יפה תואר על שמות רבה/יט

יפה תואר על שמות רבה יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על שמות רבה - פרשה יט

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  

א  [עריכה]

מהו כך. פי' מאי קמ"ל וגם למה שני בדבוריה. דברישא נקט ידיעה ובסיפא נקט לא יתערב זר. ומשני דבא לאשמעינן כי בשמחה ובצער הלב מרגיש תחלה אף כי הנפש מתפשטת בכל הגוף:

ד"א לב יודע מרת נפשו זה דוד. ולפ"ז מפרש לב יודע המרירות אשר נפשו הסבה עליו. והוא לבדו אשם בזה וכמו בדוד שהוא היה הסבה ברדתו עם אכיש ולא בקש התנצלותו שלא ללכת עמדו ולכן בקש העם לסקלו:

ב  [עריכה]

לא יהא רשות ליצה"ר להציץ בי. אע"ג דהתורה בעת שעוסקים בה מגינה מן החטא ולמה לי' להתפלל על זה וכדאיתא בפ' היה נוטל תורה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא. אבל כאן יתפרש לא לענין הצלת החטא אלא לענין החוקים שאין בהם טעם פן יסיתנו יצרו לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה וכר"ש רז"ל על הפסוק זאת חקת התורה גבי פרה אדומה מפני שהשטן ומתנגדי התורה מונין את ישראל וכו'. או פן יחשוב טעמים זרים ולא נחשב הלמוד הזה לתורה. ותורה כזה לא מצלת מן החטא ולכן התפלל דוד הורני ה' דרכך כי לא אלך אחרי המונים את ישראל וגם אהלך באמתך כי לא אחשוב בתורה טעמים זרים ופיגולים:

זה חוקת הפסח וחקת פרה אדומה. אע"ג דכמה מצות בתורה נקראות חקים ולמה בחר בשתי אלה. נראה כי באמת למצות הפסח יש טעם מפורש בתורה בשביל שפסח ה' על בתי בני ישראל בהכותו את בכורי מצרים וכמ"ש בתורה אבל יש במצוה זו גם חקים כמו לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו וע"ז אמר דוד יהי לבי תמים בחקיך בין בחקים שאין להם טעם כלל וכמו פרה אדומה. ובין בחוקים שיש להם טעם בגוף המצוה וחוקים הם בפרטיהם וכמו חקת הפסח:

ובזה נאמר זאת חקת התורה. ואף על גב דגם בטהרת כלי מדין כתיב זאת חקת התורה י"ל דגם התם קאי על טהרתם באפר פרה דכתיב אך במי נדה יתחטא ועמ"ש שם הרא"ם:

הוי כל בן נכר וגו'. צ"ל הוי זאת חקת הפסח והמקרא של כל בן נכר נמשך לסימן שאחריו ועי' בזה במכילתא:

ג  [עריכה]

בהר סיני דרש כו'. עי' בזה בפ' אין מעמידין בתוס' מה שתירצו למ"ד אחר מתן תורה בא יתרו וצפורה אל משה:

ד  [עריכה]

וכן שאל עקילס הגר. עמ"ש בזה בבראשית רבה פרשה ויצא:

דייקי שלהן. זה מענין דקיון בב"ר פמ"ה והוראתו עלבון שתבע הקב"ה עלבונם משאול ויש ספרים דגרסי בהדיא דקיון:

לפיכך ואל יאמר בן הנכר. ורמוז שם הפסח במ"ש עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי:

עליהם נאמר כורתי בריתי עלי זבח כלומר שיזכו לעוה"ב וסובר כר"א בפ' חלק דור המדבר יש להם חלק לעוה"ב ויליף ממקרא זה:

ה  [עריכה]

מיד נתנו עצמן ומלו. יתכן שהיה זה קודם חשיכה שמשחשיכה שהוא יו"ט אין מילה שלא בזמנה דוחה אותה ועוד דאין מילה בלילה. ומיהו קשה דע"כ זה היה אחר שחיטה וצלי והאיך יכול להאכילן ממנו כשנמולו מאחר שלא נמנו עליו קודם שחיטה. וי"ל דהוראת שעה היתה:

ו  [עריכה]

אבל לעתיד לבוא אני לבדי. פי' כי בצאתם ממצרים הלך ה' לפניהם וב"ד עמו והיה רחמי ה' מעורבים בדין ונענשו על חטאם אבל לעתיד יהיה ה' לבדו ויהיו רחמים גמורים:

ז  [עריכה]

שנאמר שמחו בה' וגילו צדיקים. נראה משום דכתיב התם כי יומם ולילה תכבד עלי ידיך ושוב כתיב רני פלט תסובבני סלה דמשמע אף שעברו עלי כמה צרות אינני זוכר אלא הפליטה מהם ולכן מ"ש שמחו בה' וגילו צדיקים הוא כענין זה כי יגילו בישועתו ולא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף