יפה תואר על בראשית רבה/יח

יפה תואר על בראשית רבה יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה יח

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  

א  [עריכה]

קישטה ככלה כו'. כל הדברים האלה א"א לקחת אותם כפשוטם וצפון בהם רמז ומשל נשגב. ואפשר שאדם רומז אל השכל העיוני וחוה רומזת אל המעשה אשר שניהם נזקקים זה לזה. וכ"ד מיני קישוטים רומז לעולם הנבדלים הנמנים לעשר עלולים. ולעולם הגרמיים הנמנים לעשרה גלגלים. ועולם השפל אשר בו ד' היסודות. והחופה היא השכל אשר יכהן פאר לאדם. והאומר עשר סובר כי יש מבוא לשכל האנושי בכל עשרה העלולים. אבל לא בעילה ראשונה ית' שאין מבוא למחקר בה והאומר י"ח סובר כי השגת השכל תשוטט גם בעילה הראשונה להשיג מציאותו וחכמתו והאומר ט' שאפילו בעלול הראשון היוצא מעילה הראשונה אין מבוא לשכל האנושי לרוב הפשטותו מכל חומר וכמ"ש רבים. ומדמה את העלול הזה לזהב העומד בראש כל חומרי האדמה ואמר דזה לא מחשב בכללי החופות. ור' אחא פי' שעשה כתלים של זהב כלומר שהכתלים מבדילים בין השגתו ובין העלול הזה. ושכלו יקצר להשיגו אבל בשאר העלולים עשה לו חופה להשתעשע שם בשכלו. ור' אלעזר בר ביסנא אמר אפילו קורקוסים של זהב עשה לו. פי' שנתן בו הכח להתבונן גם בהעלול הראשון ולדעת התחברותו עם שאר העלולים [הדברים האלה העתקנו לתת רוח דעת בדברי רז"ל הנראים כתפל בלי מלח. ובפרט להסיר את ההגשמה הנראית בדבריהם לכאורה ואם ימצא החכם דרך מרוחה יותר אשרהו ואשרי חלקו]:

ב  [עריכה]

מן הלב שלא תהא קנתנית. והקנאה בלב כדכתיב אל יקנא לבך בחטאים. ומביא אח"ז לראיה שיש בה קנאה מן ותקנא רחל באחותה ואע"ג דלקמן פע"א דרשינן שהקנאה היתה לטובה. מ"מ מוכח מזה שהיתה בה קנאה:

ג  [עריכה]

טבוי לקריה כו'. בא לרמז לנו כי הזווג איננו דרך מקרה רק בהשגחה מאת ה'. כי הוא המזווג זווגים. וגם כי בין איש ואשה השכינה שרויה וכמ"ש רז"ל איש ואשה שכינה שרויה ביניהם:

ד  [עריכה]

בתחלה בראה לו כו'. ע' בפ' שלפני זה סי' ז':

כך נברא העולם. בלה"ק. פי' שעיקר דבורו של אדם היה בלה"ק כי מצינו בסנהד' פ' א' דיני ממונות אדה"ר בלשון ארמי ספר (ושאר דברי היפ"ת בזה הסי' עי' בביאור הרי"פ):

ה  [עריכה]

אתיב להון ר"מ. ע"כ יעזב איש ומפרשי את הכתוב ע"כ כיון דבזאת הפעם נבראת האשה מעצם האדם. לכן הוצרך להזהיר להם שיעזוב איש את אביו ואת אמו וגו':

ואפילו כבני נח. לא היו ישראל נוהגים. והא דאמרינן לקמן בפ' פ"ד לאחיותיהם נשאו השבטים. י"ל שבני לאה לקחו בנות רחל וכן להיפך. וכמו כן בבני זלפה ובלהה ובנותיהם ולא לקחו רק אחות מן האב:

ומנין שאין להם גירושין. כדיננו לגרשה בגט וע"ז אמר ריב"ס שאין להם גירושין היינו שיפרדו זה מזו או ששניהם מגרשין זא"ז פי' כי הכח בכל צד מהם להפריד את הצד השני ממנו. ומ"ש ר"י ונותנת לו דופורן לאו דוקא כי סגי לה להפרד ממנו וכדאיתא בפ' ד' מיתות בשפחה מיוחדת לעבד מאימת התרתה משתפרע ראשה ע"ש. וילפי זה מהכתוב כי שנא שלח וכמו דאיתא בירושלמי פ"ק דקדושין:

ו  [עריכה]

אדם וישראל וסיסרא. כי בשלשה דברים תארך הצלחת האדם. האחד בחכמתו כי יחכם לשמור את רכושו שלא יאבד. וע"ז מביא כי אדם דאמרינן לעיל בפ' י"ו חכמתו מרובה כו' ובכל זאת לא עמד בשלותו ובהצלחתו. השני ביחוסו ובשרשו כי על הרוב תתמיד ההצלחה במשפחת המוצלחים. וגם מנערותו ילמוד מבית אביו לשמור את רכושו ולהרבותו. וע"ז מביא כי ישראל בני האבות אשר נחלת האמונה בה' אחד היתה למורשה להם מאבותיהם. ובכל זאת לא עמדו בשלותם ובאמונתם ועשו את העגל. השלישי אם הוא לבדו עשיר ועשה לו חיל והון בידו. הוא יצלח בחילו והונו. כי יודע לשמור את רכושו בעמלו אשר עמל להשיג העושר. וע"ז מביא כי סיסרא אשר תשע מאות רכב ברזל היו לו. ובכל זאת לא הועיל לו חילו ועוזו ונפל שדוד בידי אשה. ומזה ילמוד האדם כי אם ה' לא יאריכנו בהצלחתו. ואם הוא יסור מדרכי יושר. אז חכמתו יחוסו ועשרו מבטא בוגד הוא לפניו:

ולא יתבוששו לא באו שש כו'. באו לכלול במלת יתבוששו ובושש שתי ההוראות אשר לשרש בוש וזה חרפה ואיחור אבל לא להעתיקם להוראה אחרת. ומשכו לפי זה ולא יתבוששו אל והנחש היה ערום כי בא לפרש מדוע לא המתין בשלותו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף