יפה תואר על שמות רבה/ו/א

יפה תואר על שמות רבה ו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד ופניתי אני לראות וגו'. עיקר הדבר לדרוש על משה שבקשה מדה"ד לפגוע בו על שהרהר אחר מדותיו של הקב"ה. ואף כי לפי מחשבת משה היו דבריו נכונים ובקש טעם על זה. מ"מ חטא ואשם כי מה הוא האדם שיבוא אחרי המלך להרהר אחריו:

כשנתן הקב"ה תורה לישראל כו'. האריך בלשונו לאמר כי הטעם אשר העלימה התורה טעם המצות. ונתנה מ"ע ול"ת בלי טעם כי במקצת מצות אשר למלך גלתה טעמן וגם הוא נכשל בהן וכך איתא בפ"ב דסנהדרין וז"ש עמד שלמה המלך והחכים על גזירתו. לומר כי איש כמוהו לא יכשל בהן. ובכל זאת לא עמד על דעתו ונשיו הטו את לבבו ומזה ידע האדם כי אין להרהר אחרי דברי ה':

עלה יו"ד שבירבה. זה דרך משל כאלו האות הקטנה שבאותיות צועקת על עשקה ונעשה דינה. והכוונה כי משפטי ה' אמת ולא ימוטו לעולם. וגם העושק דל נבזה ונכה רוח לא ינקה וה' ישמע צעקתו:

ומנין שבטל כו'. זה לראיה כי אות אחת איננה בטלה מן התורה כי אפילו אות אחת שנתבטלה לצורך מן התורה חזרה לתורה ומה שקרא זאת ביטול אף כי אין זה רק חילוף בכתיבה שתחת שרי ביו"ד נכתבת בה"א אמנם בדבור לא נשמע הה"א כלל והיו"ד היה נשמעת ועתה בטלה לגמרי:

דבר זה שאמר הקב"ה כו'. מפרש נאם הגבר זה הקב"ה וכמו שנקרא במעשה מרכבה ביחזקאל גם בשם אדם. לאיתיאל כי תכלית הדברים הוא אשר אתי יהיה אל ומה' לא יסור לבבו. ואמר שלמה לאיתיאל הלא אתי הוא אל וכח ואוכל להתגבר עליהם כי לא יסירו את לבבי. ולפ"ז הלמ"ד מן לאיתיאל הוא נוסף [אבל קרוב לומר כי דרש לאיתיאל בנוטריקון וכמו לא אית אל. ופי' הקב"ה אמר כי אין אל כח ואון לאדם להתגבר על חמדת נשים. ולכן הזהיר כי לא ירבה לו נשים פן יסורו את לבבו. אבל לאתי ית אל ואוכל להתגבר עליהם. ויהיה לאיתיאל השני בגימטריא בא"א וקאי על שלמה]:

שיהא גורף ביבין. וזה כעין מ"ש בפ' במה בהמה נוח לו לאותו צדיק שיהיה שמש עבודת כוכבים ואל יכתב בו ויעש הרע כי גריפת הביבין הוא לגנאי על עבודת כוכבים כדרך רז"ל לכנותם בלשון צואה וטינוף:

אחר מדותיו וגזרותיו. מדותיו המה אשר בהם ינהג העולם לחונן ולהוכיח אשר לפעמים נראה לעין בשר רוע הסדר כגין צדיק ורע לו רשע וטוב לו. וע"ז אין להרהר. כי ה' אל חנון ורחום הוא וצדיק בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו. וגזירותיו המה מצותיו בתורה אשר לא נדע טעמם. ולהכי מייתי אמרת אלוה צרופה על מצותיו וגזרותיו ובגזרת עירין פתגמא על מעשיו בעולם דבהכי מיירי קרא. וז"ש בסמוך כי דינו דין אמת דהיינו מעשיו בעולם וגזרותיו אמת היינו לא ירבה כדי שלא יסור לבבו. והוסיף לומר עוד וכל דבריו בהשכל דהיינו החוקים כעזאזל ואפר פרה גם הם בדעת ובהשכל נאמרו:

נמלך בפמליא שלו כו'. כוונת הדברים כי גם מלאכי מרום יעידון ויגידון כי משפטי ה' אמת וצדק. ואיך יבוא בן אדם קרוץ מחומר לחקור ולהתבונן במעשיו:

ומשה לא שמר את הדבר הזה. פי' לא המתין עד אשר יבוא דבר ה' לעשות נפלאות בפרעה ולהכריחו כי ישלח את ישראל אבל מהר לבוא בשאלותיו ולהתחכם על גזירת הקב"ה. ויותר טוב לפרש לא שמר את הדבר שלא שת לבו לדבר שיהיה נשמר מאד לעיין עליו שאלו עיין בדברי ה' הבין טעמו. וזה כי בתחלה אמר לו ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים שנראה שהוא עצמו יסרב בדבר זה והדר קאמר ואני אחזק את לבו נראה שמה' הוא והם דברים סותרים אלא שהכוונה בזה כי ע"י שימאן לשוב בהתראות הראשונות כשירצה לשוב יחזק ה' את לבו כדי לגלגל עליו הראשונות להפרע ממנו כל מה שחטא כדלקמן פי"א ופי"ג ומשה כאשר לא שת לבו לזאת חשב שמה שאמר ואני אחזק את לבו היינו מפני שלא נשלם הקץ או להראות כחו ונפלאותיו וע"ז הקשה לו למה הרעותה כדפירש"י. והשתא ניחא מה שאמר שכבר גילה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות בו דין כי בכלל דברי ה' היה זה. אלו שת משה לבו אליהן:

וכי מה היה לו להרהר כו' את אשר כבר עשוהו. פי' מה שכבר חטאו המצרים ועשו הרעות וכמ"ש לפני זה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף