ככרי עלי כאימא איכא מאן דאסר ואיכא מאן דשרי וגם להרמב"ם מצאתי שפסק כן בפירוש באיסור פירות ואינו נראה לי שסוגיית הש"ס מוכחת להיפך עכ"ל.
הרי דאף דגריס כן בגמ' כמו שמוכח מסוף דבריו כתב סתם כלשון הרא"ש ומה גם דלא מצינו בפירוש לשום פוסק דלא גריס כן, ואם כן חזרה קושית מרן למקומה ואיך פסק הרמב"ם נגד הש"ס משא"כ להרא"ש לא קשה כלל כדכתיבנא ועיין להלח"מ מ"ש ליישב לתמיהת מרן.
ולענ"ד קשה דא"כ מאי מותיב בש"ס מסיפא בשלמא בסיפא כיון דהוי מילתא דאיסורא דוקא לעם הארץ שלא יקל אבל תלמיד חכם ידע דלא חל אבל ברישא גם ת"ח צריך. גם מה שתירץ הרב מחנה אפרים בתוך הל' נדרים יעו"ש ליתא דכיון שיש לתרץ כמו שתירץ הרא"ש ז"ל וכן הר"ן למה נוקים דפליגי הסוגיות. ולענ"ד נראה דהרמב"ם קשיא ליה במ"ש בש"ס ומי איכא לאסוקי וכו' מכלל דרישא לא בעיא וכו' ומאי הכרח הוא זה אימא דגם ברישא צריך שאלה אלא דבסיפא היינו רבותא דפותחין לו ממקום אחר משא"כ ברישא נמצא דגם ברישא הוא ע"י שאלה וכיון דרבינא שהוא בתרא ס"ל בפי' דמתני' כן משו"ה ס"ל להר"מ הכי אלא דמ"ש דבחולין אתא למעט בזה לא ס"ל הכי דאין זה פשטא דמתני' וכיון דתניא הנודר בתורה לא אמר כלום והיינו דמ"מ צריך שאלה לעם הארץ ונראה מפשטא דה"ה לכל הנודר בדבר האסור פסק הרמב"ם הכי כן נ"ל, אך קשה שבספר היד פסק דוקא לעם הארץ וכתירוץ רבא ואילו בפי' המשניות כתב כתירוץ אביי יעו"ש ואין זו קושיא דמ"ש בפירוש המשנה היינו לומר שזו השאלה היא מדרבנן ולעולם לעם הארץ.


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.