ידי משה על בראשית רבה/יח
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אית דמתחלפין עיין מ"כ ול"נ אית דמחלפין דברי ר"א שאמר ראיה לדבריו מנדרים. ופי' שמחליפין בדברי ר"א ר"ל מכאן למד ר"א שיש לה בינה יותר מן האיש לפי שהיא יושבת בביתה ואין לה ממי ללמוד ע"ד שאחז"ל ממהדורי מילי ואעפ"כ יש לה חכמה אבל האיש יוצא לשוק ולומד חכמה משאר בני אדם ואין חידוש בדבר כנ"ל ולא למד ר"י מנדרים:
ור"ש אומר י"א. כאן חסר וצ"ל עוד ור"ח ב"ח אמר י"ג ר"ל אמר י"א חשיב אבן יקרה מסכתך חד. ור"ח חשיב אותן לתלתא לז"א ר"ח ור"ש תרווייהו אמרין והכל בכלל ר"ל כל אותן יו"ד חופות הנאמרים בפסוק אודם פטדה כו'. שיהיה כל חופה אבן טוב אחד אבל החופה י"א לר"ש הנרמז בכל אבן יקרה מסכתה יהיה בזה הסוכה כל אותן יו"ד אבנים טובות כך פירושו של הכל בכלל. ולר"ח יש שלש סוכות מכל אבנים טובות חוץ מן אותן עשרה וכן הוא בירושלמי ובקהלת רבה:
ד [עריכה]
מכאן שניתנה התורה בלשון הקודש פי' מ"כ שמדרש זה לקוח מן פסוק עשה לך שרף וכן פי' יפ"ת. וכדי לקיים גירסת הספר נ"ל דת"ק סבר דדברי אדם אינו אלא עד עצם מעצמי אבל לזאת יקרא אשה התורה אמרה כך ר"ל לזאת בשביל שאמר אדם עצם מעצמי. דהיינו שנלקח העצמות והבשר ממנו לפיכך יקרא אשה אבל אדם לא דיבר בלשון הקודש. ור"פ סבר שהכל הם דברי אדם עד סוף הפסוק לפיכך אמר כשם שהתורה ניתנה בלשון הקודש כנ"ל כך נברא העולם בלשון הקודש. כלומר שגם אדם דיבר בלשון הקודש כנ"ל:
ה [עריכה]
שאין להם גירושין או שניהם מגרשין זה את זה והטעם לפי שבכל עת ובכל רגע ידבקו יחד כדכתיב ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד ולא יתפרדו או שניהם מגרשים זו את זה כלומר אפילו לא תדרוש ודבק באשתו שידבק בה עולמית עכ"פ תדרוש והיו לבשר אחד שיהיו שוים ויגרשו זה את זה אבל ר"י ס"ל אשתו מגרשתו לפי שר"י סבר ודבק הוא אזהרה עליו ולא עליה לכך היא מגרשתו ולא הוא מגרש אותה כנ"ל.
כביכול אין הקב"ה יחול שמו אלא על ישראל בלבד הלשון מגומגם קצת וגם לשון כביכול אין לו שום פי' ואי לא מסתפינא הייתי מחליף מלת אלא קודם מלת וכאן וה"פ שר"א דקדק למה בכל ספר מלאכי כתיב ה' צבאות משמע שאינו מיחד שמו על ישראל לבד אלא על כל צבאות אלא כאן כתיב פעם אחת אלהי ישראל ומשני כביכול לא יחול הקב"ה שמו על ישראל בלבד אלא על כל צבאות לפיכך נאמר בכל הספר צבאות ולא אלהי ישראל ובשביל זה אמר לשון כביכול לפי שבאמת אינו כן ומש"ה הוכרח לכתוב פעם אלהי ישראל שלא תאמר באמת ח"ו כך הוא:
והיו מקיפין את המזבח מצאתי במדרש אגדה דלהכי היו מקיפין את המזבח באמרם תבדוק אותנו כסוטות כדכתיב ואת העפר יקח מקרקע המזבח ול"נ לפי שמצינו כל המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות כנ"ל:
ו [עריכה]
אמר מאיזו חטייה וכו'. רש"י בחומש כתב מאיזו עצה וכו'. ע"כ נראה הגירסא פה מאיזו עטיה ע"ד שאחז"ל בעטיו של נחש ולא כפי' מ"כ מפי בני מהור"ר ליב יצ"ו. ונכון הוא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |