תוספות/בבא בתרא/קמז/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מנין למתנת שכיב מרע שהיא מן התורה כו'. לאו מן התורה דוקא קאמר דהא רב נחמן גופיה אית ליה לקמן דאינה כשל תורה ועשאוה כשל תורה אלא אסמכתא בעלמא הוא דקאמר[1] והא דקאמר מאי טעמא לא אמר מוהעברתם הכי פי' מאי טעמא לא מפיק אסמכתא דידיה מן והעברתם וכי האי גוונא איכא בפרק קמא דמועד קטן (דף ה.) גבי ציון שהוא מדרבנן ופריך התם והא (מהכא נפקא) והא מיבעי ליה לכדתניא כו' ועל כרחך ציון מדרבנן היא כדאמר בפ' דם הנדה (נדה נז.):
הכל צופין לעשן המערכה כו'. בפרק קמא דיומא (דף כא:) פריך לה מדתנן לא נצחה הרוח עשן המערכה ומשני לה שפיר:
לא קשיא הא לן והא להו. פי' רבינו שמואל דרוח מזרחית מונעת את המטר וקשה דאמר לעיל בפרק לא יחפור (דף כה:) ורחב מים במוצק זו רוח מזרחית משמע שמביאה מים על כן נראה לפרש דמביאה מים אלא שבא"י יפה ובבבל קשה שהארץ מלוחלחת מליאה מים ומה שפי' כלפי מערב הכל עצבין לפי שמזרחית מונעת מטר לא היה לו לפרש כן אלא לפי שמביא מים יותר מדאי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ עי' קונטרס כונן לחקר (בסוף ספר חקרי לב יו"ד ח"א דף שיט) שמדברי התוס' כאן מוכח קצת שלשון מנין וכו' נראה יותר שהוא מן התורה. וביאר בשד"ח (כללים מערכת מ כלל מ בסופו) שהוכחתו היא ממה שמבואר בתוס' שאם לא היה ההכרח מדרב נחמן גופיה, היינו מפרשים דהוא מדאורייתא ממש, ומה שכתב דמוכח קצת היינו משום דיש לדחות דהאי לישנא משמע הכי ומשמע הכי ואי לא הואי הך הוכחה מדרב נחמן הוה מצינן לפרושי דמדאורייתא ממש קאמר, ועוד דאעיקרא לא כתבו התוס' דבריהם על לשון מנין כי אם על לשון מן התורה ואין הכי נמי דלשון מנין לחודיה מתפרש שפיר דאסמכתא בעלמא קאמר, ואי הוה אמר מנין למתנת שכיב מרע שהיא מתנה (בלא תיבות מן התורה) שנאמר וכו', לא היו צריכים לשום הוכחה כדי לומר שהוא אסמכתא. עכ"ד.