יצחק ירנן/בכורות/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יצחק ירנןTriangleArrow-Left.png בכורות TriangleArrow-Left.png א

ט[עריכה]

נולד

לו מום וכו' משלימין לו ט"ו אחר שנתו וכו'. מבורר בדבריו דשנתו דמתני' וברייתא בזה הוא מיום לידתו ולא מיום שנולד המום אלא דאי ליכא מיום שנולד המום עד סוף שנה ללדתו ל' יום צריך להשלים ל' יום ללידת המום משום השבת אבידה אבל כל דאיכא ל' יום או יותר מלידת המום לתשלום הי"ב חדש ללידת הבכור משלים הי"ב חדש דוקא ולא יותר משום גזרת הכתוב דשנה כתיב ודלא דפירש רש"י דפירש דהאי שנתו דש"ס הוא מיום לידת המום שכ"כ בש"ס ד"ה כל שנים עשר חדש עד שיהיו לו שנים עשר חדש משנולד המום ואף דבספרנו ליתיה תבת המום אלא משנולד לחוד הוא טעות וצ"ל משנולד המום וכן בגמ' ישנה הגיה בגליון כן וטעמו ונימוקו עמו ממ"ש רש"י לקמן ד"ה משלימין לו ט"ו וכו' דאי נולד המום בתוך שנתו אפי' יום אחד ליכא למימר דניתב ליה אחר שנתו ל' יום דלית ליה אלא השלמה וכו' ופי' דבריו כך הוא דקא פשיט דל' יום הוא בנולד מום לאחר שנתו הוא דאיכא ל' יום אבל בנולד המום בתוך שנתו דהיינו אפי' יום אחד חסר דהיינו ליום ב' ללדתו ליכא למימר דניתיב ליה אחר שנתו ל' יום דלית ליה אלא השלמה ר"ל דמה שמצינו ל' יום הוא להשלים ל' יום ללידת המום וכאן איכא אחר לידת המום כמעט שנה וניחא דנקט לשון זה דלית ליה אלא השלמה דהיינו שילום לימי הל' של מום משא"כ אי ס"ל כרבינו דהי"ב חדש הוא ללדתו מה הלשון אומרת ליכא למימר דניתב ליה אחר שנתו וכו' דלית ליה אלא השלמה וכו' והא לפי פירוש זה דשנתו הוא י"ב חדש מה שייך כאן השלמה הא הכי הו"ל למימר ליכא למימר דניתיב ליה וכו' דהא אית ליה י"ב חדש והשלים שנתו ומדכתב בלשון זה דהשלמה מוכרח שהבין דשנתו דש"ס הוא ללידת המום וכן ממה שסיים עוד וז"ל נולד המום חדש או חדשים רשאי לקיימו עד שנתן וכו' ומדכתב עד שנתן לשון רבים ש"מ קאי למ"ש חדש או חדשיים ומוכרח דקאי לשנת לידת המום דאי לשנת לידתו הו"ל למימר עד שנתו לשון יחיד.
ברם צריך לישב מה שסיים עוד בלשון זה וז"ל ואי לאחר שנה וכו' או קרוב לסיום שנתו יהבינן ליה ל' יום משנולד המום ואיך כתב קרוב לסיום שנתו והא לדידיה כל שנפל המום בתוך י"ב חדש צריך י"ב חדש אחרים ללידת המום ולא ל' יום וצ"ל דמ"ש קרוב לסיום שנתו היינו ביום אחרון של שנת לדתו דהיינו השלמת שנתו ואף שנראה דוחק ההכרח אם לא ישובח לא יגונה.
ומה גם דראיתי בגליון גמ' ישנה כתב כן וז"ל ובס' ישן מצאתי הלשון כן ת"ש נולד לו מום בט"ו יום תוך שנתו כלומר ט"ו יום בתחילת לדתו משלימין לו ט"ו יום אחר שנתו פי' שלעולם צריך שיהו י"ב חדש משנולד בו המום אלמא ל' יום דקתני מתני' אנולד מום לאחר שנתו קאי ומזה קאמר דיהבינן ליה ל' יום משנולד המום דאי אנולד מום בתוך שנתו קאי כגון ביום ראשון של שנתו או כגון לסוף ג' חדשים או ד' ותרצה לומר דלעולם ניתיב ליה ל' יום אחר שנתו זה לא יתכן דהא אם נולד בו מום ביום ראשון של שנתו ליכא למימר דניתיב ליה גם לאחר שנתו ל' יום אלא יום אחד דלית ליה אלא השלמה כדקתני בברייתא וגם שמעינן מן הברייתא דאם בתוך שנתו נולד המום חדש או ג' חדשים להשלמה כדקתני בברייתא ולעולם רשאי לקיימו עד שנתו כדכתיב שנה בשנה אלא עד ל' יום דקתני מתני' אנולד בו מום לאחר שנתו קאי ומזה קאמר דנותנין לו ל' יום משנולד בו המום ע"כ ומלשון זה דרש"י ישן נראה ברור שהבין רש"י דשנתו הוא ללידת המום ופשוט איך שיהיה נמצא דעת רבינו דשנתו היינו י"ב חדש ללדתו ולא ללידת המום וזו היא דעת הטור יו"ד סי' ש"ו שכתב בזה הלשון עד מלאת לו שנה ללדתו ור"ל דוקא ללדתו ולא ללידת מומו ולאפוקי מרש"י דס"ל ללידת מומו ומרן שם נרגש מתבת זה דללדתו ועיי"ש מה שפירש ודבריו תמוהים בפירוש זה. ושוב ראיתי להש"ך שנתקשה בהן כמו שנתקשינו אנחנו והרב ש"ך עשה טעות בדברי הטור כדי לישב תבת ללדתו, ואחרי המחילה אין צורך ודברי הטור נכונו בפשיטות ושוב ראיתי להרע"ב בפירוש המשנה ב' שכתב שנים עשר חדש משנולד וכדברי הטור והיינו כרבינו ושם לא שייך לא פי' הב"י ולא ט"ס כמ"ש הש"ך אלא כמו שכתבתי.

טו[עריכה]

עיין מה שכתבתי בספרי תועפות ראם דף צ"ב ע"ב.

טז[עריכה]

עיין מ"ש הלח"מ ומה שכתבתי בחידושי פ"ג מהל' בכורים ה"ג.


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.