ילקוט ספורים/דברים/ראה/קיז/י
< הקודם · הבא > |
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה |
עשר תעשר (דברים יד כב).
עאמר רבי יוחנן מאי דכתיב עשר תעשר (שם). עשר בשביל שתתעשר. אשכחיה ר' יוחנן לינוקא דריש לקיש אמר ליה אימא לי פסוקך, א"ל עשר תעשר. א"ל ומאי עשר תעשר, א"ל עשר בשביל שתתעשר, אמר ליה מנא לך, א"ל זיל נסי, אמר ליה ומי שרי לנסוייה להקב"ה והא כתיב לא תנסו את ה' (דברים ו טז). א"ל הכי אמר רבי אושעיא חוץ מזו, שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די (מלאכי ג י). מאי עד בלי די, אמר רמי בר חמא אמר רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר די, א"ל אי הוה מטינא התם להאי פסוקא לא הוינא צריכנא לך ולר' אושעיא רבך.
ילקוט הרואים[עריכה]
עתענית ט. ילקוט שמעוני ח"א תתצ"ד.
לקט הקוצרים[עריכה]
לינוקא דריש לקיש. בן אחותו של ר' יוחנן, ולאחר מיתתו של ריש לקיש. אמר ליה. ינוקא לר' יוחנן מאי עשר תעשר. אמר ליה. ינוקא לר' יוחנן והא כתיב לא תנסו. שיבלו. שייגעו. אי הוה מטינא להתם. להאי קרא דהביאו את כל המעשר, הוה ידעינן ליה ממילא ולא הייתי צריך לך ולר' אושעיא רבך שאמרת לי משמו.