יד מלאכי/כללי התלמוד/יט
|
< הקודם · הבא > |
אסמכתא
אין דרך הש"ס לדקדק בה ולמימר רבי וכו' ורבנן וכו', וכדדייק עליה הש"ס דרשה גמורה היא. כן כתבו התוספות בפרק ואלו נאמרין (לב: סוד"ה ורבי). ולדידי אפשר דלזה נתכוון הר"ש בריש פ"ג דכלאים במ"ש ובהדיא מוכח בירושלמי דקרא עיקר דרשא ולאו אסמכתא, מדדריש נמי מקרא טעמא דרבי יהודה דאמר בסיפא ע"ש. וכן מצאתי לר' בצלאל בשיטה מקובצת על בבא מציעא דף ק"מ ע"ד (סב.), וכן כתב עוד בעל קול הרמ"ז על המשניות דף ק"ג ע"א (נזיר פ"ג מ"א).
ולי אני הדיוט צריך תלמוד בתוס' יומא דף (ד. דיבור המתחיל נכנסו) שכתבו דדרשה דכאשר עשה ביום הזה צוה ה' כו', אסמכתא היא. ועינינו הרואות דשקיל וטרי בה תלמודא טובא התם. וכן בפרקא קמא דנזיר ה. תלמודא שקיל וטרי על קראי דרב מתנא ובר פדא דמינייהו, ילפי לסתם נזירות שלשים יום, הגם דאסמכתא אינון כמו שכתב הרמב"ם בפירושו (נזיר פ"א מ"ג). וכן בפרק כל היד (טז:) דקאמר תלמודא מאי קראה, שהיא אסמכתא כידוע, שקיל וטרי בהו הש"ס עיין שם וכן מצאתי להתוס גופייהו בפרק מי שמת קמז. דיבור המתחיל מנין שכתבו, דאשכחן גבי אסמכתא דשקיל וטרי עלה תלמודא יע"ש. ועיין עוד תוספות עירובין כג: ד"ה פשטיה וכעת לא באתי לכלל יישוב. שוב ראיתי בספר מים חיים להפרי חדש דף כח ע"ג, שכתב דההיא דריש יומא (ד.) דרשא גמורה היא ושכן מוכח מהירושלמי.