יפה תואר על ויקרא רבה/יד

יפה תואר על ויקרא רבה יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על ויקרא רבה - פרשה יד

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ז  ח  ט  

א  [עריכה]

כך תורתו. פי' תורתו הנוגעת לגופו דהיינו טומאה וטהרה ומילה אשר הן בגופו נאמרה אחר דיני הב"ח. אבל דיני הקרבנות לא מקרי תורתו דאינם נוגעים לגופו:

ב  [עריכה]

מחשבין לשמו של א"א. ודרש אשא דעי ארים מחשבתי ואתבונן למרחוק לא"א שבא מרחוק וה' ענהו לכן לפועלי להקב"ה אתן צדק ותודה. ורחב"פ דרש אשא דעי לאבותינו במצרים שהיו רחוקים מהקב"ה. ולפועלי אתן צדק שקרבנו לעבודתו. ור"ח דריש אשא דעי למרחוק כי אתבונן על הגשמים והרוחות הרחוקה ולפועלי אתן צדק שמשיב את הרוח ומוריד לנו את הגשם להכין לנו אוכל:

מהלך ת"ק שנה. אע"ג שהמטר הבא מאדים העולים מן הארץ קרוב לנו אבל כח המניע להיות אדים בא משמים הוא רחוק ת"ק שנה:

שבחי שבחים. פי' אם מאליו משכלו וחבונתו אמר כי אשא דעי לתת צדק לפועלי הלא ישיג רק כפי אשר תשיג תבונתו ולא יהיה רק שבח. אבל אם ברוה"ק הנשגב משכל אנושי אמר לתת צדק לפועלי יצא שבחי שבחים:

ר' לוי אמר תלת. בא להגדיל יצירת האדם על יצירת שאר הבעלי חיים בשלש מדרגות. הא' כי בכל הב"ח רק חום הטבעי יחיים. ובאדם נתנה לו הנפש האצולה ממרום להחיותם. והב' כי לאדם נתן נר הדעת והתורה מתחלת יצירתו ברחם אמו כדאמרינן בפ' המפלת. וכל בעלי החיים רק בהמה המה להם. והג' כי כל בה"ח יש להם כח עצמי לצאת מרחם. כי בצאתם יעמדו על רגליהם אבל הילד וגם האם בהולדו חלשים ורפויים מאד ורק בכח אלהי ימלט הולד ממאסרו:

ג  [עריכה]

ראב"כ אמר תלת. הנה בסימן שלפני זה אמר ר' לוי תלת בענין הנפש וכח האדם וראב"כ אמר תלת בענין הגוף:

דדיה במקום נאה כו'. כי אם היו במקום ערוה אולי קץ התינוק לינוק משם ותכבד על האם להניקו לכן הוא חיים וחסד במה שדדיה במקום נאה:

מסלקו למעלה. פי' חלק מדם הנדה יתקבץ להיות חלב להניק את הולד. וחלק אחר ישמש למזון העובר ולשמירתו:

ד  [עריכה]

אלו ג' חדשים הראשונים. כי אז הולד במדור התחתון כדאמרינן בפ' המפלת וקרוב ליפול. ואז נאמר ואשבור עליו חקי כי ה' ישים חקו לשמרו. ובג' חדשים האמצעיים שאז הולד במדור האמצעי אמר בריח ודלתים כי אז ניתוסף בו שמירה:

ה  [עריכה]

אפילו אם יהיה חסיד כו'. דריש מה דכתיב עוון בשני ווי"ן כי העון נמצא גם בכל חסיד מפני טבע החום ואח"ז דריש את עיקרא דקרא אמר דוד לפני הקב"ה כו' כי תחלת יצירתו לא היתה נקיה מהנאת המשגל. שאלו כוונו רק למצות פו"ר למה הפכו פניהם. ולמען לא נדחה את הפי' בכתוב כי איך ישים דוד תהלה באביו לכן מביא לראיה מן הפסוק כי אבי ואמי עזבוני. ודוד אמר בעת שהיה ישי אביו חי וע"כ כוון לזה שדרש המדרש. ואף דאמרינן בפרק במה בהמה ד' מתו בעטיו של נחש כו מ"מ העון הקל הזה לא יכול לגרום לו מיתה. וגם כי עשו תשובה ונהפך העון לזכיות:

ז  [עריכה]

הה"ד תן חלק וגו'. בא לתרץ למה מזכיר דיני מילה הכי. לכן דריש כי בשביל ששומר ז' ימי נדה יזכה לבן לקיים בו מצות מילה לח':

ח  [עריכה]

טיפין של זבוב. פי' עיני הזבוב. וכל זה נמשך על הכתוב חיים וחסד עשית עמדי לספר פלאי היוצר וחסדיו אשר ביצירת הולד:

בשעורה. שהיא סדוקה לארכה:

ט  [עריכה]

לשני ציירין כו'. בא לפרש הקרא אשה כי תזריע וילדה זכר משום דכל צייר לא יכול לצייר צורת עצמו רק צורת חבירו ולכן אשה כי תזריע והיא תצייר הצורה תלד זכר אבל האיש אם יזריע תחלה והוא יצייר הצורה תולד נקבה.

טובה גדולה כו'. גם זה נמשך על הדרש של חיים וחסד עשית עמדי וכדי לסיים בנחמה כדרך המדרש אמר לעתיד לבוא מה כתיב כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף