יפה תואר על ויקרא רבה/א

יפה תואר על ויקרא רבה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על ויקרא רבה - פרשה א

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג  יד  טו  

א  [עריכה]

שאינן יכולין וכו'. מפני שאור שבעיסה ואין הקב"ה חפץ בקילוסן של רשעים ומשום שנמצא החטא ברוב בני אדם לכן לא אמר כל מלאכיו:

וכי מלאך וכו'. כי יהושע כבר מת שבימיו לא כרתו ברית ליושב הארץ ומקשה למה קורא אותו מלאך כי פנחס לא הי' נביא אלא מדבר ברוח הקודש ע"י אורים ותומים. ומשנה מפני שהיו פניו בוערות כלפידים והי' דומה למלאך שמראהו נורא מאד:

כסבורה וכו'. וכיון שהיא חשבה על המלאך שהוא נביא נראה שנביא דומה למלאך:

מבית אב וכו'. פי' כי עיקר שם מלאך על העליונים והנביאים וכמו יחס המשפחה שמתיחסת על ראש בית אב. כן נקראו הנביאים מלאכים:

בנוהג וכו'. אבל לתת צדקה שנה תמימה ודאי שיקשה בעיניו וזה רואה לשדהו חרב כל השנה ופירותיו מופקרים ויהיב ארנונא ושתיק לכן נקרא גבורי כח:

בישראל וכו'. ואע"ג דאותם האנשים אינם נמצאים עתה בעולם מ"מ נמצאו בכל דור אשר ידמו לאותן האנשים בשלימות זו להקדים נעשה לנשמע:

ב  [עריכה]

ישובו יושבי וכו'. דמדכתיב ישובו משמע דעד השתא לא היו יושבים בצלו:

ג  [עריכה]

לא ניתן וכו'. משום דאשכחן כמה שמות ואינם אלא אחד כענין ירד ואביגדור וכל הני דמזכיר הכא ועוד רבים:

אלא. לשון מלוכה ומשה איקרי מלך כדכתיב ויהי בישורון מלך:

ד"א חבר. פי' שמעכב את הפורענות וכמו חובר חבר שמעכב פורענות הנחשים ע"י לחישתו:

וזו מרדה בעצת אביה. שצוה לאבד ילדי העברים והיא הצילה את משה:

זה הציל את וכו'. ע"י שמרד בעצת מרגלים הציל את ישראל וזו הצילה את הרועה למשה:

ד  [עריכה]

אלא מלמד וכו'. ולכן כתיב ויכם לפני וירדפם משום דהכאה היתה בידי ה' לכן מקדימם:

י"ג לצרכיהן וכו'. חמש לצורך עצמו. א' מה שהכה לפלשתים והביא ערלותיהן להתחתן במלך. ב' מה שהכה העמלקי שלכדו את צקלג ולקחו נשיו ובניו: ג' מה שלכד את מצודת ציון שאמרו לא יבא דוד הנה. ד' מה שהכה בפלשתים בבעל פרצים שנתקבצו לבקש את דוד. והה' מלחמת אבשלום:

ה  [עריכה]

מה טעם וכו'. מהאי לשנא משמע דדריש קרא מרישיה לסיפיה ומסיפי' לרישי' דה"ק המגביהי שבת המשפילי והמשפילי שבת המגביהי ע"כ ויש לפרש כי דריש את המקרא המגביהי לשבת בזה במה שמשפיל לראות בשמים ובארץ. ומזה נראה כי השפלתו הוא הגבהתו:

בים עמד לו וכו'. אע"ג דכבר נעשו נסים רבים ע"י משה ולא עמד מן הצד. וגם איך חשב משה שיש בישראל איש אחר טוב ממנו אבל כאשר לא הוכה היאור על ידי משה מפני ששמר אותו כדלעיל ס"ב פ"ט. ככה חשב משה כי הים לא יבקע על ידו:

ו  [עריכה]

ואני לא הבאתי. והטעם שמשה לא הביא כי בראשונה חפץ להשתתף עם הנשיאים שאמרו להשלים מה שיחסר מהצבור. וכאשר השלימו הצבור הכל לא מצאו הנשיאים להביא רק אבני שהם ומלואים ומשה לא היו לו אבני שהם ומילואיה:

ז  [עריכה]

לפני ולפנים. דמדכתיב ויקרא ה' וידבר משמע שתראו למקום שהיה מדבר עמו משם דהיינו מעל הכפורת:

ח  [עריכה]

כנגד י"ח וכו'. ובא בזה לרמז שראוי להשתדל בכל עוז במצות ה' ובכל חלקי אבריו. ולכן היו הציוויין כמנין חוליות שבשדרה:

א"ל זו היה תאכלו וכו'. ומכיון דהוה צריך לדעת מיני מאכלם ה"ל כממונה בחיי המדינה שמתעסק במזונותיהן:

ואלה לא תשקצו. ואע"פ שלא נזכרו בשרצים ובעופות אלא הטמאים ולא את הטהורים אשר לא תשקצו. דייק מדכתיב אלה תשקצו שהראה ה' למשה גם הטהורים וא"כ היתה טרחתו מרובה:

ט  [עריכה]

עם פונדקי. פי' שה' היה רגיל להשרות שכינתו באהל אברהם אבל משה עד עכשיו לא שרתה שכינה באהלו אלא בסנה:

י  [עריכה]

אמר ר"א אף על פי. ומה שנענשו המקושש והמקלל שהיו בכ"א לחודש הב' בשנה הראשונה זה היה הוראת שעה:

אל בית אמי זה סיני. שהתורה נקראת אם כמו שדרשו רז"ל על הכתוב כי אם לבינה תקרא. וכן יש אם למקרא. ואל חדר הורתי זה אהל מועד שמשם נצטוו ישראל בהוראה. ודרש הורתי מלשון הוראה:

יא  [עריכה]

דו פרצופים. מפני שהקול היה נחלק לישראל ולא"ה לכל אחד כענינו קאמר דו פרצופין:

יב  [עריכה]

עד שלא הוקם המשכן. באמת לא מצינו בא"ה נביאים כלל גם לפני הקמת המשכן אבל פירושו כי הנבואה הטבעית היתה אז לכל העולם. וזה השפעת השכל. ואחר הקמת המשכן חדלה מהם גם הנבואה הטבעית. ובלעם אף שהיתה לו נבואה זו הוא בשביל שהתנבא לטובתן של ישראל:

יג  [עריכה]

כך יהא שכרן כו'. פי' כי נביאי עובדי כוכבים המתנבאים בטומאה יהיה זה שכרן ולא יזכו לראות פני ה':

יד  [עריכה]

מה בין משה לכל הנביאים. משום שלפני זה מרבה במעלת נביאי ישראל נגד נביאי או"ה בא עתה להראות כי משה הוא בחיר גם בין נביאי ישראל:

מתוך תשע איספקלריות. טעם מספר ט' אפשר מפני שהגלגלים ט' והמה משיגים שה' למעלה מהם או מפני שהשכל ה' ושכל הנביא מתדבק בשכל הפועל ומשיג שה' למעלה מהט' השכלים אשר למעלה מהשכל הפועל. ומשה מצד היותו דבק בה' הי' עלול ועצמותו באספקלריא שמתוכה ישיג מציאות ה' כפי מה שאפשר בחק ההשגה:

מתוך אספקלריא מלוכלכת. הכוונה ע"י ממוצע. וזה ע"י כח המדמה ומשה ראה מתוך אספקלריא מצוחצחת מבין שני הכרובים בלי שום השתמשות כח המדמה:

אבל לעתיד לבוא כו'. זה בא פה לסיים בנחמה:

טו  [עריכה]

כל תלמיד חכם שאין בו דעת כו'. דעת הנזכר כאן הוא דרך ארץ ולכן נבלה טובה ממנו אף כי היא מאוסה ומסרחת לפני בני אדם. אבל המחוסר דרך ארץ נבזה הוא ונמאס בעיני בני אדם ומחלל גם את התורה ע"כ. ויש להוסיף עוד לפי ענין המדרש. כי מן הנבלה יש להמלט ללכת רחוק ממנה וזה שאין בו דרך ארץ ויבוא בכל מקום גם אם לא יחפצו בו אין למצוא מפלט ומנוס ממנו. כי הוא ירדפהו ויהי' עליו למשא. ולכן מביא זה המאמר לענין ויקרא אל משה:

בסנה הפסיק אליו וכו'. פי' כי הסנה הי' מפסיק ביניהם כי אמר ליה אל תקרב הלום. ובאהל מועד אין כאן הפסק כי בא באהל מועד אשר שם אלהים. והדבור לא יצא מחוץ לאוהל מועד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף